44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

נאחז באוויר

תחת שמיים שחורים
עומד מקופל מכאב
חוזר לחפש שוב
אותך בתוך החשיכה
לראות אם את עדיין בוכה
ואת אינך
 
במקום בו עמדת
נשאר רק אוויר
בלי חמצן
ואני עומד נאחז באוויר
נאחז באוויר
ואת אינך
 
נאחז באויר 
ביצוע: גידי גוב
מילים: חנה גולדברג
לחן: עובד אפרת
 
- - -
 
יצא לי לשמוע השבוע תכנית שבה חנה גולדברג מגישה משיריה, וזה היה אחד הראשונים. הופתעתי לשמוע את גולדברג קוראת את מילות השיר בטון מיוסר יפחני, ועוד יותר הופתעתי כשהיא הסבירה שלטון הזה היא התכוונה כשכתבה את השיר. שהלחן של עובד אפרת והעיבוד של אלון אוליארצ`יק הוציאו אותו עליז וקצבי מדי.
 
בשבילי, הלחן העיבוד והביצוע מעבירים דווקא כאב וכעס, שאלה התחושות שנראה לי טבעי לחוש כשבחורה עוזבת אותך. אולי זו באמת שאלה מגדרית, איך אמורים להרגיש הנעזבים, ואיך אמור להישמע פזמון שבא מהתחושה הזו.
 
ואולי צריך לחכות שחיים שמש יפיק לאפרת גוש גרסת כיסוי לשיר הזה. מובטחני שהיא תהיה עגמומית ואומללה כמו כל שירי הזמרת הזו.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת