00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

הדירות השכורות שלי

 
 לדקה ובהשראתה
 
הדירה  הראשונה  שגרתי בה מעבר למספר חודשים הייתה מאחורי תיאטרון הקאמרי הישן.
הגעתי לשם אחרי פרידה קשה, חיפשתי מקום לשים את הראש ולישון, וזה היה זמין וקרוב מאד לעבודה.
נכנסתי לשם עם חפצים מעטים מאד, כוננית הבמבוק שלי, הספרים שלי, מכונת-הכתיבה שלי,  כמה קלטות ודיסקים.
האקס שלי דאג לצביעת הבית ולהדברת המקקים.
 זו הייתה אמורה להיות הלוואה, אבל הוא לא ראה את הכסף מעולם. 
הוא מעולם לא נכנס לדירה הזו ולא ראה אותה מבפנים.
 
נכנסתי לבית הזה כאישה מוחזקת ויצאתי ממננו אדם עצמאי.
בחודש השני הלכתי וקניתי לעצמי טלויזיה.
בחודש שאחריו מערכת סטריאו.
אחר-כך התחלתי לקנות מצעים ואביזרי מטבח, לאט לאט התחלתי להיות בעלת רכוש משלי.
בהמשך הרגשתי היטב את הנטל של החפצים.
 
בלילות היו שם רעשים עזים  של מעלית המשא, חריקות וגניחות וקללות של עובדי הבמה.
זה לא הפריע לי, כי לא ישנתי בלילות.
זו הייתה דירת קרקע דביקה, לא משנה כמה ניקיתי, תמיד היה מקום לחתול תועה ולשיירת מקקים.
 
המטבח היה מין חלל כהה, כלכך קטן שהמילה חלל היא עלבון עבורו, ובכל זאת הצלחתי לבשל שם ארוחות שחיתות, ולהאכיל אורחים רבים.
גרתי שם עם אנשים שונים, בשילובים שונים,  תמיד היה מקום למתנחלים זמניים, לאובדי דרך, לחברים של חברים שחיפשו מישהו או משהו, לגברים ללילה,   זה היה בית רב לשוני- חם ומלוכלך.
השותפות בחדר השני התחלפו, אבל הדירה נשארה כשהייתה.
 אף אחת לא הביאה מעצמה לבית, מלבד חתולים או גברים או שברונות-לב.
הבית כייר את עצמו מסביבן, הייתה לו אישיות משלו.
גרתי שם עם דריה.
היא הייתה הראשונה והאחרונה שתפסה מקום בחלל, שהנוכחות שלה שינתה גם אותי.
 
המטבח תמיד היה שלי, וזמנית גר שם יפני שהפקיע מידי את המטבח לטובת מגשים עמוסי סושי, במקום הקדרות והממולאים שלי.
 
שם התאהבתי במוזיקה קלאסית, שם שמעתי לראשונה  את המיסה הגדולה של באך, שם קראתי לראשונה את  תומאס מאן, שם התחילה אהבתי הגדולה לאמנות, שם היה לי טריפ רע מאד, שם נאבקתי למצוא את הקול שלי בכתיבה, היו לי הרבה פעמים ראשונות בבית הזה.
 
עזבתי כשהתאהבתי, והיינו צריכים מקום גדול יותר. החדר שלי לא רצה לקבל לתוכו עוד מישהו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

98 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת