00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

טיקטאק יוצא לאכול

רוטנברג

רוטנברג, גשר הישנה, ליד קיבוץ גשר

 

פנינה בלב השממה

 

השבוע ערכנו בהרי הגלבוע מסלול רגלי בן 8 ק"מ, שדרש מאיתנו מאמץ פיסי לא מבוטל. מכיוון שעושה רושם, שהקיץ עומד להגיע השנה מוקדם מהרגיל, עכשיו זה הזמן לבקר באזור כשהוא עדיין ירוק, פורח ובמלוא תפארתו.

 

הנוף מהרי הגלבוע השבוע:


 

סיימנו את הטיול במצב של רעב מתקדם וחשבנו היכן ניתן לאכול בסביבה. באופן כללי אזור זה של הארץ הוא מה שנהוג לכנות "שממה קולינארית". לכן החלטנו להצפין קצת, מרחק חצי שעה נסיעה ברכב עד לגשר הישנה (לא רחוק מהכינרת) אל מסעדת רוטנברג.

 

המסעדה שוכנת במבנה משוחזר - בסביבה שידעה בעבר קרבות עקובים מדם מול הירדנים. למען האותנטיות השאירו כאן על הקירות את סימני הקליעים שנותרו בהם – מחזה סוריאליסטי למדי. המסעדה עצמה קטנה, אינטימית, רומנטית ובעלת עיצוב נקי ומינימאלי. תמונה של פנחס רוטנברג, מקים מפעל המים בנהריים, תלויה כאן על הקיר.

 

 

בשנים האחרונות התרגלנו לצערנו למחירים הגבוהים, הנגבים בארץ במסעדות הגורמה - לעיתים ללא כל תמורה ראויה. כמה כיף היה לגלות מסעדה, בה ניתן לאכול טוב מבלי לפשוט את הרגל. העסקית כאן משתלמת במיוחד: תמורת 70 שקלים מקבלים מנה ראשונה, עיקרית, קינוח, לחם הבית, שתייה קלה ושתייה חמה. אנחנו בחרנו בשתי ארוחות עסקיות.

 

התפריט כאן "בגובה העיניים", לא מתחכם - ומציע מבחר מנות המוכרות לרוב. למנה ראשונה הזמנו פטה כבד עוף. הוא הוגש עם ריבת פלפלים נהדרת, שהוסיפה לו מימד עוקצני ששדרג אותו מאוד. מרחנו את הפטה על הטוסטונים הקטנים שהוגשו עימו – והתענגנו.

 


 

כמו כן הזמנו את מרק היום, שהיה עדשים ומנגולד. הוא הוגש מהביל, סמיך והיה עשיר בטעמו:

 

 

 

לחם הבית שהוגש לשולחן התגלה כשלוש לחמניות קטנות וחביבות:

למנה עיקרית הזמנו אסקלופ עוף ברוטב סויה ושקדים לבנים. מן הידוע הוא, שחזה עוף היא מנה, שמזמין מי שרוצה ללכת על בטוח. מצד אחד קשה להרוס אותה – ומצד שני קשה להמריא עימה לגבהים. המנה ברוטנברג היתה לדעתי המקסימום, שניתן להוציא מחזה עוף. הוא היה משובח ועסיסי ממש עם רוטב סויה, שנתן בו טעם מיוחד. השקדים שפוזרו עליו היוו תוספת מושלמת. דוגמא מובהקת לאיך ניתן מחומרי גלם טובים וטאצ` נכון – לשדרג גם את המנה הבנאלית ביותר. חבל רק שפסטת הפנה, שליוותה את העוף היתה קצת יבשושית.

עיקרית נוספת היתה קדירת בשר בקארי. ציפינו לריטואל מעורר החושים של סיר ברזל, המוגש לשולחן תוך כדי הדפת ניחוחות וגלי חום לכל עבר. יכול להיות שבמטבח המסעדה אכן ישנה קדירה שכזאת, בפועל המנה הוגשה על צלחת פשוטה רגילה, שהזכירה מטבח ביתי יותר מאשר מסעדת גורמה. היא  הכילה כדורי בשר טעימים, שתובלו בקארי שהוסיף להם מימד פיקנטי מיוחד. ליווי האורז היה מוצלח - ובסך הכל מדובר במנה פשוטה וחביבה.

 

 

לקינוח הזמנו טארט תפוחים עם גלידת וניל. מדובר בגרסא שונה מהמקובל של המנה, בה הבצק מוגש דק מאוד, כשתשומת הלב מוקדשת לתפוחים ולרסק מסביב. קינוח מוצלח בהחלט.

 

 

כמו כן הזמנו פונדאנט שוקולד, שהיה מרוכז מאוד ובעל אחוז קקאו גבוה. מנה המתאימה לחובבי הז`אנר, אך אנחנו התקשינו לסיימה.

 

 

זאת לא היתה ארוחה, ששברה את שיאי המקוריות הקולינארית, אולם ברוטנברג גם לא מתיימרים להמציא מחדש את הגלגל. רוב המנות המוגשות כאן מוכרות מאוד ודי פשוטות, אולם הן זוכות לביצוע טוב ולנגיעות נכונות, שבהחלט מצליחות לשדרגן. מה שבטוח, ברמת המחירים כיום בארץ, ארוחה במסעדה היא מציאה של ממש. מעניין יהיה לראות כיצד היא תתפתח בעתיד - והאם תנסה המסעדה לכוון גבוה יותר, כפי שנדמה שיש לאל ידה.

 

ציון: 3.5 כוכבים

 

 

עדכון מתאריך 01/01/2010:

לאחרונה חזרנו לרוטנברג. כיף היה לגלות שרמת המחירים הסבירה עדיין נשמרת פה. הארוחה העסקית, שתקפה בכל ימי השבוע פרט שבת, מתומחרת עדיין ב- 70 ש"ח וכוללת מנה ראשונה, עיקרית, לחם, קינוח, שתייה קלה וחמה.

 

להלן המנות שהוזמנו:

 

גלילות חציל מצופות, במילוי גבינת שמנת, בליווי צזיקי

 

טאטן בטטה בקרמל תפוז עם רוטב יין אדום ובלסמי, מוגש עם סלט קל

 

קציצות בקר בתבשיל ירקות וחלב קוקוס

 

חזה עוף בירקות בקרם סויה, מוגש בתוספת פסטה פנה

 

לחם הבית

 

עוגת גבינה מוקה פרג

 

 

אגסים עם גלידה וניל

 

 

אז מה היה לנו שם? המנות ראשונות היו מוצלחות שתיהן, העיקריות פחות – ועוגת הגבינה היתה כל-כך טעימה, שהצדיקה לבדה את ההגעה לכאן. הצזיקי היה רענן, בעל מרקם קליל – ונתן מימד מעניין לגלילות החציל המטוגנות. טאטן הבטטה חביב ומומלץ לחובבי קיש מתקתק. העוף היה רך, לא יבש מדי, אך הוגש ברוטב דומיננטי מדי – והפסטה הוגשה עימו היישר מהסופרמרקט (את אותה מנה הזמנו כאן לפני כמעט שנתיים, ואז הרוטב הוגש במינון נכון יותר – ולא השתלט על הטעמים). קינוח האגסים היתה סתמי, חסר כל ערך מוסף. עוגת ה"גבינה מוקה פרג" היתה פשוט מדהימה. נימוחה, לא כבדה מדי - ובעלת מרקם נפלא. הפרג הוסיף טוויסט מעניין – ובסך הכל מדובר באמת בעוגה מושלמת.

 

האוכל ברוטנברג אולי אינו היצירתי ביותר בארץ, ובתל-אביב לא בטוח שהמסעדה היתה מושכת יותר מדי תשומת לב – אך בהתחשב בסביבה בה היא שוכנת מדובר במקום ראוי בהחלט. האווירה בה קסומה, המחיר אטרקטיבי – ואם לא מגיעים עם ציפייה לאוכל גורמה של מסעדת שף אקסקלוסיבית, אז ההנאה מובטחת. ציון: 3.5 כוכבים.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל TickTack1 אלא אם צויין אחרת