00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלוג המסעות של דני ביפן

על גיבורים ופרחי דובדבן- פריחת הדובדבן בטוקיו

שלום לכל קוראי הבלוג,

 

בעדכון הזה תוכלו לראות תמונות רבות ומגוונות- מפריחת הדובדבן בטוקיו, עבור בסיפורי גבורה ועד למסגד הטורקי במרכז טוקיו. התמונות נמצאות בתיקייה: Greater Tokyo, תיקיות משנה: Cherry blossoms and heroes ו-glamorous Islam in Tokyo.

 

כתובת אתר התמונות:http://s175.photobucket.com/albums/w146/dannyorbach/

 

 

פריחת הדובדבן

 

עיקר העידכון הפעם הם תמונות של פריחת הדובדבן בטוקיו- ליד הדירה שלי, בשכונה, בקמפוסים העתיקים של אוניברסיטת טוקיו ובפארקים השונים של העיר. הדובדבן ביפן פורח לזמן קצר בסוף מרץ ותחילת אפריל, ומכסה את הערים והכפרים בפריחה לבנה ואדומה מרהיבה. המנהג של צפייה בפרחי דובדבן התחיל בקרב אריסטוקרטים ביפן בימי הביניים, התפשט מאוחר יותר למעמד הסמוראים, ועקב מאמציו של השוגון יושימוּנֶה- הגיע במאה ה-18 לכל שדירות האוכלוסיה היפנית. חג הצפייה בפריחת הדובדבנים נקרא הָנַאמי, והוא אחד המנהגים הנחמדים ביותר בארץ היפה הזאת. במהלך ההנאמי היפנים הולכים עם חבריהם ומכריהם לאחד הפארקים הרבים בטוקיו כדי לצפות בעצי הדובדבן, לעשות פיקניק ולשתות הרבה סאקה ובירה. אני הייתי בשתי חגיגות הנאמי- אחת בפארק קינוטה- שארגן בחור יפני יהודי שאני מלמד עברית, יושיוקה טקהירו, ואחת בפארק אואנו, עם חברים סלובנים, צרפתים ולבנונים. בינתיים יש באתר רק את התמונות מפארק קינוּטָה, אני מקווה לקבל מקרוב גם את התמונות מפארק אואנו (לא היתה לי מצלמה באותו היום).

 

 

חיי הסמוראים הם כפריחת הדובדבן- על חייו ומותו של גנרל נוגי

 

פריחת הדובדבן שימשה ביפן למטרות תרבותיות רבות. חיי הסמוראי- למשל- הומשלו לפרחי הדובדבן המרהיבים הנושרים כשהם במלוא הדרם, סמל לנכונותו של הסמוראי למות בכל רגע למען ארצו. במלחמת העולם השנייה, כמובן, נעשה באסתטיקה הזאת שימוש רב. חיילי הקמיקזה (ביפנית: Tokko-tai) שהתאבדו עם מטוסיהם על ספינות אמריקאיות הומשלו לפרחי הדובדבן הנושרים ברוח. שיר פופולרי בצי היפני התחיל במילים: "we are blossoms from the same tree, planted in the naval academy". לפיכך, מה מתאים יותר מחג פריחת הדובדבן כדי לחלוק כבוד לאחד מגדולי הגיבורים היפנים, ששמו גם לא הוכתם בפשעי מלחמה. כוונתי לגנרל נוֹגִי מוֹרָסוּקֶה, גיבור מלחמת רוסיה-יפן, שאחראי יותר מכל אדם אחר, ביחד עם עמיתו מהצי, אדמירל טוגו, לניצחון המזהיר על רוסיה הצארית ב-1904. כאשר מסתכלים על הזוועות שביצע הצבא היפני במלחמת העולם השנייה, השנאה העיוורת לאויב, מעשי הטבח, הרצח והאונס, רואים כיצד הידרדרו במשך השנים הסטנדרטים המוסריים שאנשים כמו נוגי שמרו עליהם בקפידה.

 

גנרל נוגי היה חייל וג`נטלמן. לאחר שניצח את הרוסים הנצורים בפורט-ארתור, שיבח את מפקדם השבוי על לחימת הגבורה שלו. מסופר עליו כשהלך למפקדתו, ראה ילד עני ואומלל מוכר עתידות ברחוב. נוגי ניחם אותו, נתן לו כסף- והילד הפך לימים לאיש עסקים עשיר. גנרל נוגי התאבד, ביחד עם אשתו, עם מותו של הקיסר הנערץ עליו ב-1912. הוא התאבד כסמוראי, תוף שיסוף בטנו. התאבדותו היתה מעין מחאה על נטישת הערכים המסורתיים, והוא קיים את המנהג העתיק של ג`ונשי- היינו, ליווי האדון למוות. במכתב ההתאבדות שלו כתב כי התכוון להתאבד כבר שנים רבות קודם, כאשר הפסיד בקרב כקצין צעיר. אך הקיסר מייג`י פקד עליו שלא להתאבד, והוא מילא את הפקודה. כעת הקיסר מת ופקודתו בטלה, ולפיכך הוא מתאבד כפי שתמיד רצה.

 

לאחר התאבדותו של גנרל נוגי, היה ויכוח רציני ביפן בנושא. אחדים אמרו שזה מנהג פרימיטיבי וברברי שלא מתאים לתקופה המודרנית, אחרים הביעו צער על מותו של איש ישר כל כך, וקיוו בקול כי "אולי כל המושחתים הזקנים  שגנבו כסף ובנו בתי פאר על חשבון המדינה ישספו אף הם את בטניהם הקמוטות". אולם יפנים רבים העריצו את גנרל נוגי על חייו ועל מותו, ולאחר התאבדותו הפך ביתו למקדש. אני ביקרתי במקדש הזה, שנמצא בלב טוקיו בראש "גבעת נוגי". ליד המקדש, שבנוי בסגנון שינטואיסטי קלאסי, נמצא ביתו של נוגי- בית צנוע וצבאי, כיאה לקצין ולוחם. הבית מוקף בעצי דובדבן פורחים- ולפניו- פסל של הגנרל מנחם את הילד העני ,מגיד העתידות, שהתעשר לימים ובנה את הפסל לזכרו של הגנרל.

 

באתר התמונות תוכלו לראות תמונות מביתו של נוגי, המקדש והגן שסביבו, כמו גם ממקדשו של אל המלחמה- האצ`ימן.

 

 

ובלי שום קשר- המסגד בטוקיו

 

ב-1938 בנו השלטונות היפנים מסגד בשכונת יויוגי-אוּאֶהַארָה, שנחנך בטקס מפואר בנוכחות ראש הממשלה קונואֶה פומימארו. המסגד היה חלק ממאמציה של ממשלת יפן לרתום את דעת הקהל המוסלמית לטובתה. האימאם היה עבד אל-רשיד אבראהים, איש דת עותומני ממוצא טאטארי, שהעריץ את יפן ונשאר נאמן למטרות המלחמה שלה עד יומו האחרון. במלחמת העולם השנייה הוא הפיץ תעמולה יפנית בקרב מוסלמים, והתעלם לחלוטין מהתעללותו של הצבא היפני במוסלמים בארצות הכיבוש. בשנות השישים ננטש המסגד ולבסוף נהרס. ממשלת טורקיה קנתה את השטח, ובמקום המסגד הקודם- בסגנון ערבי, בנתה בו מסגד טורקי מרהיב- בסגנון המסגדים העותומאניים היפים של איסטנבול. ביחד עם חבר, ביקרתי במסגד- שהקומה הראשונה שלו משמשת כמרכז תרבות טורקי עם ספרייה עשירה בטורקית, אנגלית ויפנית, ופינת ישיבה מסורתית שמזרקה קטנה מפכה בה. הצוות הידידותי הנחה אותנו לקומה השנייה- אולם התפילה- ובאתר התמונות תוכלו לראות צילומים רבים.

 

שלכם,

 

דני

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קוכולין אלא אם צויין אחרת