00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחץ אטמוספרי מתון

דנה אינטרנשיונל סקופ ראשון

(קודם כל שיהיה ברור שאין זו מתיחה של 1 באפריל, זה לא הסגנון שלי ולא בטיח)
 
היה זה בוקר צח. טיפות הטל עוד לא יבשו מעלי עץ הלימון שלי וריח של אויר נקי ולח נישא באויר. מי ידע, מי פילל ומי האמין שיום שכזה יבוא לסיומו באופן כה מפתיע ומוזר. יצאתי לנשום את ריח הניחוח כשלפתע מנגינה מופלאה מילאה את החלל. היה זה צלצולו של הטלפון הנייד שלי. באופן אינסטנקטיבי הבטתי על הצג וראיתי שם את מספר הטלפון של שלמה שוקרון, חבר ליכוד ותיק.

 

עניתי לו מיד. "שלום מומי. מה קורה?". "הכל בסדר" אמר לי שלמה, "יש חדש אצל עמרי וייל אינטרנשיונל?" שאל אותי. "לא" עניתי לו "עוד מעט תקרא לי דנה אינטרנשיונל" צחוק נשמע מהעבר השני של הקו, והמשכנו לפטפט. פתאום עלתה בראשי מחשבה. מחשבה כזו שרק אני יכול לחשוב. מחשבה הרסנית, מחשבה מוזרה, מחשבה אפרורית, מחשבה חודרנית. "תגיד לי, מומי" אמרתי "דנה אינטרנשיונל הזה, שינה את המין שלו בתעודת זהות? משרד הפנים הסכימו לשנות לו? אני בטוח שלא." רגע קט של מחשבה עבר בשתיקה, ושלמה ענה לי: "בוודאי, אני בטוח שכן".

 

פטפטנו על הנושא. נימקנו בעד ונגד. הרוחות התלהטו. פתאום מצאתי את עצמי אומר: "אני שם אלף שקל כנגד מאה שקל שלך שלא" ושלמה אמר: "טוב. אבל עכשיו שלא תתחרט". לא יודע איך זה קרה לי, לא יודע מאיפה זה בא פתאום, ביום הזה שהתחיל כל כך טוב, כל כך רגוע, כל כך שלו. מצאתי את עצמי בדרך לאיזה משרד ממשלתי, כשבכיסי מרשרשים אלף שקלים. הגעתי לשם. שלמה חיכה לי. הוא הוציא את המאה. "האלף לך שלמה" אמרתי ושלפתי את המזומנים. הכסף הופקד בידיו הנאמנות של פקיד ממשלתי בכיר וותיק, נאמן על שני הצדדים.

 

"שלמה" אמרתי, "עכשיו אני הולך לעו"ד שלי ג`לאל חליחל והוא יכין לי מכתב למשרד הפנים, להוציא את פרטיו של ירון כהן המכונה דנה אינטרנשיונל ממשרד הפנים. לפי חוק מרשם האוכלוסין אני זכאי לקבל את הפרטים האלה."

 

"טוב" אמר לי שלמה. "תדפיס משרד הפנים מקובל עלי".

 

הלכתי רגלית חזרה הביתה. יצאתי לגינה עם המחשב הנייד. התחלתי לחפש "דנה אינטרנשיונל". הגעתי לויקיפדיה ושם נאמר:

 

דנה אינטרנשיונל, שם הבמה של שרון כהן (נולדה ב-2 בפברואר 1972 בתל אביב), היא זמרת ישראלית טרנסקסואלית.

 

מה תלמוד לומר 1972? בן 36 הנער(ה) אך האם במשרד הפנים זה ירון או שרון?

 

הלכתי למשרד של עו"ד ג`לאל חליחל, הוא כתב לי מכתב למשרד הפנים, הגעתי למשרד הפנים, עמדתי בתור, חיכיתי כמו חמור, שלמתי גם איזו אגרה, מלאתי את הטופס, הגעתי לפקיד, ונישט, נאדא, נייט, נו, לא ולא, אין לא שרון ולא ירון כהן שנולדו ב-2/2/1972. לא זכר ולא נקבה גם לא אנדרוגינוס.

 

מה אומר ומה אדבר, מה אצטדק, האלף שקל שלי הלכו כפרה? הכאן יתמו עוונותי? מה אעשה? כיצד אגמור את היום הזה, שהתחיל כל כך נפלא ונמשך בצורה האיומה הזאת, של מגע כואב עם הבירוקרטיה הישראלית שעה שהתשובה לשאלתי לוטה בערפל כבד של מיסתורין?

 

היום כבר נגמר. משרד הפנים נסגר. היה קודם נהדר. עכשיו הדכאון חזר. נשמע מוזר, אבל העולם אכזר, טוב, לכל יום יש את מחר.

 

יום למחרת קמתי בבוקר לקול צרחות מזוויעות של התינוק הקטן שלי, של אחותו היותר גדולה ושל יתר הזאטוטים הממלאים את ביתי. השמש הוסתרה על ידי עבים שחורים וגשם טפטף על האדמה. יום סגרירי. יום מעצבן. יום שחור. כבר ידעתי שהיום אני הולך להפסיד אלף שקלים. ההרגשה היתה כבדה.

 

כוס קפה. אינטרנט. זה לא קפה אינטרנט, זה קפה. אינטרנט. חיפוש. דנה אינטרנשיונל. ואז, רק אז, ראיתי נקודה של אור. לאמא של הירון שרון הזה קוראים "בת גלים". שם תימני נחמד. מקורו בפסוק:

 

ישעיהו פרק י

 

(ל) צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת:

 

נו, זה כבר משהו שיעזור לנו. אין הרבה ירון/שרון בן/בת בת גלים. אין. אז אצתי רצתי למשרד הפנים. לבי הולם בעוז, לא צריך לשלם שוב פעם, המכתב מהעו"ד בידי, הכל בסדר. הגעתי לפקיד. ישבתי מולו. שם האם: בת גלים. ואז, אז נכונה לי הפתעה.

 

א.      הוא שינה את שמו לשרון מירון

ב.      הוא נולד ב-2/2/1969 משקר לגבי הגיל שלו! הוא בן 39 לא 36!

ג.       הוא זכר..

 

הוא זכר! הוא זכר! הלכו המאה שקל של שלמה! בן נולד לנו בימיו יבוא הגואל, אמן! במזל טוב בן נולד לנו בימיו יבוא הגואל!

 

מה אני אספר לכם? שויתרתי לשלמה על המאה שקל? ויתרתי. אממה מה, סקופ יש לנו ובבלוג נכתבמו, לתפארת מדינת ישראל, משרד הפנים, משרד החוץ והמשרד לאיכות הסביבה.

 

בריאות ועושר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

15 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל עמרי וייל אלא אם צויין אחרת