00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

ארֶשֶת - יומן עברי מאת: מוני דביר

אחד באפריל - יום הבתולים הבינלאומי

 

חשיפה היסטורית:תעלומת אחד באפריל

וכמה מילים על איך באים ילדים לעולם

 

 

ה-1  באפריל נחשב ליום המתיחות הבינלאומי. יום הכזב והבדותות. יום השקרים המותרים.

נסיון לפתור את תעלומת המקור למנהג זה, מעלה השערות רבות וביניהן אף לא אחת אשר תניח את הדעת. קשה למצוא גם תאריך מדוייק בו החלו החגיגות. הגירסאות השונות לתאריך נודדות בין המאה ה-16, למאה ה-18.

 

הפתרון לתעלומה יוצא עתה לאור.

פתרון פשוט שהוסתר מעיניהם של בני אומות העולם בגלל...איך נקרא לזה ? החשש לאנטישמיות. כן. גם כאן אנחנו מעורבים ישירות, אם כי זה לא ענין של יהודים בלבד. גם נוצרים היו מעדיפים לצנזר את המקור למנהג בגלל צילו המאיים של דיון על נושא הניצב בבסיסה של האמונה הנוצרית.

רמז דק: צריך לדעת חשבון פשוט, ולחשוב איך באים ילדים לעולם.

ועוד רמז: מי שנכנסת להריון ב-1 באפריל, יכולה להוליד משיח.

 

לפני פרסום הפתרון התלבטתי אם אכן ראוי לעשות זאת דווקא היום, בעת פריחתה של ידידות מופלאה בין שתי הדתות. ההכרעה נפלה בעידודו של חברי היקר שלום רוזנפלד ז"ל, הירושלמי היחיד ומיוחד, שנפטר בדמי ימיו בגלות הדוויה עם המקטרת בפיו. שלום היה איש אשכולות הרואה את הנולד, וידע כי עם פתרון התעלומה יניחו כולם בצד את החג האווילי הזה שנותן הכשר להפצת שקרים, ואולי הגילוי יביא סוף סוף את הקץ על תופעת ה"פיספוסים".

הנולד במקרה הזה, אינו אחר מאשר ישוע הנוצרי - שה האלוהים. משיחם של מאות מילוני מאמינים ברחבי העולם. הם רואים אותו לנגד עיניהם יום ולילה, חיים על פי עקרונות התורה שהנחיל להם, נושאים תפילה לבואו לגאול את העולם, חוגגים כל ארוע הקשור בחייו הקצרים ובמותו ההירואי.

אחד מאותם חגים הוא הכריסמס – יום הולדתו של ישוע. חג המולד.

במרבית מדינות המערב נחוג היום בתאריך 25 לדצמבר, ובכנסיות אחרות (הקופטית והפרבוסלבית) ב-7 לינואר. הכנסיה הארמנית חוגגת את היום בתאריך 18 לינואר – ללוח הגריגוריאני שאנו מכירים, והוא בעצם ה-6 לינואר על פי הלוח היוליאני הקודם ללוח הגריגוריאני.


ה-18 בינואר, הוא התאריך שחגגו רוב הכנסיות את חג המולד עד המאה ה-4 לספירה.

ותזכרו טוב טוב את התאריך הזה.

 

היהודים, כידוע, אינם חסידיו של ישוע. מיום שהפיץ את הבשורה הנוצרית ועד ליום צליבתו הם לחמו בו בכל הכלים שעמדו לרשותם. כולל העמדתו לדין ושיתוף פעולה עם הרומים שהוציאוהו להורג. תלמידיו השליחים, שהפיצו את הבשורה וכל מי שהצטרף אל הכת הנוצרית - נרדף והוקע.

ברבות השנים התהפך הגלגל, והנצרות היתה לדת המובילה את העולם. זכרונות הארועים הקשורים בישוע, נחקקו בתודעת ההמונים וראשי הכנסיות לא התקשו להסית אותם ולהביא את הנקמה ביהודים. אש מלחמות התרבות בין שתי הדתות – עלתה וירדה במשך 2000 שנים, וכילתה את חייהם של מאות אלפים. גם כאשר הלהבות שככו, הגחלים נותרו ללחוש, והחיים של בני הדתות התנהלו אלה לצד אלה כאשר חומת שינאה גדולה מפרידה ביניהם: הנוצרי נולד עם האמונה שהיהודים הרגו את משיחו, והיהודי נולד עם האמונה שהנוצרים הביאו לעולם משיחיות שקר השווה בערכה הדתי לרצח.

 

תולדות ישו והפתרון המלא

 

בימי הביניים נפוץ חיבור סאטירי בשם "ספר תולדות ישו".

הספר נכתב ככל הנראה בין המאה ה-3 לבין המאה ה-4 לספירה, ונשאר נחלת היהודים שלא רצו לחשוף אותו לפני אומות העולם. במאה ה-13 כבר מצטט ממנו קטעים החכם הנוצרי ריימונדוס מרטיני, וכעבור 300 שנה יצא הספר בהדפסה, על ידי יהודים אשר ניסו להילחם בהשתלטות הנצרות ודחיקת רגליהם. זו היתה נקמתו של חסר האונים המנסה לשווא לעצור את הכובש. באין לו נשק אחר, הוא פונה אל הסאטירה החריפה, באמצעותה הוא לועג לסקרמנט הקדוש ביותר: תהליך הריונה של מרים, האמא של.

 

הספר מביא גירסה משלו להריון, הקושרת אותו בניאוף או אינוס אשר יצרו תינוק בבטן האם הקדושה. הבושה והחשש מפני חתנה המיועד, אילצו את מרים  לפברק את הסיפור הדמיוני על רוח הקודש לו הרתה, ואותה בושה סחפה את יוסף החתן והנגר שקנה את הסיפור, האמין בו והלך איתו עד הסוף.

"ספר תולדות ישו" צץ מידי כמה שנים ואוזכר בידי הסטוריונים ואנשי רוח כמו מרטין לותר ומשה מנדלסון, אך לא זכה לפרסום עולמי בעיקר בגלל צנזורה עצמית של היהודים אשר היו להם צרות אחרות גם בלי הסאטירה האנטי-נוצרית. הם שמרו אותה בחוגים פנימיים והעבירו אותה מפה לאוזן. כמו גם מנהגים אחרים הקשורים לחגי הנוצרים.

אחד מאותם מנהגים נותר עד ימינו וקשור ישירות בחג המולד, הנקרא בפי רבנים מהתקופה המאוחרת: "ניטל". ביום זה אין לומדים תורה ואין מקיימים מצוות פרו ורבו, ועוסקים בשלל עיסוקים גשמיים שיסיחו את הדעת מציון האירוע המכונן של הנצרות.

 

והנה הפתרון:

האחד באפריל הוא יום כניסתה של מרים להריון.

זה חשבון פשוט: מהיום הזה ועד חג המולד, הכריסמס, חולפים על פי הלוח המקובל, 38 וחצי שבועות.

חג המולד המקורי נחגג עד המאה הרביעית לספירה, ב-18 לינואר על פי לוח השנה הקודם ( ה-6 בינואר לפי הלוח היום). ועד לתאריך זה יש 42 שבועות.

הריון כידוע נמשך בין 38-42 שבועות, וזה כבר מתחיל להבהיר את התמונה.

 

ב-18 בינואר, היום בו חגגה הכנסיה הארמנית חג המולד והעלתה על נס את הולדת המשיח, ממש באותו היום הכינו היהודים באחת מקהילותיהם הרחוקות בין אסיה לאירופה את מתקפת הנגד. רב יהודי, חכמולוג מצוי, שנהג לבוז לנוצרים הקרובים אליו, כינס את מאמיניו והפליג בשבחי ספר תולדות ישו.

הפאנץ` ליין יצא מבית מדרשו: אם נספור 42 שבועות אחורה, נמצא את היום המדוייק בו נכנסה האמא הקדושה להריון – זהו הראשון באפריל.

אהה...אמר הרבי: אנחנו נחגוג לא רק "ניטל" בליל חג המולד. אנחנו גם נעשה להם יום של בוז. יהיה זה יום שבו מותר לשקר ולפזר כזבים, רק כדי להעלות על נס את הבדותה על רוח הקודש אשר עיברה כביכול את מרים ויצרה בביטנו את המשיח.

אם היה זה רבי או סאטיריקן מבריק או סלבריטאי יהודי כלשהו – לא משנה. התאריך הופץ בקרב קהילות יהודיות ומהם אל הלוחמים האחרים נגד הכנסיות – חילונים ואתאיסטים אשר התלהבו מהרעיון ומצאו אותו כשר להפצה בינלאומית. בדרך אל ההפצה, כמו כל מנהג פולקלוריסטי, קפצו אחרים על הרעיון ואימצו אותו אל ליבם. בעיקר בקרב הדור הצעיר בארצות המערב – הם אהבו כבר אז, את המהתלות והמתיחות בסגנון הפיספוסים שאחריהן אפשר לחייך ולומר: אכלת אותה.

הוא לא המציא את הרעיון, אלא העצים אותו והפיץ את מה שהיה ידוע בקרב היהודים הרבה קודם לכן. כבר במאה ה-4, בו חובר ספר תולדות ישו, ודיברו על הכזב, היה האחד באפריל יום של לעג – יום כניסתה של מריה הקדושה להריון.

 

האמת ההסטורית מסתדרת היטב עם התעוד ההסטורי הנזיל והמשתנה בכל דור ודור. לוח השנה נתון היה מאז ומתמיד בידיהם של שליטים וראשי דתות.

היום כבר ידוע כי ה-25 בדצמבר המוכר בימינו לחג המולד, אינו אלא תאריך מאוחר שהוזז על ידי ראשי הזרמים השונים בנצרות במהלך השנים. סביר להניח כי התאריך המקורי עצמו – 18 בינואר – הוזז לאחור כדי להתרחק מהתאריך מעורר הלעג ולבטל את הקשר בין הכריסמס לבין יום הכזבים - בו חגגו מתנגדיו של ישוע את סיפור בתיקת בתוליה של מרים. במקום חג המולד, הם קבעו ליום זה את "חג ההתגלות" ובו מעלים על נס את התגלותו של ישו האלוהי.

ברבות השנים, עם המעבר ללוח הגריגוריאני ואיבוד של ימים בלוח השנה, הוזז התאריך ל-6 בינואר, אך בישראל, כמו בכנסיה הארמנית הוא נחגג דוקא ב-18 בינואר.

מי שירצה ללמוד מכך על שכתוב ההסטוריה ועל התאמתה לצרכים דתיים – עושה זאת על אחריותו.

 

 

ומה עכשיו ? שאל שלום רוזנפלד ז"ל, פיטם את המקטרת, הצית את הטבק, וענה:

הנוצרים יכולים למצוא עוד סיבה לשנוא את היהודי הפוגע בהם והיהודים יכולים לשמוח לאיד הנוצרי שקלונו נחשף – לגירסתם.

הפוליטקלי קורקט, ורוח הפיוס בין האמונות יכול לפעול בכיוון ההפוך:

הנוצרים והיהודים יפעלו במשותף להסיר את היום הזה מעל סדר היום העולמי יחד עם יגאל שילון וכל המתחנים ויוצרי הפיספוסים הבינלאומיים...ובא לציון גואל ולנוצרים משיח של אמת.

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

יום הבתולים הבנלאומי

שימו לב...שימו לב !!

זה לא אחד באפריל

והבתולה לא משקרת

מי שלא מאמין

שיקרא כאן 

 

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מוני דביר אלא אם צויין אחרת