00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרקולוג @ Perkolog

התמכרות: סקס נגד הפחד, הבדידות, החרדה

"שכבתי עם 400 נשים. זיינתי עוד 200, דפקתי איזה 100. תקעתי, השכבתי השפלתי ונוצלתי מינית בערך 7,000 פעמים.

שפכתי זרע לחינם בלי סוף.

שפכתי את דמי שלי.

שפכתן את דמי".

- מתוך בלוג של מכור למין

 

המכור למין שמתוך יומנו ציטטתי את הסטטיסטיקות המבהילות האלה מספר ביומנו על מה שעוללה ההתמכרות למין לחייו, לנישואיו, לסובבים אותו. באחת הרשומות הוא מסביר: "אני משתמש במין כדי להירגע, כדי למלא חלל שחור, חוסר תמידי בנפש שיכול להתמלא רק ע"י מין. אני זקוק למין כדי לחוש קירבה וחום (מדומים), כדי לברוח, כדי לא להרגיש, כדי לשכוח, כדי להעלים את המציאות. ממש כמו שתיין. אני משתמש במין כדי להרגיש עצמי חי. כדי לקבל ביטחון. כדי לטפח את האגו החולה שלי. את הגבריות הרמוסה, את חוסר הביטחון. אני צריך מין כנגד פחד. כדי לא להרגיש בדידות, כדי להפיג חרדה ולחץ. כדי לא למות. אם לא יהיה לי מין - אמות. ככה אני מאמין. ככה האמנתי".

דבריו הכנים של הבלוגר מהדהדים את דברי המומחים לנושא, אותם פגשה אולריקה ג`ונסון, כוכבת הסרט התיעודי "האם אתם מכורים לסקס?" שישודר הלילה בערוץ 8 של HOT. ג`ונסון, בת 39, אחרי שני גירושים ושלושה ילדים, שחייה הוצגו בצהובוני בריטניה כפוחזת מין ידועה לשמצה, החליטה לצאת למסע בו תבדוק מהי התמכרות למין, והאם היא סובלת מבעיה זאת.

 

בפתיח לסרט נאמר, כי יותר מארבעה מיליוני גברים ונשים בבריטניה מכורים למין. מספרם מתחרה במספר  האלכוהוליסטים ויותר מכפול ממספר המכורים לסמים, והאינטרנט מזין את המגמה הזאת. אנשים משתמשים בסקס כדי לשנות את מצב הרוח, כמו בכל חומר או התנהגות ממכרת אחרת. תופעה שכיחה בקרב המכורים היא להציב את עצמם בסכנה פיזית.

 

"לא שקלתי לרגע את האפשרות שאני מכורה למין", אומרת אולריקה ג`ונסון. היא חשבה שמכור למין הוא מישהו שעושה סקס 50 פעם ביום. התחקיר ערער את הקונספציות שלה.

 

 בטרם תצא לארצות הברית, להיפגש עם המומחים הגדולים, היא ממלאת את השאלון של ד"ר פטריק קארנס, בו מתבקש הנשאל להשיב אם חווה את אחד הדברים הבאים: בגידה, התעללות מינית בילדות, מחשבות בלתי פוסקות על מין, בושה בגלל התנהגות מינית, תחושה של היותך פגום, מציצנות. היא נבהלת כשהיא קולטת מה שזה אומר: אם השבת בחיוב על שלושה מאלה או יותר - זו התמכרות לסקס.

באוקטובר 2006 הגיעה אולריקה ג`ונסון להטיסברג, מיסיסיפי, למרכז הטיפולים "פיין גרוב", שם פגשה בין השאר את ד"ר קארנס. "כולם בסופו של דבר רוצים אינטימיות, אבל לא יודעים מה זה, ומין היה הדבר הקרוב ביותר שמצאו", הוא אומר. "גם בסייברסקס, בפורנוגרפיה, בזנות, יש בעיה של אינטימיות. המכורים למין יהיו קיצוניים, מאוד מחוברים או מאוד מנותקים, אבל בעצם לא יודעים להיות בקשר מחייב, ארוך ומעמיק. אין ספק שזה עניין של אינטימיות".

 


כולם בסופו של דבר רוצים אינטימיות (צילום: Index Open)

 

 

ג`ונסון שואלת איך משהו שמתחיל כסתם כיף הופך לאובססיה מסוכנת, וד"ר קארנס משיב: "כמעט כל דבר יכול להיעשות ממכר, אם המוח `מרוויח` ממנו מספיק. גילינו חלק מהכימיקלים וחלק מהתהליכים והשתפרנו מאוד באבחון המצב לעומת 20 שנה, כי אז לא היתה לנו טכנולוגיה מתאימה".

 

 

כשברור שזה הורס לך את החיים

היא שואלת אם יש דרגות שונות של התמכרות, וקארנס משיב שזה תלוי במידת הנזק שזה גורם לאדם. "כשזה ברור שזה הורס לך את החיים ואתה לא יכול לעצור את זה, הגיע הזמן לבקש עזרה", הוא אומר.

 

 

אחרי הפגישה ג`ונסון על סף התמוטטות. "מנקודת מבט אישית, אני יודעת שהוא נגע בדברים שחוויתי בעבר, ואולי, מן הסתם, אם לא טיפלתי בהם, עדיין יש לי. מעולם לא סיכנתי את חיי, או לפחות אני חושבת שלא, אבל עלו שם נושאים רבים שנוגעים לי אישית, שממש לא ציפיתי שיעלו", היא אומרת.

 

 

תומס טולוס, מנהל מרכז הגמילה, בו מתנהלת תוכנית החלמה בת 12 שלבים, כמו נגד אלכוהוליזם וסמים, אומר, בדומה למה שכתב הבלוגר: "המכורים מדברים על חור בנשמה. חור במהות הקיום, הם מנסים למלא את החור הזה. הפרעות אכילה לימדו אותנו הרבה על זה, כי שם הם ממש מנסים לסתום את החור הזה".

 

 

בבדיקה שערכו בקרב אלף מכורים, מצאו ש-80 אחוז עברו טראומה כלשהי בילדותם. זה יכול להיות גם משהו זניח כמו לחכות בתחנת האוטובוס להורים והם לא הגיעו כי היו עסוקים במשהו. והם שכחו. גם זו טראומה. "ישבתי וחיכיתי בבגדי ההתעמלות שלי ואף אחד לא הגיע", אומרת אחת הפסיכולוגיות, "זה פוצע את הנשמה".

 

 

"הגישה שלי כלפי סקס היתה שזה משהו מגעיל"

בשיחה עם הפסיכולוגית קרוליין סמית מספרת ג`ונסון: "נולדתי בשוודיה, שם גדלתי עם אבא שלי עד גיל ארבע כשאמא שלי גרה בחו"ל. הוא החליף חברות בכל יום. הוא היה גבר רגיל, אני מניחה. החזיק פורנוגרפיה רכה בבית. הגישה שלי כלפי סקס היתה שזה משהו מגעיל, לא מביש, אבל מגעיל. לקח לי זמן להפנים שמין, או לעשות אהבה, זה משהו יפה ואינטימי, אקט של אהבה".

 

 

הפסיכולוגית מבשרת לג`ונסון שהעובדה שאביה השאיר פורנוגרפיה בבית, במקומות נגישים לילדה הרכה, היא סוג של התעללות מינית, כך שהיא בהחלט מתאימה לפרופיל.

 

 

לאחר מכן היא נוסעת לחוות גמילה בטנסי, שם כל המטפלים הם מטופלים לשעבר. הם מטפלים בהרפתקאות ומפתחים אל המטופלים יכולת לבטוח בבן המין השני. אחד מהם מבקש ממנה ליפול אחורה, לסמוך עליו שיתפוס אותה. "אני לא סומכת על אף אחד", אומרת ג`ונסון.

 

 

"פלירטוטים אין-סופיים. אין אשה שאני בא איתה במגע, בעבודה, ברחוב, בכל סיטואציה - ולא אפלרטט. מחמאות, רמזים, כפל לשון, התבדחויות סקסיסטיות. לרוב תגובה נענית מהצד השני מספיקה לי. לא תמיד. יצר הכיבוש הוא בלתי נשלט. מצד שני, המצפון הציק והיו לי שיטות להרגיש נקי. בלי להתפשט ממש - זה לא נקרא. בלי לגמור, זה לא נחשב (כמו קלינטון). להפך, לפעמים, בשביל להרגיש בשליטה, להרגיש חזק וגיבור, הייתי הולך רחוק מאוד, ושנייה לפני הגמירה - עוצר. קם מתלבש והולך. מבסוט מעצמי. אידיוט".

- מתוך הבלוג של המכור למין

 פרקוליתון

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל perkolit אלא אם צויין אחרת