00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

גברת דאלווי - וירג`יניה וולף

גברת דאלוויי  - וירג`יניה וולף
תרגמה מאנגלית: שרון פרמינגר
227 עמודים, 2008
הוצאת לאור: פן/ ידיעות אחרונות/ ספרי חמד



לקח לי שבוע שלם, בניגוד להרגלי, לסיים את "גברת דאלוויי".

רציתי להביא כמה רשמים ראשוניים ממנו, ואני יודעת שאני עושה  לו עוול, אבל הוא יושב לי על הצוואר ואני חייבת לפנות מקום כדי להמשיך הלאה. בודאי תבוא קריאה חוזרת,  אבל בינתיים אני רוצה לומר משהו על אופן הקריאה שלי בספרים שלה.
זו קריאה מדיטטיבית, כמו התבוננות בציור מופשט. סימון וויל קוראת לזה "הסתכלות".
לא לנסות לפרש את הדימוי אלא להביט בו "עד שיפציע האור".

העלילה, אם אפשר לקרוא לזה כך, נמשכת על-פני יום אחד. יום של הכנות למסיבה שתתקיים בערב. קלריסה,  אשה בת 52, הצומת שבין הדמויות ברומן, עורכת את המסיבה. דרכה הקורא פוגש בדמויות שחלקן קשורות אליה ואת חלקן אינה מכירה. וירג`יניה וולף עוברת באלגנטיות מזרם תודעה של דמות אחת למשניה, באופן בהיר וחלק.

בתנועה בלתי פוסקת, תוך כדי קניות לקראת המסיבה הערב, גברת דאלווי בוחנת את חייה.
וציטוט:

"נכון, היא שומרת על זקיפות קומה. יש לה ידיים ורגליים יפות, והיא לבושה היטב, יחסית לסכומים הקטנים שהיא מוציאה. אבל לעתים קרובות בזמן האחרון, הגוף הזה שהיא עוטה (היא נעצרת כדי להביט בציור הולנדי בחלון הראווה), הגוף הזה, עם כל היכולות שלו, נראה לה כמו כלום - שום כלום. יש לה תחושה מוזרה שהיא בלתי נראית; סמויה מן העין;  לא מוכרת;  עכשיו, כשלא צריך להתחתן, כשלא צריך להביא ילדים לעולם, נותר רק להמשיך בהתקדמות המדהימה והחגיגית למדי, עם כל השאר, במעלה רחוב בונד, להיות גברת דאלווי; אפילו לא קלריסה; להיות אשתו של ריצ`רד דאלווי."  (עמ`18)


חשבתי בעיקר על הסממנים  המשותפים לשלושת ספרי הפרוזה שלה שקראתי : "אל המגדלור", "הגלים" וגברת דאלווי".
הדיכאון, שאותו אני לא מצליחה לנתק מוירג`יניה וולף עצמה, הדיכאון  הנוכח בכל הספרים, החיה המצמיתה אותה לאדמה. האמביוולנטיות ביחס למוות, המשיכה אליו והפחד מן השרירותיות שבו. ובכל זאת כתבה, ובכל זאת עפה, עד שיום אחד נכנסה לנהר עם אבנים בכיסים. עד אז יכלה רק לקנא בדמויות שלה שהתאבדו. עד אז יכלה לומר מפיה של קלריסה:

"גבר צעיר התאבד. והם דיברו על זה במסיבה שלה - בני הזוג ברדשו דיברו על מוות ו הוא התאבד - אבל איך? הגוף שלה תמיד הגיב קודם, כשסיפרו לה בפתאומיות על תאונה. שמלתה התלקחה, גופה נשרף. הגבר הצעיר השליך את  עצמו מהחלון..."
"פעם השליכה שילינג לאגם הסרפנטיין, לא יותר מזה. אבל הוא ניער את כל זה מעליו. הם ממשיכים לחיות (היא חייבת לחזור, החדרים עדיין מלאים, אנשים ממשיכים להגיע). הם (כל היום חשבה על פיטר, על בורטון, על סאלי), הם יזדקנו. אבל יש משהו בעל חשיבות; משהו שבחייה שלה הוא אפוף פיטפוט, מטושטש, מעורפל, מתמסמס מדי יום בשחיתות, שקרים ופטפוט. ואותו הוא הצליח לשמר. המוות הוא התרסה. המוות הוא ניסיון לתקשר;  אנשים מרגישים שהם לא מצליחים להגיע אל המרכז שחומק מהם באורח פלא; הקירבה התרחקה; ההתלהבות דעכה; נשארת לבדך. ובמוות יש חיבוק."(
עמ`204)


הזמן, שהוא מוטיב עיקרי בשלושת הספרים, בולט בעיקר כאן. את ההתרחשויות קוצבים צלצולי הביג בן, הנשמעים גם בהליכה הבלתי פוסקת ברחובות וגם בתוך ביתה של קלריסה.יש גם עיסוק אובססיבי בזמן, בנוסח בדיקות מרובות מה השעה, השוואת צלצולים בין שעונים שונים, אמירות בנוגע לזמן. כלל לא מפליא בהתחשב שמדובר באישה בגיל העמידה  שפוגשת את אהובה לשעבר לאחר שנים רבות.

גם העיסוק בפרחים ופריחה חוזר על עצמו לאורך הספר אבל לא ממש הצלחתי להבין את משמעותו.
והגלים, שחוזרים על עצמם בוריאציות שונות ובכלל החזרות על קטעי משפטים, ציטוטים וכדומה, בזה הבחנתי גם ב"הגלים" ו"אל המגדלור". וזה עיקר יופיו של הספר בעיני, המעבר מדמות אחת למשניה חלק וזורם והיא מצליחה במילים ספורות לחדור לנפשן של כל-כך הרבה דמויות. וכמו ב"אל המגדלור" לאחר הקריאה ממשיכים לרדוף אותי דימויים ושברי משפטים.

וכמה מילים על התרגום. לא קראתי את התרגום הקודם כך שלא יהיה הוגן להשוות.  תרגומה של שרון פרמינגר אינו לירי כמו תרגומיו של מאיר ויזלטיר ל"הגלים" ול"אל המגדלור", אבל הוא נקרא בשטף ובטבעיות.

ואחרית הדבר של ולנטיין קנינגהם קצרה מדי ובהחלט מועילה להבנת הספר.

שורה תחתונה: ספר לא קל לקריאה  ומתגמל מאד, שבוודאי יעסיק אותי עוד זמן רב.


הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

49 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת