44
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לחיות בכבוד, בזכות ולא בחסד! (נכים) טיולים, אוכל ,אקטואליה

טיול לדרום אמריקה 6 פטגוניה והאנדים 6.2.2008-29.2.2008

טיול לדרום אמריקה 6 פטגוניה והאנדים 6.2.2008-29.2....
טיול לדרום אמריקה 6 פטגוניה והאנדים 6.2.2008-29.2.2008

יום חמישי בבוקר יום חופשי באל קלפטה, כל הקבוצה למעט אני והמלווה שלי נסעה לטיול גיפים בן 3 שעות אל ההרים בסביבה לנקודות תצפית בגובה כמה מאות מטרים אל הסביבה. 
מתברר שבהרי האנדים התגוררו אינדיאנים.  לפני כחמש מאות שנים נמצאו בהרים ציורי קיר שתארו את חייהם. כנראה שבחרו לחיות במקום כי היה להם קל לצוד בעיקר גואנקו ואחרים. חלקם חיו במערות ששמורות עד היום.  מסתברר שבמקום חיו גם אבוריגינים.
לאחר 3 שעות של טיול חזרו אל המלון מלאי רשמים.
תמונות הנוף על ההרים צולמו על ידי ע. ותודה לה. הקחונים ואחרים הם צילומים שלי.
על פטגוניה והאנדים.
פטגוניה או , "ארץ הרגל הגדולה" היא חבל ארץ נרחב מאד בדרום אמריקה הדרומית, זהו באמת סוף העולם. שדות הקרח היבשתיים הגדולים של חצי הכדור הדרומי.  חלקו הגדול בארגנטינה ומיעוטו בצ`ילה, זהו אזור הגדול, יבש וחשוף לרוחות.


המדבר הפטגוני הוא הגדול באמריקה, והוא משתרע מקו רוחב 37 ועד קו רוחב 51 דרום. בעבר התייחס הכינוי פטגוניה למדבר לבדו, אך כיום נוהגים לכנות כך את כל האזור שמדרום לנהר קולורדו (Río Colorado), כולל האנדים והצד הצ`יליאני של היבשת, עד נהר קואיג (Río Coig) בדרום. רוב הגיאוגרפים כוללים בפטגוניה גם את הקצה הדרומי של היבשת, טיירה דל פואגו (Tierra del Fuego, ארץ האש).
ובניהם קרחון פריטו מורנו המפורסם. רובו של האזור שממה. בחלקו מיושב בדלילות רבה.   בצידו המערבי, באזור הגבול של ארגנטינה עם צ`ילה, נישאים הרי האנדים, בקצה הדרומי ביותר שלהם.
העיר הגדולה בחבל היא ריו גז`גוס. עיירה מפורסמת נוספת היא אל קלאפאטה.


בהרי אל קלפטה

 
פטגוניה היא למעשה מדבר ענק ומצהיב הנושק להרים מושלגים, צוקים וקרחונים. 


קרחון פריטו מורנו

מבחינה גיאוגרפית, המונח "פטגוניה" מיוחד למדבר לבדו, לאזור השומם שנמצא בצל הגשם של הרי האנדים . במובן התיירותי, הרחב של המילה, כולל המושג "פטגוניה", את הרי האנדים ואפילו את הארכיפלג הצ`ילֶני שמדרום להם.


מגלן הפורטוגזי,היה הראשון שחקר את האזור בשנת 1520 הוא יצא לדרכו למסע ראשון שנועד להקיף את העולם,עם שייטת של חמש ספינות, כשאת מלחיו אסף מבתי כלא ומן הרחובות.  היתה זו אוכלוסיה שספרד שמחה להיפטר ממנה. בדרך התמרדו מלחיה של אחת מספינותיו. מגלן שרצה לוודא שלא ימרדו שוב,צלב אותם.
לחופו של האוקיינוס האטלנטי. על הקרקע החולית, הבחין מגלן בעקבות ענקיים שהותירו רגליהם המחותלות של הילידים, הרגלים החסונות של האינדיאנים היו מכוסות בעורות הגוואנקו.


בני הטוואלצ`ה. הזכירו לו את  ה –Patagon =מפלצת ענקית, אותה הכיר מהפולקלור של צפון ספרד המילה Pataבספרדית "טלפיים", שהרי הילידים ה"אינדיאנים" לא נחשבו ליצירי אנוש. מכאן נגזר השם "פטגוניה", ארצה של המפלצת גדולת הטלפיים.  גם את השם האקזוטי "ארץ האש", העניק מגלן לאי שמדרום,

תמונת תושבי המקום הראשונים, כאן  כל הזכויות שמורות לויקיפדיה.
 
על שם המדורות הרבות שראה בדרכו.  הוא המשיך מכאן, חצה את המיצרים הנקראים על שמו ולאחר ארבעים ימי סערה, הגיע לאוקיינוס שקט יחסית, אותו כינה "האוקיינוס השקט".

הציידים שנדדו במישורי פטגוניה היו שבטי הטוולצ`ה שחיו במערות ובבקתות ארעיות ושבטי האונאס במערות.  עם הגעת האדם הלבן לאזור החלה שואת התושבים המקוריים של מרחבי פטגוניה, מאוחר יותר עם הגעת גלי המהגרים האירופאים לארגנטינה, יצאו הארגנטינאים ל"מלחמת המדבר",

ציד שיטתי של הילידים כדי להשתלט על שטחיהם לצורך בניית חוות צאן ובקר וכיבוש השממה.  בצד הצ`יליאני המצב לא היה הרבה יותר טוב. הממשלות החפצות בכיבוש השממות ובתירבות האיזורים הפראיים של ארצם, הציעו קרקעות לחפצים להתיישב באזורי הדרום הקשים. כל מי שירד דרומה זכה בשטחי ענק והקים חוות וכפרים קטנים. האוכלוסיה המקורית של האזור נעלמה מן העולם.



פטגוניה נחלקת לארבעה חלקים : ארץ האש (טיירה דל פואגו)שהוא ארכיפלג שהמקומיים נוהגים לכנותו "סוף העולם",
נמצא בחלק הדרומי ביותר ואושואיה שהיא העיר הדרומית ביותר בעולם נמצאת בו.


ניוקן , חבל, סנטה קרוז - מחוז המורכב ברובו ממישור שומם במרכזו, ומשרשרת הרי האנדים,
וריו נגרו. כל אזור  שונה מהשני. 
רק 5% מסך תושבי ארגנטינה וצ`ילה חיים בפטגוניה למרות ששטחה מהווה שליש מכל שטח שתי המדינות יחדיו.
אורכו של השטח הוא כ-1500 קילומטר ורובו נמצא בשטח ארגנטינה ורק מיעוטו בצ`ילה. שמו של האזור ניתן על ידי מגלן וצוותו אשר פגשו על החוף אידיאנים.  מישורי פטגוניה למרות שהם מפורסמים בעליבותם לא כשרים למגורים, קשה לחיות ללא מים,

המדבר באל קלפטה,

ללא עצים וללא הרים ורק שיחים ננסים בודדים מסוגלים להחזיק שם מעמד,למרות זאת יש משהוא ממגנט בשממה שמושכת אלפי תיירים למקום.



בחבל פטגוניה נפגשים קצוות כמעט בלתי אפשריים.  מראות נוף מהמופלאים בתבל, עם אלו המשמימים ביותר.  גושי קרח כחלחלים וצוקי גרניט, המזדקרים בתלילות מעל ישימון חדגוני שיוצרים צורות מוזרות ושונות וכל אחד יכול לראות בהם  משהוא או משהוא מיוחד. בהחלט מרשים.  אפשר למצוא המון קסם גם בישימון.  זהו מדבר מיוחד במינו הנחרץ לפתע על ידי ערוצים בצבע ירוק "חלבי"; של נחלים הניזונים ממימי הקרחונים ומעניקים למדבר חזות סוריאליסטית כמעט.  זוהי למעשה ערבה בה נראים נְיָינְדוּ דומה ליען קטן. אָרמדיליוֹ, מָארָה (דומה לארנב) גְואנָקוֹ,מושבות פינגווינים, יערות אשורים בני 3000 שנה, נחלים, הרי געש פעילים,בעיקר בצד הצ`יליאני,

הר געש פעיל בין צ`ילי לארגנטינה.

הנופים פראיים ועוצרי נשימה, שמורות טבע, מעברי הרים, איזורי אגמים, נהרות קרח, קרחונים , מעיינות חמים, מצוקים, ועוד...עיירות ציוריות מוכות רוח ובדידות.  זהו מדבר בו נקטעת הנסיעה לעתים  על ידי מפגשים עם מקומיים בביקור בחוות רועים,אנשי
הגָ`אוּצ`וֹס, רועי הצאן של פטגוניה, שדם אינדיאני זורם בעורקי כמה מהם. שהגיעו אל חוות צאן, גאוצ`וס על סוסים שחבורת כלבים מלווה אותם לכל מקום, פארקים עם לגונות ואגמים בשלל צבעי כחול-ירוק, קרחונים המתנפצים לתוך אגמים, וסוסי בר. לחובבי הטבע הפראי במיטבו.



מפת הקרחונים

במאה ה-19, נלחמו צ`ילה וארגנטינה על הבעלות על טיארה דל פואגו ("ארץ האש"), השוכנת בשפיץ הדרומי של כדור הארץ, שתי המדינות היו נחושות לתפוס את מיצרי מגלן הנוחים למעבר.  לפני עשר שנים חתמו צ`ילה וארגנטינה על הסכם שיישב את כל סכסוכי הגבול, שתי המדינות עדיין טוענות לבעלות על שטחים חופפים באנטארקטיקה. בהחלט ניתן להרגיש את העוינות של הארגנטינאים אל הציליאנים ביום יום. בקושי מדברים עליהם. בוודא שלא פוליטיקה. גם שניסינו למשוך אותם בלשון למעט מידע סרבו. מרגע שהמשטר הצבאי בצ`ילה וארגנטינה נעלם, החלו שתי המדינות לדאוג יותר לכלכלתן ופחות לצבא שלהן.  שתי המדינות שהיו זקוקות לכל הכנסה מתיירות הבינו שחתימה על הסכם תביא רק טוב.
החלק הזה של פטאגוניה – פראי ובלתי מיושב דיו כדי למשוך אליו תיירים מבוססים.

בפטגוניה, משני צידי הגבול ובאותו אזור גיאוגרפי נמצאים שני פארקים לאומיים, מהיפים בעולם. הראשון, בצד הצ`יליאני של הרכס הוא "פארק מגדלי הפיינה". המקום נקרא כך על שם ניצבי הגרניט היוצרים עמודים בגובה של למעלה מאלף מטרים מעל פני הקרקע. השם פיינה הוא הצבע הכחול בשפת בני הטוואלצ`ה, על שם האגמים על גווניהם התכולים והשמיים הנוגעים בהם. הפארק המקביל לו בצד הארגנטינאי נקרא "פארק הקרחונים", כמובן בזכות ריבוי הקרחונים הגולשים לאגמי הפארק משדה הקרח הדרומי. סוגיית הגבול בין שתי המדינות היא אחד הנושאים הכאובים בפטגוניה והויכוח מתנהל עד היום כאשר כל צד בטוח כי נדפק על ידי שכנו-אויבו וכי יבוא היום ליישב את הסיכסוך. הכל כמובן מתנהל על מי מנוחות ובקצב הדרום-אמריקאי. בעבר הוחלט כי כל צד יקבל את השטח המנקז את מימיו לכוון הים שלו והדבר יצר גבול בלתי אחיד ולא הגיוני ומתיחויות רבות. ההסכם הנוכחי קובע כי הגבול עובר בקו הרכסים של האנדים ולעת עתה יש שקט בגזרה.
האזור מושך לכאן מטיילים היוצאים למסעות ליד האגמים מלאי הקרחונים הצפים ובניהם קרחון הפריטו מורנו. מטיילים רבים זורמים לכאן גם לארץ האש המדהימה שנחלקת בין צ`ילה וארגנטינה.
 
רכס האנדים הוא הרכס המתמשך הארוך ביותר על פני כדור הארץ
(7,245 ק"מ). הפסגות הגבוהות ביותר נמצאות בארגנטינה בגבהים העולים על 6,000 מ`. האנדים הפטגונים, מתחילים בארגנטינה, ומשם הם יורדים דרומה עד ארץ האש לאורך של 2,000 ק"מ בגבהים של 2,000-3,000 מ`.   חלק זה של שרשרת האנדים מזמן לתייר המבקר באיזור את אחד הנופים היפים והמרהיבים של יבשת דרום אמריקה. שדות קרח עצומים, נהרות קרח היורדים מזרחה אל אגמי ארגנטינה, ומערבה אל הפיורדים בחוף הצ`יליאני (האוקינוס השקט).
היבשת הקרחונית הפטגונית, המכונה גם "הקוטב השלישי", משתרעת על 22,000 קמ"ר (כל שטחה של מדינת ישראל), השלישית בגודלה לאחר אנטרקטיקה וגרינלנד.  משטח זה יורדים 47 קרחונים גדולים, שמתוכם 13 קשורים לאגני הניקוז החוצים את היבשת ומתנקזים לאוקינוס האטלנטי.
שדות הקרח הנוכחיים של פטגוניה הם רק שרידיהם של שדות הקרח העצומים שכיסו חלקים גדולים מן המישורים של פטגוניה הדרומית.

האנדים נחשבים לרכס צעיר שנוצר בתקופת הפליאוזואיקון. את צורתו הנוכחית קיבל בתקופת הקרטיקון. האנדים התרוממו בתהליך של קימוט והעתק שנוצר ברובו על ידי לוח נאסקה (Nazca) שנכנס תחת מערב לוח דרום אמריקה. עד היום האנדים ממשיכים להתרומם בתהליך זה, הנקרא אורוגנזה. גם לוח אנטארקטיקה ולוח סקוטיאה מעורבים בתהליך האורוגנזה שבדרום האנדים. לוח אנטארקטיקה אף יצר המשך לרכס האנדים 1,000 קילומטרים דרומית לאמריקה הדרומית, בחצי-האי האנטרקטי. החום הרב שנוצר מחיכוך בין כל הלוחות מתיך את לוח דרום אמריקה ויוצר מאגמה. הלחץ הרב גורם למאגמה לפרוץ החוצה דרך הרי געש - חורים בלוחות שנוצרו בגלל הקימוט. באנדים יש כ-20 הרי געש שחלקם פעילים גם היום. המפורסם שבהרי הגעש של האנדים הוא הר הגעש הפעיל קוטופקסי (Cotopaxi), השוכן כ-75 ק"מ מהעיר קיטו בירת אקוודור. קוטופקסי הוא הר הגעש הפעיל הגבוה באנדים - גובהו 5,897 מטר, והוא התפרץ לאחרונה ב-1904.
אזור האנדים מועד לרעידות אדמה, שפוקדות את האזור בתדירות גבוהה מן הרגיל.



האנדים בנויים בעיקר מסלעי משקע ומסלעים מותמרים (סלעים ששינו את צורתם והרכבם בגלל לחץ). קיימת גם כמות גדולה של סלעים געשיים. הנפוץ שביניהם הוא סלע היסוד הגעשי הקרוי אנדסיט, הנקרא על שם האנדים עצמם, שם נחקר לראשונה.
באנדים קיימים מאגרי נפט בכמות מסחרית, ויש עושר רב של מחצבים כגון פחם, זהב, נחושת, כסף, ברזל, עופרת, אבץ ובדיל, ששימשו את תושבי האזור במשך אלפי שנים.

מצפון לאנדים, בים הקריבי, קיימים מספר איים געשיים שנחשבים לחלק מן האנדים מבחינה גאולוגית.


תופעה מיוחדת היא שמים וורודים, צבע השמיים  "קולור דה סלמון", 
או צבע הסלמון.  לדברי המדריך בכל שנה, ישנם ארבעה בקרים כאלו בלבד.  "נוֹ סָאלֶה", בימים אלו, נשארים בבית. כך הבנתי.

שמגיעים לרוב 4 ימים בשנה.
כנראה שזכינו לראות את אחד הימים האלו.

חכו להמשך

לאלבום תמונות של אושואיה  כאן
לאלבום תמונות קלפטה   כאן
לטיול אל - אל קלפטה כאן
לטיול בואנוס אירס  כאן   
לטיול רחוב לה בוקה  כאן
לאלבום התמונות של פטגוניה כאן

אם אהבתם לחצו על אהבתי  תודה
מומלצים: 

בבלוג של  מגן דהרי 

הפגנה ותביעה יצוגית כנגד עיריית אשקלון 
    בבלוג של לידי וסנו -  הוטרינר שהורג כלבים

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

20 תגובות

מרקים טעימים למתכונים לחצו

מרקים טעימים לחץ על הצילום

תגיות
עוף בשר מתכונים לחץ1
חצילים
טיולים בחול ובארץ 2
Bubbles
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אתי אברהמי אלא אם צויין אחרת