00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

שחוּר

14/03/2008
 
6.2.14 הרשומה הזאת פורסמה במקור במרץ 2008, אוטוטו שש שנים. בסקירה כללית של הרשומות בבלוג, גיליתי שהיא לא מפורסמת, למרות שאני לא ביטלתי את הפרסום שלה. מעבר חטוף על רשימת הרשומות גילה עוד כמה רשומות כאלה. אז אני לוחצת על פרסום ומתנצלת בפני כל מי שכבר קרא. אני קראתי אותה עכשיו ודוקא היא חביבה בעיני, למרות הנושא שלה. 
 
כשהתחלתי לעבוד במקום עבודתי הנוכחי, הייתי סגנית. עברו שלוש שנים ומישהו עזב והבוס שלי (זה שהייתי סגניתו) התקדם לתפקיד של העוזב. באותה תקופה היו לי המון מחשבות ושאלות של פנינו לאן. חשתי שאין לי לאן להתקדם ושאני קצת דורכת במקום והקידום של הבוס שלי בעצם פתח לי דלת. פניתי אליו ואמרתי שאני רוצה בתפקיד שהתפנה.
 
הוא ניסה להגיד שזה עלול להיות קשה ושיש לי ילדים וצריך לתת שעות. אני אמרתי שלא ידאג לילדים שלי ולשעות שלי כל עוד אני מסוגלת למלא את העבודה. הוא התייעץ וחשב ואני קיבלתי את התפקיד שהיה די נחשק. עוד שלושה עובדים בארגון שלנו רצו בו.
 
למרות שקיבלתי את התפקיד והתואר, וגם החליפו לי את האוטו לדגם גדול יותר, די קיצצו לי את הכנפיים. עשו רה-ארגון במחלקה אחרת באגף שלנו ואת החדר הגדול יותר קיבל מישהו אחר. התוספת במשכורת בוששה לבוא עם כל מיני תירוצים וגם כשהיא הגיעה, לא הייתי מרוצה. אחד העניינים החדשים שקיבל על עצמו הבוס שלי בתפקידו החדש הוא אחריות על דיוני השכר של העובדים הבכירים ובעצם יכולת השפעה מאוד גדולה על ההחלטות בעניין. אבל לא קיבלתי יחס מיוחד. להפך. כל זה קרה לפני שנתיים.
 
בגדול אני די מרוצה ממקום עבודתי, במיוחד בשל העובדה שאני יכולה להתאים את שעות העבודה שלי לנוֹחוּת שלי ולהיות אדון לעצמי. כבר קיבלתי הצעות יותר מפתות מבחינה כספית אבל אני יודעת שזה יבוא על חשבון הבית והילדים. אני חושבת שגם הוא היה מודע לעניין הזה ולכן הרשה לעצמו להתנהג באותה דרך. אני דוקא ציפיתי ממנו לנהוג אחרת לאור העובדה שהוא ידע עד כמה אני משקיעה ומה התוצאות לעבודה שלי.
 
החברה בה אני עובדת, מאוד גברית. נשים בודדות נמצאות בתפקידי מפתח. יש לי חברה בעבודה שאחד מנושאי השיחה הבוערים שלנו הוא האפלייה בין גברים ונשים בארגון שלנו. גם אותה הוא דחה בלך ושוב והיא כעסה מאוד. יום אחד היא אמרה לי: שמתי עליו שחוּר. צחקתי. מה לפולניה כמוך ולשחוּר? חכי תראי, אמרה לי.
 
לפני כמה חודשים נפלה פצצה. הוא פוטר. כלומר, הוא לא פוטר. הוא קיבל "קידום" בחברת בת קטנה ובלתי נחשבת. לא פגעו לו בשכר או בתנאים אבל הודיעו לו שיש לו מחליף. אנשים היו בשוק. הוא אדם שנחשב מוכשר בעיני העובדים והם לא הבינו איך עושים דבר כזה. אני דוקא כן הבנתי. רק החברה שלי חייכה אלי ולחשה לי: שחוּר. בכל אופן זה היה בדיוק שתי דקות וחצי לפני דיון השכר שלי. הלכתי אליו. אמרתי לו שהוא לא יכול להשאיר אותי לחסדי הבוס החדש שלא מכיר אותי. הוא חייך והבטיח לי שהוא ידאג לטפל בזה. מיותר לציין שהוא לא עשה כלום.
 
בשבוע שעבר הוא הודיע שהוא עוזב. קיבל הצעת עבודה טובה. כולם אמרו, בטח. בחור כל כך מוכשר, לא ישאר בתפקיד הקיקיוני שנתנו לו. ברור שהוא מצא משהו טוב. היום התקשר אלי חבר טוב שעובד בתפקיד מאוד בכיר בחברה גדולה. הוא קיבל טלפון מהבוס שלי לשעבר. רוצה להפגש, אולי להציע לו הצעה בשם החברה החדשה שהוא עובד בה.
 
החבר התעניין מה קורה. איך זה שחלו כל התהפוכות האלה. סיפרתי לו מה קרה. לא הזכרתי כמובן את השחוּר. הוא התעניין בדעתי. אמרתי שאני כועסת. שהגיע לי יחס יותר טוב ממנו ושלמרות שכולם מתפעלים ממנו ומכמה שהוא מוכשר, הוא כפוי טובה ולא דואג לאנשים שמגיע להם. אם ככה, אומר החבר שלי, אני לא נפגש איתו. שילך לחפש את החברים שלו.
 
תראה, אמרתי לו, אולי זה טוב לך. לא חושב, הוא אמר, רציתי לעזור לו אבל אם הוא מתנהג ככה לחברים שלי, הוא מחוק מבחינתי.
 
לא ממש ידעתי מה לומר. מצד אחד זה עושה טוב על הלב לשמוע מישהו שאכפת לו ממני עד כדי כך. מצד שני אני ממש לא טיפוס של שמחה לאיד. תראה... ניסיתי להגיד.
עיזבי, אני סגור על זה. 
 
ופתאום כל מה שיכולתי לחשוב עליו זה רק החברה שלי מחייכת אלי ולוחשת לי: שחוּר.
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

93 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת