00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

עושה גלים

כניסה להורגדה

סרפר 1 - התרסקות - פרק 13
 

לא הבטתי אחורה, השארתי את התעלה וערמת מוצצי הדם מאחור, להיות צמוד כל היום ליד הפיילוט המחורבן שלא יגע במצערת ולא ידבק לו משהו לידיים, כמו כן הקטע המלחיץ לאללה שבו עלולים לאבד את הספינה בגלל תקלה טכנית, תקלה במכונה החפה וגרירה או עצירת השיירה הקטע פשוט בהחלט השאר את הספינה ולך הביתה חבוב למה אין לך כסף לתשלום הקנס והחילוץ, וזה מה שקורה, ישנו מצב בו חברת אוניות משתדלת להביא שתי אוניות ויותר לתעלה באותו זמן ומשכירים גוררת צמודה לפליט שלהם דבר שימנע החרמה או למעשה ביטוח נגד החרמה, אי אפשר לצאת נורמאלי בקטע של כוח עליון, בתי המשפט סגורים מראש על פסקי דין, הכלי במצריים ואתה עלה על מטוס ותתחפף.

גם מכות לאוניות מצריות חצי טבועות מסוכן במידה ויפעילו את ביקורת נמל בטיחות וכו` והאוניה תיעצר, בתגובה כל כלי שייט מאותה מדינה שיגע במימי החופים המצריים יכנס לבדיקה מדוקדקת וייעצר, זהו העולם השלישי, תנו להם סיגריות, סרדינים, נעלים, אוברולים, וויסקי, כסף רק עבור ללא תקלה, אין שוחד שישווה לכמות הדלק שגנרטור באוניה יצרוך ביממה וזה בלי משכורות, ביטוח, רישיון שייט ואובדן אמינות הלקוח .

כך שבסיום החרבון הזה הבן אדם תשוש לחלוטין, וכל רצונו להזדיין משם כמה שיותר מהר וכך אני מוצא את עצמי בפעם המי יודע כמה יוצא מהתעלה, עייף ומרוקן, מנווט בדרך כלל בלילה בין המצופים המסמנים את הנתיב, מרוכז בנבילות הקטנים שרצים תחת לחרטום בתקווה שתקנה איזה סוביניר מחורבן, ככול שמתרחקים ממהילה נכנסים לנתיב הוירטואלי במחשב הניווט ושוב ללחץ הקבוע מהאוניות העוקפות כמו רכבות ענק, כך אני מוביל את הכלי לצד החיצוני של הנתיב, הים הולך ומתחרבן באופן קבוע, הזווית מגעילה והגלים מכים בחצי צד, כך צריך לנווט בערנות מטורפת כל הלילה, הצוות מחליף משמרות ומתפרק לרסיסים, הם לא ימאים מקצוענים וחוסר היציבות בין יום ולילה מפיל אותם חלל .

 

רינגו המצולק עדיין לא השתין ולא חרבן ונראה כמו חבית, הגברת של המלאכים דואגת למוות, השחר מפציע הסרפר1 עושה דרכה יפה מהירות 12 קשרים הים מסביב חוגג, גלי ענק של מצריי גובל יוצרים מערכת לבנה של קצף, אי אפשר לקטר על מבנה הכלי, היא מחזיקה ים נפלא רק הדיזלים המזוינים שלה שווים לתחת, הכל מצטמצם בתקווה שהעסק ימשיך ולא נתפרק, הכל מונח על העסק שנראה חיוור כמו הקצף בזריחה.

רינגו עדיין לא השתין .

 

ממש עוד עשרות מטר ונכנסתי לתוך השקט היחסי של הבלאף פוינט באי גובל, הים בבת אחת נרגע והחרטום פונה לכיוון האי טאווילה  ונמל הורגדה, על מנת לוודא שלא נתפדח נכנסתי למעגן המטריף הסתובבתי ויצאתי ושוב דרום מזרח לנמל הורגדה, הנמל שסבל מנחת זרועו של חיל הים הישראלי בפשיטות של שייטת 13, משמאל מתנופף לו האי שדואן או שאקר הר יחסית גבוה , החלק הצפון מערבי שלו חצוב מטריליוני גלים שבמשך מאות אלפי שנים חפרו המים מערה בסלע הקשוח שלו, במערות אלו התחבא הצבא המצרי בפשיטה הידועה על האי שדואן ושם על פי השמועות טבעו עשרות או מאות חיילים מצריים.

 

הספינה שומרת על קצב קבוע, אבל אותו שדון שנשתל בי באנגליה ממשיך לנבור בעצמותיי - חידלון ואובדן, הפעם הקשבתי אבל  לא נכנעתי, הכניסה לנמל הורגדה הייתה מעט מרגשת באיחור רב, אבל אנו כאן ולמרות כל העצירות אני כאן, מה יצא מכאן?

הבנתי - קדחת, אבל זה לא ילך לה כל כך קל .

 

הגישה לרציף הייתה קלילה, הספינה כאילו נרגעה, הגנרטור האין סופי ממשיך לטרטר כרגיל,  סמיר הסוכן מהורגדה, מצרי קופטי שהולך לבחירות לראשות העיר מגיע מנופח כמו נאד לספינה, החיבוק והנישוק היה כמו לפחות לנשיא מצריים, תהלוכה של קציני הגירה ביטחון ומכס, כולם באו לראות את היצור המשונה שבא לנמל והיכן נמצאים העטינים שפולטים זהב נוזלי, אולי יטפטף מעט לכיוון שלהם.    

רינגו עדיין לא השתין .....

 

כולם ממבקרים בכל המקומות, עומדים מעל אוצר בלום של בירה יין וגבינות, מרוכזים מערמת גלשני המפרש בסיפון התחתון – ואז יורד מהסיפון העליון נהר צהוב...

כן רינגו השתין ...

 

בדיוק מעל ראשיהם של גיבוריי הורגדה ופרנסיה,  הם נרטבים, משפשפים את השתן לאורך הידיים, בכדי להתייבש ורק אני והמלאכית יודעים מי הביא את השתן מארץ הקודש ... באהבה מרינגו,

אבל את החרבון שלו עדיין לא מצאתי, מאוחר יותר התגלתה חבילת חרא עצומה ליד כננת העוגן בחרטום הספינה.
 

לאחר סיום הניירת העברתי את הספינה בעזרתו של הפיילוט המטולוגי איימן, נקשרתי לרציף המלון מכבים מנועים וגנרטורים מצפים לבאות, הורדתי סירה למים, מעט ליקוקים לספינה שנראתה נהדר, באופן יחסי, למחרת מגיע האיש של פרנץ עם בת זוגתו, האיש הנו מדריך גלישה ומדבר אכטונגית וגם מעט אנגלית, הם ארגנו את מערך הגלשנים, מדי פעם יצאו לשייט מהרמפה האדירה שבספינה .

 

החיים בינתיים היו על מי מנוחות התארגנו לקבוצה הראשונה, סמיר הגדול לא הצליח בבחירות וזה רק בגלל שהיה נוצרי קופטי, הוא טוען שאין כל בעיה הוויזה שלי תהיה בסדר ואקבל אישור עבודה, כמובן שלא היה אישור עבודה ולא זרגים, נאלצתי להתחמק עם הקבוצות לפני הזריחה בין שני איי הג`יפטון, אלוהים כמה שנאתי את הקטע, אם עבודת שושו - חרטה טוב עושים מסיימים וממשיכים, אבל חרטה בלי שושו ובלי תכלית הוציאה אותי משלוותי.

 
הקבוצה הגיעה ולאחר כמה ימים התאספו לשיחת קוטראית . 
מה הבעיה? שאלתי את פרנץ הגדול, היא רוצה כל יום מגבת חדשה, מתרגם האיש, שמעתי עדיין לא הגבתי... האוכל טוב הם טוענים השייט מדהים המקום אלוהי וטוב להם כללית, בתור שלי לקשקש הודיתי על המחמאה של הגברת מהמגבת, אם אלו הבעיות אזי שוב תודה וכמובן אנו נדאג למגבת כל יום, הגולשים השתוללו בטרוף, הים והרוח היו נפלאים, המקום והאפשרות לרדת מהספינה לאי ולטייל, חלקם השתזפו בעירום, חלקם הובלתי לריף בסירה לשחייה עם מסכות ושנורקלים, במזג אוויר טוב הוצאתי לדייג ספורטיבי, תפסנו טונות קטנות ולפעמים גדולות כל תנועה שולמה, הבאר עשה כאלף דולר   ליום לגמרי שאר התנועות עוד כ- 600 ליום לגמרי לא רע וזה בנוסף ל- 180 דולר ליום לנוסע,
 גם זה היה אחיזת עיניים, העסק ימות כך נקבע משמים .
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל החור שבגל אלא אם צויין אחרת