22
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המסע לעמק החלומות

ההזמנות שלי


ערב טוב סוף שבוע נפלא לכולם ושבת שלום כמובן

 
 
אהלן
מה הענינים?
אצלי הכל בסדר
"עובדת" משעה 5 אני פה בשקט....
נכנסת לכל עדכוני הבלוגים
עדיין לא סיימתי
אבל אסיים הערב!
 
מ-966 מסרים שהיו לי
ירדתי ל-484
זה יפה נכון
מגיבה קודם כל בעדכוני הבלוגים שלכם
ואחרי זה אגיב לתגובות אצלי.
 
והכל באהבה!
 
הנה חלף לו עוד שבוע
והזמן טס
ומחר שישי
יום מנוחה
שבת המלכה אותנו באה לבקר
יששששששששששש איזה כיף
 
 
ברוך אתה ה`
אלוהנו מלך העולם
שציווה לנו להדליק
נרות שבת
אמן
 
 
פרשת השבוע היא פרשת "תרומה"
הציווי של אלוהים למשה על בניית המשכן
 
בתחילה מצווה ה` את משה לאסוף מבני ישראל תרומות לבניין המשכן. אחר מובאים בה בזה אחר זה הוראות מדויקות לבנייתם של המשכן וכליו, בסדר זה: ארון הברית, הכפורת, שולחן לחם הפנים, המנורה, יריעות המשכן, קרשי המשכן, האדנים, הפרוכת, מזבח הנחושת וקלעי חצר המשכן. ביחס לכל אחד מן הכלים מפורטים החומרים מהם יש לבנות את הכלי ומידות הכלי
אהבת אלוהים

 זר זהב סביב

זר הזהב מסביב לארון העדות בדגם המשכן של מיכאל טוסניס מקדומים
זר הזהב מסביב לארון העדות בדגם המשכן של מיכאל טוסניס מקדומים

בפרשת תרומה מתואר כי מעל ארון-הקודש ועל שלחן לחם-הפנים [1] נעשה "זֵר זָהָב סָבִיב" [2]. המדרש במסכת מנחות (כט ע"ב) מחדש שעיטורי השוליים, הנראים מיותרים, יכולים לשאת תכנים סמליים עשירים: "בשעה שעלה משה למרום מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות" ובתוך "כל קוץ וקוץ" של כתרים אלה טמונות "תילין תילין של הלכות".

אם ארון הברית היה בנוי בצורת תיבת עץ מלבנית המצופה זהב מבפנים ומבחוץ [3] . ברוח זו מפרש רש"י את פסוק י"א ומגדיר את זֵר הזהב "כמין כתר מקיף לו סביב למעלה משפתו" של ארון-הברית. בעקבות פירוש זה, בנה האמן את ארון הקודש של בית-כנסת במודנה שבאיטליה בשנת 1472. הוא עיצב אותו כתיבת עץ והקיף את קצהו העליון בכרכוב מגולָּף ומוזהב. [4]אפשר להשוות את זֵר ארון-הברית לזֵרים אחרים במשכן:

   
פרשת תרומה
אמר רבי יוחנן: שלשה זירים הן: של מזבח ושל ארון ושל שלחן. של מזבח (כהונה) – זכה אהרן ונטלו, של שלחן (מלכות)– זכה דוד ונטלו, של ארון – עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח – יבא ויקח. שמא תאמר פחות הוא – תלמוד לומר `בי מלכים ימלכו. ( כלומר הארון עולה על המלכות) (משלי ח:טו).
   
פרשת תרומה
- מסכת יומא דף ע"ב, עמוד ב`

האמורא רבי יוחנן מתייחס לסגולה המיוחדת של זר הארון, המסמל את התורה, המזכה בסגולותיה כל תלמיד חכם. על פי גישה זו הזֵר נהפך מקישוט לתכשיט המסמן את המעמד של העונד אותו, כמו ה"העטרה", ה"נזר" וה"כתר" התנ"כיים

 

תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי

התרומה היא לא בכסף ובזהב אלא בנדבת הלב

ד´ אדר ה´תשס"ז - הרב כרמיאל כהן

(א) וַיְדַבֵּר ה` אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי: (ג) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת: (ד) וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים: (ה) וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים: (ו) שֶׁמֶן לַמָּאֹר בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים: (ז) אַבְנֵי שֹׁהַם וְאַבְנֵי מִלֻּאִים לָאֵפֹד וְלַחֹשֶׁן: (ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם:

(פרק כה)

לקיחת התרומה נזכרת בפסוק ב פעמיים, ונראה כי ללא צורך הוא. ויתור על סופו של הפסוק - "תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" - נראה שלא היה משנה דבר ממשמעות הפסוק, ואם כן לשם מה נכתב?

אמנם האלשיך הקדוש מבאר את הפסוק באופן מיוחד מאד, באופן שהביטוי "תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" מקבל משמעות שונה מהמקובל, ואף עולה מדבריו פיסוק שונה של הפסוק; נעיין בדבריו:

יאמר `ויקחו כו``, שאומר הוא יתברך ראו חיבתי עמכם, כי הלא ממה שהוא שלי באמת אעלה עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם. והוא כי יהיה אומרו לי תרומה כמו `לי הכסף ולי הזהב` (חגי ב, ח), `לי יאורי` (יחזקאל כט, ג), `כי לי כל הארץ` (שמות יט, ה), שפירושו שלי הכסף ושלי הזהב. כן יאמר ויקחו ממה שהוא שלי תרומה. וזהו `מאת כל איש` שאינו שלו רק שהוא אתו עמו פקדון אשר הפקד אתו מאתו יתברך. ושמא תאמר אם כן איפה מה יתנו. על כן אמר `אשר ידבנו לבו`, שהיא נדבת הלב ורצון הטוב, את זה `תקחו את תרומתי`, כלומר עם תרומתי שלי ולא שלהם, אתם כלוקחים גם הנדבת לב אשר עמה. ולזה לא אמר תרומתם רק תרומתי.

את המילה "לִי" שבביטוי "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" מבין האלשיך הקדוש במשמעות "שלי". הציווי "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" הוא למעשה ציווי לקחת משהו שהוא לא של המצֻוֶּה, בני ישראל, אלא של המְצַוֶּה, הקב"ה. "ויקחו ממה שהוא שלי תרומה". זוהי גם משמעות הביטוי "מֵאֵת כָּל אִישׁ" (ולא "מכל איש") - ממשהו שהוא נמצא עם כל איש (את = עִם. "מֵאֵת" = מעִם). התרומה אינה ממה ששייך לאיש אלא ממה שנמצא עמו, "פקדון אשר הפקד אתו מאתו יתברך". כאן מסתיים החלק הראשון של הפסוק. "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ" - יש לקחת תרומה שהיא שייכת לקב"ה, ונמצאת בפועל אצל כל איש.

הדבר שהוא שייך לנותן ואותו למעשה הוא נותן משלו הוא "נדבת הלב ורצון הטוב" - "אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ". את נדבת הלב, שהיא שייכת לנותן, מצרפים ל"תְּרוּמָה" שהיא שייכת לקב"ה - "אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי", את = עם; "כלומר עם תרומתי שלי ולא שלהם, אתם כלוקחים גם הנדבת לב אשר עמה".

ממשיך האלשיך הקדוש:

ואמר `וזאת התרומה כו`` עם היות שתי תרומות: א. שלהם והוא הרצון טוב; ב. התרומה עצמה שהיא שלו יתברך. מה שתקחו בעצם מאתם הוא כסף וזהב כו` שהוא שלי, ובאחרת `ועשו לי מקדש` (פסוק ח), שעל ידי הנדבת לב במחשבה נפשיית תזכו שתשרה שכינה בדברים הגשמיים ההם.

הפתיחה של פסוק ג "וְזֹאת הַתְּרוּמָה" מכוונת הן לתרומה הגשמית שהיא שייכת לקב"ה והן לתרומה הרוחנית שהיא שייכת לנותן. התרומה הגשמית מפורטת מיד לאחר מכן - "אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... ". הדברים הגשמיים הנלקחים מאת כל איש ואינם שייכים לו הם הזהב הכסף ושאר החומרים המנויים. גם כאן מפוסק הפסוק בצורה מיוחדת כאילו יש נקודתיים לאחר "וְזֹאת הַתְּרוּמָה". עד כאן בעניין התרומה האחת.

התרומה השניה היא המשמעותית יותר לציווי עשיית המקדש שבפסוק ח. הזהב והכסף שלוקחים מאת כל איש הם אינם שלו, והציווי על עשיית המקדש הוא מהתרומה השניה, מהתרומה השייכת לנותן, מ"נדבת הלב ורצון הטוב".

אמת, מבנה המקדש עשוי מהזהב והכסף, אך חשיבות המקדש אינה בחיצוניותו אלא בהשראת השכינה בו "על ידי הנדבת לב במחשבה נפשיית תזכו שתשרה שכינה בדברים הגשמיים ההם".

תתרמו לסביבתכם
באהבה
בכבוד
בפרגון
בעזרה
אם אפשר גם בכסף לנזקקים באמת
מה כיף וכמה טוב עושה בלב.
 

אָמַר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל:
רְאוּ עַד כַּמָּה אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶם.
מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ דֶּרֶךְ שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה.
וְאוֹתוֹ הַמֶּרְחָק מִן הָרָקִיעַ הָרִאשׁוֹן לַשֵּׁנִי
וּמֵהָרָקִיעַ הַשֵּׁנִי לַשְּׁלִישִׁי .
וְכָךְ עַד לָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי.
וּרְאוּ עַד כַּמָּה חִבַּבְתִּי אֶתְכֶם שֶׁהֵנַחְתִּי
אֶת כֻּלָּם, וְאָמַרְתִּי לָכֶם:
עֲשׂוּ לִי יְרִיעוֹת עִזִּים, וְאָבוֹא לִשְׁכֹּן אֶצְלְכֶם.
קצת בדיחות לסוף שבוע מחויך
 
 
ילדה בת שמונה סיפרה לאימה: "אחד הילדים בכיתה הזמין אותי היום לשחק ברופא וחולה".
"אוי ואבוי" אמרה האם, בדאגה רבה "ומה עשיתם בתור רופא וחולה?" שאלה בפחד...
"כלום" ענתה הילדה" הוא נתן לי לחכות חצי שעה, ואז אמר שבלי טופס 17 הוא לא יכול לעשות שום דבר"

גבר נשוי אחד, בגיל משבר העמידה החל לבקר פסיכולוג. לאשתו התבייש לספר על כך במשך זמן רב. לאחר כשנה, בעידוד הפסיכולוג החליט להתוודות.
"יקירתי, אני רוצה להתוודות" אמר באומץ "מזה כשנה אני נפגש עם פסיכולוג".
"אם ככה" כך אשתו "גם לי יש וידוי קטן. כבר שנתיים אני נפגשת עם עורך דין, מהנדס וקבלן עבודות עפר"...

 

דוקטור, אתה חייב לעזור לי.
- כן בבקשה, מה הבעיה?
- אשתי משגעת אותי. אני עלול מידי יום להגיב באלימות קשה.
- כן, כן. זוהי תופעה ידועה. אני מציע לך להירגע על ידי הליכה. כל בוקר פשוט תצעד 10 קילומטר. תרגיש לגמרי אחרת.
לאחר חודש, בטלפון:

- דוקטור, שלום ! רציתי לעדכן אותך
-כן, כן - מה קורה? איך אתה מרגיש עכשיו?
-מצוין, פשוט מצוין. ההליכה נהדרת. ממש כיף.
- יופי. ואיך אשתך?

- אשתי? אני ממש לא יודע. אני כבר 300 ק"מ מהבית...
 
 
 
 
 
אני ממשיכה להכנס באהבה לבלוגים השונים
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

19 תגובות

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
ההזמנות שלי

ארכיון פוסטים
נקה
קוד חופשי

הבלוג של הלב מזהב

קוד חופשי
הומלץ על ידי ה-בלוג
קוד חופשי
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הלב מזהב אלא אם צויין אחרת