00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

המטבח של אלינוער

שחרור חבלי לידה

בתי כבר לא רוצה לבוא אתנו לסופי שבוע.
 
תודו שזה כואב.
 
אני יודעת שאני צריכה לשחרר. אני יודעת שזה לא המקום לכאוב, כי אלו החיים שלה והיא מצאה כבר ת`פינה שלה, פינה שעדין יש לי דריסת רגל ובכל זאת, היא כבר לא שלי ושלה. היא שלה בלעדית.
 
תודו שזה כואב.
 
היום, כשהיא נכנסה הביתה, ראיתי מול עיני נערה יפייפיה, בוגרת כזו (היא נולדה בוגרת, אגב), כאילו מישהיא שאני רואה בפעם הראשונה. האמת? נפעמתי.
 
אבל היא לא. היא בכלל לא מישהיא שאני רואה בפעם הראשונה. היא שלי ויצאה מגופי וזו אני שעדין קשורה בחבלי לידה. היא כבר מצאה את המפתח המשחרר.
 
והיא בת לתפארת. הקשר בינינו לא יסולא בפז. קשר בוגר, חברי ומעמיק. היא באה אלי עם כאביה ושאלותיה בכל נושא. אנחנו יושבות ומדברות, צוחקות, מחליפות דעות ורשמים. אנחנו חברות. 
 
ואני מסתכלת עליה ורואה נערה עם אישיות משלה, שחלק ממנה הגיע בלידה וחלק ממנה היא פיתחה. אדם נפלא כזה. 
 
כששאלתי אותה אם היא רוצה לבוא אתנו לסוף שבוע היא אמרה כן. אתמול, היא התחרטה.
 
אבל למה, שאלתי? זו חופשה משפחתית שכזו, של להיות ביחד, מה שלא כ"כ יוצא לנו ביומיום של החיים.
 
לא, יש לה ת`עיסוקים שלה והיא לא רוצה לבוא.
ביקשתי, הפעלתי פטיש רגשי, נימוקים.
שומכלום. היא בשלה. ל א !
 
וכאן אני צריכה להפעיל שיקול דעת שיתאים לשני הצדדים. שלנו ושלה.
 
שיקול דעת שלא יחדד שאני (בתור הורה), הפוסקת האחרונה.
 
וזה קשה וזה כואב. ועוד יותר כואב שפתאום באפיזודה כזו אנו שני צדדים.
 
כי אני רוצה שיהיה לה טוב מצד אחד, ואנחנו זקוקים לזריקת בנזין לחופש משפחתי קצר של ביחד מצד שני. אבא שלה רוצה שהיא תבוא , ואני? אני לא יכולה לראות איך אני נוסעת בלעדיה לכמה ימים.......... ולא רק בגלל שאני דאגנית כפייתית :-)
 
איך פותחים ומשחררים את החבלים האלה? את חבלי האהבה הזו שרק מלהסתכל עליה עושה אותי מאושרת ומתמוגגת. איך?
 
הרי אני יודעת שזו דרכו של עולם, ושזה נהדר שהיא מצאה את הדרך שלה וזה יופי שהכנפיים שלה נותנות לה את הכוח להמשיך ולהתרומם מעלה מעלה......... אבל זה כואב.
 
כואב למרות הידע ולמרות המציאות שלהתבגרות שפה משלה שמראה על ניתוק מה"ביחד".
 
מציאות של עוף גוזל.........
 
הקונפליקט שלי נע בין הרצון לתת לה להתחזק ולשלוט בחייה שלה, לעומת הצורך הראשוני הזה שלי להחזיק אותה בין כנפיי......
 
אז איך משחררים את חבלי הלידה?
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

40 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ליאור המקורית8 אלא אם צויין אחרת