00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מצב האומה

מהי אחריות לאומית?

 

השבוע קיבלתי הזמנה לכנס של פורום "אחריות לאומית" שהוקם במפלגת העבודה. הפורום אשר קורא לעצמו "אחריות לאומית" טוען כי על מפלגת העבודה להישאר בממשלה הנוכחית מאחר וקיים סיכוי אמיתי להביא שלום. כל זאת, לטענתם ראשי אותו פורום, ומאחר שכך נדרשתי אני לשבת ולחשוב מהי אחריות לאומית.

 

ואני שואל, מהי אחריות לאומית?

האם ליישם מדיניות קפיטליסטית אנטי-חברתית זו אחריות לאומית?

האם לא לעמוד על עקרונות והסכמות שהגיעו אליהם במסגרת הסכמים קואליציוניים זו אחריות לאומית?

האם לתת יד לשחיתות שלטונית ולהיעדר מוסר זו אחריות לאומית?

האם לתת למערכת החינוך לקרוס ולשתי השביתות הארוכות ביותר שידעה המערכת להתרחש זו אחריות לאומית?

האם לתת לשלטון החוק להירמס, דרך מתן יד להחלשת כוחו של בית המשפט העליון זו אחריות לאומית?

 

אני יכול להמשיך עוד ועוד אך אני באמת חושב שהגיעו מים עד נפש. משך שנים מפלגת העבודה ידעה לירוק למצביעיה בפנים, איבדה את עמוד השדרה שלה והיתה לסוג של נספח למפלגת השלטון (קודם הליכוד בראשות שרון וכיום הליכוד ב`, היא קדימה בראשות אהוד אולמרט).

 

בשם האחריות הלאומית ישבה מפלגת העבודה עם אריאל שרון בשתי הממשלות שהרכיב – האחת ממשלת הדמים במהלך כהונתה ידעה מדינת ישראל את התקופה הגרועה ביותר מבחינה בטחונית; והשניה שהיתה ממשלה מושחתת, אז צצו כל הפרשיות שאפפו את דרכו של שרון אל השלטון. אז הוציא שרון שפן מן הכובע ונציע את תכנית ה"התנתקות", תכנית מבריקה שכללה בריחה מעזה מבלי לחשוב לעל ההשלכות של להשאיר את הפלשתינאים בלי תשתיות בסיסיות ראויות ולזרוק את המתנחלים בלי לדאוג לפתרונות ראויים עבורם בזמן סביר.

 

נדמה כאילו מפלגת העבודה איבדה את האמון בעצמה. במקום להיות הקטר שמושך קדימה אנו נגררים לממשלות חדלון. במקום לעמוד על עקרונות אנו מתרפסים בפני הגביר ומודים לו על עצם היותנו שותפים קואליציוניים.

 

טובת מדינת ישראל היא להתנתק מהשטחים, לייצב את הממשל, להשקיע משאבים בחינוך, ברווחה ובחיזוק שלטון החוק (דרך משטרה חזקה וטובה יותר ,מערכת משפט יעילה יותר ומערכת ענישה מרתיעה יותר).

 

ממשלת ישראל כיום נכשלת בכל המדדים הללו. הריקבון והסיעוב שעולים מאולמרט וחבריו הם מהקשים שידעה המדינה. אין רפורמה אמיתית בחינוך – הן המורים והן המרצים נקנו בהעלות שכר מבלי שנעשתה חשיבה מעמיקה ושיח ציבורי נוקב בנוגע לרמת מערכת החינוך וכיצד משנים את המצב; שלטון החוק ידע ימים יפים יותר ושם יונת השלום כבר ידעה ימים יפים יותר.

 

אולמרט לא מסוגל ולדעתי גם לא באמת רוצה ללכת להסכם שלום. מי שמחזיק את ש"ס בתור שותפה קואליציונית, כאשר הוא יודע שש"ס הפופוליסטית היא משענת קנה רצוץ, לא באמת רוצה להגיע להסדר. מי שלא מוריד ולו מאחז אחד מסכן אלא ממשיך לשחק במשחקי חוקיות ההתיישבות לא באמת רוצה להגיע להסדר. אולמרט מנסה, בדיוק כמו שרון, לקרוץ לאמריקנים מצד אחד וללטף את הישראלים מצד שני.

 

אני בפרוש חושב שהציבור מבין ויודע כי הדרך היחידה להגיע להסדר עם הפלשתינאים הוא נסיגה לקווי 67` בתיקוני גבול קלים, תוך ייצוב גבול מדיני על כל המשתמע מכך.

 

לכך האחריות הלאומית היא לצאת מהממשלה מאחר וכל ההתנהלות מול אבו-מאזן היא רק אחיזת עיניים נוספת (וידידי, יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו יודע זאת היטב).

 

האחריות הלאומית האמיתית היא במידת הצורך לשבת באופוזיציה, לתת לאולמרט וביבי להקים קואליציה (גם אם יוקדמו הבחירות, לתת לליכוד ולליכוד ב` לייצב קואליציית ימין אמיתית) ולהיאבק על האמת שלנו.

 

הגיע הזמן שמפלגת העבודה תעבור ניתוח השתלת עמוד שדרה ויפה שעה אחת קודם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל kobic המקורי אלא אם צויין אחרת