00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אופנוען בדרכים

הזמנת האופנוען ל...

הופעות,חוגי בית,שירי האופנוען בדרכים ושירים שכולם אוהבים 0543055033

ביקרנו את לירז הפצועה בשדרות, 25/1/2008 גם עשינו קבלת שבת פתחנו שעריי שמיים באנו לחזק וחזרנו מחוזקים

29/01/2008
 לירז שכבה בתנוחת ישיבה בחדרה הקטן ופערה את עיניה היפות בתדהמה כשראתה את כל האופנוענים נכנסים אחד אחרי השני ומסתדרים סביב מיטתה, טושקו עם מעיל ארוך וכובע, פרח שהגיעה איתנו מרמת גן מייד נישקה אותה בטבעיות ובחום, כשניגשתי וחיבקתי את לירז הבחנתי ברגלה הפצועה של הבחורה היפיפייה הזאת שיכולה להיות דוגמנית צמרת

 
 
הגשתי לה את המתנות מציפי ואביבה המקסימות בשם עובדי היכל התרבות נתניה, ספר, דיסק חדש של מאיר בנאי ושוקולדים.
 
 

 

לפני כשעתיים הסתובבנו חבורת אופנוענים בשדרות עצרנו חיבקנו עודדנו...בכל מקום התלהבו מהשיירה נופפו עשו תנועות הערכה והוקרה...טושקו עם המסחרית שלו כשעליה מתנופפים שני דגלים שמלווים את המסע שלי מתחילתו, "אל תתנו לאדישות להרוג אותם, עוד בכניסה לשדרות ציידנו את כל האופנועים בדגלים ונכנסנו לעיר כחבורה מתוך מערבון ישן שנכנסת לעיר מוכת קאסאמים.
 

 

 

תאמתי עם ידידי אבי פרחן משדרות שהצטרף לחבורה...אבי כבר חבר כבוד במסע שלי כאופנוען בדרכים, עוד מהביקור הראשון שלי בשדרות, אלי כהן תושב שדרות חיכה לנו והוביל אותנו לסיור בשדרות כשמכל חנות יוצאים אנשים לנופף ולפרגן לנו על הביקור המשמח והשיירה הססגונית.

אלי הפתיע אותנו ולקח אותנו לקצה הגבעה בסוף שדרות ולמולנו השתרעה בית חנון.....אלי ואבי הסבירו לנו לסירוגין על המצב הבלתי אפשרי בו נמצאים תושבי שדרות כתוצאה מהירי, כשהם מראים  לנו ממש  מול העיניים את המקום ממנו משוגרים הקאסאמים.
 
המשכנו לביתו של אלי מארח רחב לב, הוא ואישתו המקסימה שושנה הכינו לנו מראש שולחן ענק של שתייה וכיבוד....לא הרגשתי נעים שהרי אנחנו באנו לעודד ולתת מעצמנו, ואילו אלי ושושנה מחזירים לנו באהבה גדולה בחזרה, ישבנו סביב שולחן מלא מטעמים ,
 
(אלי ושושנה מארחינו המקסימים)
 
 
וניהלנו שיחה אידיאולוגית, סוערת, סביב השולחן התנהל דיון נוקב, זרקתי לשולחן פצצה טעונה בשיקולים אידיאולוגים והצגתי פיתרון איך לעצור את הקאסאמים על שדרות...לאחר שהקראתי את המהלך ...ביקשתי מכל חבריי כל אחד בתורו להתייחס לאיסטרטגייה של המכתב.....והאם לדעתו עליי לפרסם את המכתב ? או שלא?

 (אבי פרחן מחזק ומציג את עמדתו )

ואוו  ואווו   ואוווו  אל תשאלו מה שהלך שם...ויכוחים אידיאולוגים נוקבים....אנשים מבוגרים מתלהבים כמו ילדים בני 16 וכל פעם עצרתי את שטף הויכוח והחזרתי את הדיון לרמה של שיחה אפילו צליק ביקש לעשות סדר בהתלהטות האידיאולוגית.... הדיעות מלהטות את הרוח...המארחים מעורבבים במתארחים... חייכתי לעצמי...והרהרתי בהנאה....הנה העם שלי   אנשים עזבו את הביית ממרכז הארץ הצטרפו אליי לדרכים לעשות מעשה, ומנהלים כאן ויכוח אידיאולוגי סוער, לא בשנקין, לא בצפון ת"א .....אלא כאן בלב עיר הקאסאמים.... ויכוח דעה מחשבה תוך כדי עשייה...חבריי למסע....בני אדם !

חשבתי שבעצם עוד בראשית יציאתי למסע כתבתי שאחת המטרות שלי לעורר את העם....לעצור את רף האדישות ולהעלות את רף האופטימיות והתקווה לאנרגיה שיוצרת מציאות....והנה המציאות בהתגלמותה....סביב השולחן בשדרות ,שושנה כהן ואלי כהן עם חברים משדרות, חבריי האופנוענים,צליק מהפרלמנט,מורדכי מהבלוג, אלי ושאול ממועדון אופנועי שועלי המדבר, אליאס  חברי החדש מהקפה דה מרקר על ההארלי שלו, פרח המקסימה מרמת גן, טושקו חברי המוזיקאי משכבר הימים שהגיע עם ריכבו ועם החצוצרה אשר מצטרפת כבר מספר פעמים לדרכי המסע.... אוסף של אנשים אשר בלי שום חברות מוקדמת  מאוחדים ברצון לעשות מעשה....

בכל פעם מחדש אני נהנה לראות איך הוירטואליים יוצאים מהמסך ומצטרפים אליי לדרכים!
 
(באמצע הרכיבה לשדרות אלי עם ההארלי נצמד אליי...עזב ידיים מהאופנוע..וצילם ...בערב הוא אומר לי שים לב לנחש!)
 

 

טלפון מריקי פרץ  "מגן בבקשה מחכים לכם זריז שהשבת לא תיכנס"  ואוו איך הזמן רץ...נפרדנו מאלי ושושנה בחיבוקים ונשיקות.....שושנה תיכנס לבלוג ונשמור על קשר וכמובן אחזור לבקר!

 

רכבנו לבית משפחת פרץ , עברנו בכוונה דרך כל המרכזים של שדרות, אנשים מתלהבים מהחבורה, מנופפים, שימחה והתפעלות על פניהם, החברים שלי נכנסים לתפקיד ונשמעים להוראות הבמאי ההוא שם למעלה...ומנופפים ידיים כמו מתוך סרט בדיוני....בראשי הבזיקו תהיות עבר  והבנתי איך התשובות מושלכות לפיתחי כערמת קלפים גלוייה....ברור ש "הדרך חכמה מההולך בה"....ברגע שהתחלתי ללכת בה ולעשות מעשה, הכל התבהר...אפילו כאן בשדרות....תראו איך קבוצת רוכבים קטנה...קטנה אבל נחושה שמאמינה בדרך....משפיעה אנרגטית.....על עיר שלמה....רחובות שלמים הופכים למחויכים....
(הפרחים שרינתוש אירגנה מהמשתלות לכבוד טו בשבט מיועדים לגימלאים בשדרות מובלים לריקי)
 
 

(שמע ישראל אלוהיי!!!  לירז בעיניים עצומות ולב פתוח)

 

"שמע ישראל אלוהיי שרה לירז פרץ תוך כדי שכיבה במיטתה" אצבעותיי נוגעות במיתרים....ולירז מרטיטה.... " נתת לי את חיי נתת לי הכל....עשה שיגמר עשה כי אין לי כוח"  האנרגיה בחדר מרקיעה ומאיימת להתפרץ...אני מכוון אותה לשערי שמיים ושר את " אנא בכוח גדולת ימינך תתיר צרורה"..החצוצרה של טושקו עוזרת לי לפתוח שעריי שמיים... מרגיש את הסדק שם נפתח...וכל האנרגיה מהחדר הדחוס הזה משתחלת לה אל דרכי האלוהים ..הגיטרה מובילה אותי אל פרק קכא מתהילים...."יומם השמש לא יככה וירח בלילה השם ישמורך מכל רע, ישמור את נפשך"
 
(פותחים שערי שמיים)

( בכי נמהל בשימחה ריקי פרץ.דמעות של שמחה אנרגייה ענקית)


(ללא מילים לפעמים מנגינה פותח שעריי שמיים ויביא להחלמתה המהירה)

( חצוצרה וגיטרה והפעימות שבלב אל מול הרגל הפצועה)
כל החדר שר איתי... שאול עומד לצידי ושר בקול גדול " השם ישמור צאתך ובואך"....כל החדר קדושה....אנחנו יוצאים בחיבוק ענק עוברים דרך השולחן העמוס לגימת שתייה קלה...ואוו איזה מטעמים...ריח הלחם בתנור משגע אותי...
(האם טושקו בוכה או שזה גרגיר שנפל מהסדק שנפער מפתיחת שעריי שמיים?)
 
(האם אבי פרחן בוכה או שזה עוד גרגיר מהסדק שנפער מהריגוש ופתיחת שעריי שמיים)

ריקי פרץ יורדת אחרינו...מברכת מברכת  ללא הפסקה...מניחה את ידיה מעל לראשי וממלמלת את ברכת הכוהנים..."ישמרך השם..יאר לך פנים ויחונך"...אני מחייך לעצמי על הבלבול שלה כנראה מהתרגשות...מספר לה שאני בן של רבנית....ואוו ריקי...רצתה להתחיל שיחה חדשה בנושא...

הפסקתי אותה בחיבוק...." ריקי השבת נכנסת !"

האופנוענים נפרדים בלחיצות יד על פני כולם נסוכה תחושת סיפוק והנאה מהקבלה שבנתינה....איזו קבלת שבת!

 

 שעת אחר הצהריים השמש החמימה שליוותה את רכיבתנו בהגיענו, הופכת להיות קרה וחודרת..

מהרהר לעצמי...על קבלת השבת שעשינו לתושבי שדרות....ליבי מבקש מגופי הגדול ממילא...להתרחב יותר ולעשות לו עוד קצת מקום...מוחי אומר לי" מגן אני לא מאמין! " "מה עכשיו?" חששתי קצת מרעיון חדש שיתעלל בגופי המותש.."שמת לב שבמשך כל היום  ועד לרגע זה לא ירד אפילו קאסאם אחד על שדרות?"

 הפסקתי את  עצמי " ואתמול ירדו?" "כן חמישה קאסאמים כך אמר לך מלכה מהמספרה"...הלואיי הרהרתי לעצמי שימשך כך גם אל תוך השבת...ואם יש קשר? ...אז  מייד אני חוזר אל  שדרות 

חושב על חבריי המופלאים שנענו לקריאתי...חושב על כל עשרות האלפים שתומכים וירטואלית מפרגנים מזדהים...ומעצימים בי את האנרגיה שהופכת לכוח אמיתי אשר בורא מציאות טובה יותר....
 
 

האופנוע מפנה את גבו לשדרות ....אני בדרך לחדרי שבקיבוץ, הלב עדיין בשדרות, המחשבות בנתיביי המסע, שוב תובנה מבעבעת בי,  תיאורטית אולי צדקו אלה שאמרו לי שבן אדם אחד בדרכים  לא יוכל לעשות, להשפיע ולשנות מציאות...אבל בן אדם אחד יכול לגרום להמון אנשים  להאמין שזה אפשרי וכשזה קורה  ההמון הרדום מתעורר עושה מעשה...וכולם ביחד זו אנרגיה בלתי ניתנת לעצירה

                                         אנרגיה  בוראת מציאות !

ואולי בן אדם אחד  רוכב על אופנוע וגיטרה על הגב יוכל להדביק את כל האנשים בחלום...ובאמונה שזה אפשרי  וכבר כתבתי לכם ש...

חלום שאדם אחד חולם ....הוא רק חלום...אבל חלום שהרבה אנשים חולמים יהפוך למציאות....
 
כשהגעתי לחדרי שבקיבוץ...ראיתי את ההודעה הזאת ממשפחת פרץ...ותגידו אתם אם זה לא מרגש...ואם לא הנותן מקבל הרבה יותר מהמקבל...(תגובת משפחת פרץ)
 
"למגן היקר המון המון תודה לך ולחבריך!
אנו מודים לכם מאוד על השמחה!, הבידור!, והאופטימיות שהחדרתם בנו!...
ואנו בטוחים שהשירה הערבה שהתרחשה בביתנו הרתיעה את הקאסמים לזמן מה...
זה מאוד מחמם את ליבנו שיש אנשים כמותכם שמזדהים איתנו ועם המצב שמונע ממנו לנהל אורח חיים רגיל... גרמתם לנו המון אושר!

מי יתן ונפגש בנסיבות משמחות ובזמנים טובים!
המון תודה!, מעריכים ומוקירים משפחת פרץ!"
 
 

 
 12/2/2008 יצאה כתבה באתר סקופ החדשותי אני מצ"ב לכם לרשימה

להתראות בדרכים

מגן דהרי-אופנוען בדרכים

 

 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

160 תגובות

קוד חופשי

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מגן המקורי אלא אם צויין אחרת