00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

לאישה הכי מדהימה בעולם

07/01/2008
אמא שלי היא האשה הכי מדהימה בעולם. אמנם היא פולניה, וככזאת יש לה את כל המשפטים האלה שמתחשק לי לחנוק אותה בגינם, אבל הכל מתגמד אל מול הנתינה האינסופית שלה.
 
זה לא לגמרי בחינם, הנתינה הזאת. היא מצפה לשיתוף במידע. היא רוצה שנשמע את הקיטורים שלה והיא דורשת מאיתנו להיות ילדים טובים פולניה. למרות שהשתדלנו למלא את הדרישות האלה, כלומר: למדנו באוניברסיטה, התחתנו, עשינו ילדים, יש כמה פשלות קטנטנות. למשל: אני התגרשתי. לא אפרט כרגע את הפשלות של אחי ואחותי, זה רק כדי להבין את הרעיון.
 
הרעיון הוא שהיא לא מצפה לתודות או למחמאות, או שנחגוג לה את יום ההולדת באיזה ארוע מיוחד. היא מסתפקת באמור לעיל ובזה שהתקשרנו בבוקר יום השמחה להגיד מזל טוב. בדרך כלל אנחנו נפגשים אצל ההורים ביום שישי אחת לשבועיים, ואז חוגגים את השמחה הרלוונטית גם אם זה היה בשבוע הקודם.
 
אבל הפעם, אין לי מושג למה, היא רצתה שנפתיע אותה ואנחנו ממש לא היינו בכיוון. כמה שעות אחרי שהתקשרתי לאחל לה יומולדת שמח התקשרתי שוב לשאול אותה משהו. משהו בקול שלה היה מוזר ואני ניסיתי להבין מה קרה ופתאום היא התחילה לבכות. הבנתי שהיא נפגעה והתנצלתי. ניסיתי להסביר שבשבוע הבא וגמגמתי אבל ידעתי שזה לא יעזור.
 
מיד התקשרתי לאחותי ואמרתי לה שחייבים לקחת את אמא למסעדה לכבוד יום ההולדת שלה. סיפרתי לה על הטלפון והבכי והיא הסכימה לבטל תוכניות שכבר עשתה. אחרי זה התקשרתי לאחי. אין לי מה לומר אלא שגברים באופן כללי הם חסרי כל חוש של הבנה. התחיל בזה שהוא לא חושב שזה משנה לאמא אם נלך למסעדה או נבוא אליה. המשיך בזה שהוא לא רוצה ללכת למסעדה עם הילדים ונגמר בזה שהשבוע בכלל אין לו זמן והכל מלא בתוכניות.
 
ידעתי שהסיבה לחוסר שיתוף הפעולה קשור להתרחקות הכללית שלו מאיתנו מאז יום ההולדת שלו לפני יותר משנה. העובדה שהוא ואשתו פגעו בי ובאחותי, וכתוצאה מכך ההורים שלי נפגעו גם, גרמה לצלקת שמסרבת להחלים. אומנם אנחנו נפגשים בארוחות משפחתיות אבל אשתו נעדרת מידי פעם. אחותי ואני החלטנו שאנחנו מוותרות על הכעס. כתבתי על זה כבר. אבל אולי משהו אצלם לא שלם. לא יכולתי להתווכח איתו בכלל. אפילו לא בשביל אמא שלי. הרגשתי שהוא מביע התנגדות כדי שלא יצטרך לשמוע מאשתו את הסירוב להפגש איתנו. 
 
התעצבנתי אבל לא התווכחתי. זאת הבחירה שלו. מסרתי לאחותי שהוא לא מתכוון לבוא והיא התקשרה אליו. הוא התחיל בהתקפה שלמה עליה על כך שלא התייחסנו ליום ההולדת של אשתו ושלא קנינו לבת שלו מתנת יום הולדת. אחותי היא דיפלומטית יותר טובה ממני. אני פשוט ויתרתי על הדיון. לא רוצה, לא צריך. אבל אחותי שידעה שאמא שלי תכאב מאוד אם הוא לא יגיע, ניסתה לפרוט על המיתר הזה תוך התעלמות מההתקפה שלו עליה. כיון שלכך לא היתה לו תשובה הוא התחמק באמרו שהגיע ליעדו וסיים את השיחה.
 
אחותי העקשנית התקשרה לאשתו. לא אלאה אתכם בפרטי הדיון. המסר של אחותי היה ברור. גם אם יש תוכניות או חוסר נוחות מכל מיני סיבות מגיע לאמא שלנו שפעם אחת יניחו הכל הצידה בשבילה. בשביל כל הפעמים שהיא ויתרה, והתחלקה, והתמתחה לכל הכיוונים רק בשבילינו, ילדיה. אולי צריך אישה בשביל להבין את זה, ואולי זה משהו אחר אבל חצי שעה אחר כך אחי התקשר ושאל איפה נפגשים.שמעתי בקול שלו שרווח לו. הוא אוהב את אמא שלו אבל מן הסתם ההתמודדות שלו עם אשתו קשה גם היא.
 
כשהודעתי לאמא שלי בערב שאנחנו נפגשים לחגוג לה את יום ההולדת היא אמרה: לא, זה בסדר. לא צריך. אבל היא זרחה לי בטלפון.
בחשש מה היא שאלה אותי: ואח שלך? הוא יבוא?
הרגעתי אותה שכן ולא היה גבול לשמחתה.
 
כמה מעט צריך כדי לשמח את האישה הזאת.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

21 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת