00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

לא סינדרלה

ערב של אהבה גדולה

 
 
אתמול היה ערב ההתרמה השנתי לעמותת אתגרים. כבר משנה שעברה אני יודעת שהערב הזה חייב להיות מרגש, ומיוחד, אבל לא תארתי לעצמי שאני ארגיש כל כך שייכת בערב שהוא אחרי הכל, ערב של נכים. השנה קיבלתי את הכבוד לעמוד על הבמה, עם עוד 12  חברים ומתנדבים בעמותה ולומר רק משפט אחד קצר על פורום הנשים שבו אני חברה. לא התרגשתי במיוחד כשגיא ביקש ממני להופיע. אני רגילה לדבר בפני קהל. העוצמה התחילה להגיע בחזרות , ואח"כ בשיחות בנינו (היו לנו 4 שעות כמעט להעביר מתחילת החזרות עד תחילת הערב).
 
הערב היה מרגש ,גבי ובזה, ריגשו אותי כל אחד בדרכו יחד עם אחרים שלא הכרתי לפני הקטע המשותף.  רמי קליינשטיין תרם מופע ואירח את גידי גוב ודויד ברוזה . אין מה לומר, אנשים גדולים, ואחלה מוזיקה אומנם היה קצת קשה להרים את הקהל אבל בסוף הערב כל מי שיכל עמד על הרגליים. 
                                         
תמיד חשבתי לעצמי שבעצם, אתגרים לא נתנה לי הרבה, הרי עשיתי לא מעט בחיי גם לפניה.גם בלעדיה אני לא בדיוק בחורה שיושבת לבד בחושך בבית. אבל האמת היא שזה בדיוק היופי של אתגרים. העמותה, בזכות האנשים המיוחדים שבה, ובזכות הרוח שלה, נותנת לכל אחד את מה שהוא צריך.
מה שאני  צריכה זה את הכוח לעמוד על הבמה, ( אפילו אני מסכימה שנראיתי לא רע בערב ) בתור נציגה נכה של פורום של נשים,מה שאני אגיד , הוא כבר פחות חשוב לצורך העניין.  עמדתי על הבמה והתחלתי להבין מה העמותה, נתנה לי , מה נתנה לי ההשתתפות שלי בפורום הנשים.
 
הרעיון  הוא שלהיות נכה שעושה סנפלינג או רץ עיוור, או, רוכב על אופניים או מטפס על מצדה או (נו טוב הבנתם את הרעיון) זה הרבה יותר מוצלח מלהיות סתם נכה, לפעמים זה יכול אפילו להיות יותר מוצלח מסתם מישהו שעושה סנפלינג.
 
אה כן - רמי אכן חתיך גם מקרוב .
אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

11 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מתגעגעת לאבא אלא אם צויין אחרת