00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרבולה מחייכת

זה לא הסילבסטר שלי

29/12/2010
עוד שנה אזרחית בפתח. עוד פעם המוני צעירים משולחי רסן שרק מחכים להזדמנות לחגוג- לא חשוב מה- יוצאים להשתולל. לא את חג המולד, לא את הסילבסטר, לא את הולדת ישו ולא את ברית המילה שלו. לא. את "השנה האזרחית החדשה". פוטטו - פוטאטו.

עצוב לי. באמת עצוב. עצוב לי כל המצב הזה. ברור שכל סיבה למסיבה היא סיבה טובה. אבל.. איפה הגבול?
אם אני יוצאת לחגוג את בוא השנה החדשה, למה שלא גם אשים עץ אשוח? (מה הקשר לנצרות?)
ואם כבר שמתי עץ אשוח, למה שלא יעמוד בראשו כוכב? (הרי אין כל קשר להולדת ישו!)
ואם כבר כוכב, למה שלא אקבל מתנות? (הרי גם כל תירוץ למתנה הוא טוב)
ואם כבר מתנות, אז בובת סנטה גדולה! (הרי מישהו הביא את המתנות...)
ובקיצור, לעניין הזה אין סוף.

מכאיב לי שאנחנו לא שמים לב. שאנחנו כל כך רוצים להיות "כמו כולם" שאנחנו בוחרים לתרץ לעצמנו. אנחנו לא יכולים להנות מהדת שלנו? מהדברים שיפים ומשמחים בה? אי אפשר להסתפק בראש השנה? (Rosh Hashanah, אם ברצוננו להיות מגניבים) אנחנו באמת צריכים לחגוג חגים של אחרים?

"אבל זה לא חג נוצרי! מה הקשר?! זה לוח השנה הגרגוריאני! גם את חיה על פיו! מתי התגייסת? מתי השתחררת? מתי התחלת ללמוד? מתי - יום - ההולדת - שלך  ?!?!"

נכון. אני חיה את חיי על פי לוח שנה לא שלי. אני לא מתיימרת לעקוב אחר לוח השנה העברי (אולי חבל שכך). אבל... וזה אבל גדול... אני זוכרת למה. אני זוכרת את הסיבה בגללה אני חיה את חיי על פי לוח שנה לא שלי.
 
בכל מה שקשור בגמישות- יש מעט מאוד דברים שאני גאה בלאום-דת שלי. אנחנו עם סגולה. אנחנו טובים יותר, נעלים, נבחרים, מקודשים. רק... אבל רק הדרך שלנו היא הנכונה. אף פעם לא ידענו ליחצ"ן את עצמנו כמו שצריך, ולדעתי זו הסיבה שתמיד שנאו אותנו. אנחנו לא מקבלים לחיקנו את שאר העמים. בודדים שרוצים עד כלות להכנס- יעמדו בפני תהליך גיור די מזעזע (בעצם, למיטב ידיעתי, היחידים שפחות מסבירים פנים מאיתנו הם הדרוזים. הם פשוט לא מקבלים). הגישה שלנו תמיד הייתה "ברור שהתפיסה שלנו היא הנכונה. ברור שכל השאר טועים. אז מה אם הם הרוב? זה כי אנחנו בררנים!" אבל.... בכל נושא הספירה, העניין הזה לא תפס. איפשהו... מישהו.... מתישהו... הבין שאנחנו חיים בעולם. אנחנו מקיימים קשרים בטחוניים, כלכליים  וחברתיים עם  אותו ה"רוב", והבין שזה לעולם לא יילך אם נדבר בזמנים שונים. השכלנו להתאים את עצמנו לרוב! השכלנו ליישר קו עם העולם. הבנו דברים שבמהלך היסטוריה שלמה של התנשאות לאומית מעולם לא הסכמנו להבין.

והנה... מאותה פתיחות מחשבתית עליה הייתי כל כך גאה, צמחה לה זיקה לא ברורה למנהגים זרים. מאותה ליברליות- איבדנו את הייחודיות שלנו. עברנו מקיצון לקיצון. מ"נוכרים? לא בבית ספרנו!" ל"אתם באים להדלקת הנורות?"

אני מבינה שבמדינות הקומוניסטיות, בהן המשטר שלל כל דת, היה צורך לחגוג משהו. אני מבינה שסמלי חג המולד הופשטו מהסימבוליות הנוצרית שלהם, והותרו כחג אזרחי. אבל אנחנו כבר לא שם. אנחנו פה. אנחנו במדינה דמוקרטית. כזו שמאפשרת לבובות סנטה קלאוס אדירות לנופף אלי מחלונות ראווה בת"א. כזו שמאפשרת מכירת עצי אשוח עם מנורות מנצנצות בכל צבעי הקשת, וגם תדאג לספק כובע אדום עם פונפון לבן, ותוודא שיש גם גרב תואם שאפשר יהיה לתלות.
 
עצוב לי. עצוב שאנחנו לא יכולים להיות יהודים חילונים. בלי שום צורך לאמץ לנו מנהגים של דתות אחרות. 
עצוב שאנחנו לא רוצים כבר כל ייחודיות. בכלל. 
 
וכן... אולי נולדתי בתאריך 28/02/1986 אבל זה לא מה שיהיה רשום על הקבר שלי. 
שם יהיה כתוב: י"ט באדר א` תשמ"ו. 
באחריות.

אז אני לא אתנשק עוד זמן מה כשהשעון יכה חצות. גם לא אם אעמוד מתחת לדבקון. 
אני לא אחגוג כך או כך את לידת אלוהי הנוצרים. 
אני לא אדליק נורות צבעוניות יפות על עץ אשוח מהמם. 
הכל טוב. הכל יפה. הכל מכובד. אבל... אני יהודייה. 
יהודייה חילונית. כן. 
אבל יהודייה.

חג-מולד / סילבסטר / חג-שנה-אזרחית-חדשה / שקר-אחר-כלשהו  שמח לכל החוגגים.
תהנו.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

64 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל just GL אלא אם צויין אחרת