00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומנו של קוטר ממוצע

קרב בבית-הכנסת

09/12/2007
מגיני ברכיים, כובע גרב עבה, נעליים קשיחות, מכנסי קורדרוי, מגן-שעון, קסדה, אפוד קרמי, והרבה מרץ.
לא מדובר ברשימת הציוד שיש להביא לשירות מילואים בשטחים, אלא ברשימת הציוד שראוי כל ילד דתי להצטייד בו ביום שבת בבוקר, בטרם הוא הולך לבית-הכנסת.

אקדים ואומר: לא כל הקוראים זכו לראות יותר מפעמיים בחיים את המהומה המתרחשת בבית-כנסת ממוצע בשבת בר-מצווה מהשורה: עשרות אורחי המשפחה ממלאים את בית-הכנסת עד לפיצוץ אוכלוסין; אביו, דודו או אחיו הגדול של בר-המצווה מקבלים לידיהם את שרביט החזנות בלפחות תפילה אחת, ולא חשוב כמה חלש כישרונם המוסיקלי, או קולם בכלל; אחיו הקטן שר (או צועק) את "אנעים זמירות"; ואם הוא שייך לעדות המזרח (ויסלח לי שלום אסייג על הגזענות-לכאורה), סביר להניח שקרובותיו ישמיעו מעזרת הנשים "לולולו" קולני עם סיום קריאת ההפטרה של בן ה-13.

אך כל אלה מתגמדים לעומת האימה האמיתית של אירועי הציבור הדתי: זריקת הסוכריות.
מנהג פגאני עתיק (זה כמו להגיד "גיבור הירואי", אבל זה בכל זאת נשמע יותר טוב) קובע שבכל אירוע מיוחד, כגון בר-מצווה, חתונה, אירוסין, גיוס לצה"ל וכו`, על בעל השמחה (אופס, הרי רק לפני ארבעים פיקסלים כתבתי "גיוס לצהל") לעלות לתורה, לקרוא "מפטיר" ולחטוף מטח פטריוט... סליחה - סוכריות - מקרובותיו וחברותיו.
המנהג הזה עשוי אולי להישמע נחמד וכיפי, אך רק למתבונן מהצד. למעשה, כאשר מעורבים באירוע בגוף ראשון, אי אפשר שלא לתהות מדוע לא מקימים וועדת חקירה ממלכתית בעניין.

התיאור הבא יבהיר לכם מדוע:
אני יושב, לתומי ולרוע מזלי, בכיסא הקרוב ביותר למרכז בית-הכנסת שלי: ליד הבימה, המקום בו עומד בעל השמחה וקורא לאיטו את פסוקי התנ"ך.
בכל שבת שיש בה אירוע, כבר בשעה שמונה וחצי ניתן להרגיש בנוכחות מוגברת של חיילים... סליחה - ילדים - באזור. ורק שיהיה ברור - בבית הכנסת שלי זריקת הסוכריות לא מתרחשת לעולם לפני השעה תשע ושלושים. אך לטרוריסטים... סליחה - לזאטוטים - זה לא מפריע. הם יושבים על הרצפה, מדברים בקולי קולות, מתיישבים לי על הכיסא בעוד אני מתפלל את תפילת העמידה, ואפילו מחטטים לי בכיסים, כדי לוודא שאני לא מסתיר מהם מטען... סליחה - ממתק - כלשהוא.

כל זה עד הרגע שבו פותחים את ארון הקודש כדי להוציא את ספר התורה. מאותו רגע ואילך, ההתראות הופכות לכוננות עליונה: הילדים נעמדים על רגליהם, בוהים בעזרת הנשים כדי לראות רמזים מטרימים לסוכריות נזרקות, בועטים בהיסח הדעת בכל מה שסביבם (כן, בעיקר באנשים שסביבם), צורחים בהיסטריה ("אימא!!! יש לך סוכריות?!"), מתעלמים בהפגנתיות מהגבאי המתחנן שיתנו לעולים-לתורה לעבור, וחומסים... סליחה - הורסים - את הכתר המוכסף של ספר התורה.
ואם אתם כבר סופקים כפיים מרוב רחמים-עצמיים עלי (אוי, כמה שאני אוהב את הרעיון), חכו - עוד לא הגיע הקרב.

ברגע שהמבוגרים מתחילים לשיר (אה... אז ככה קוראים לזה היום?! אפילו באירוויזיון לא היו משדרים את זה!), הילדים מסתערים על הרצפה כאילו עדר של מִילַה-ג`וֹבוֹבִיצִ`יוֹת (אופס, ספוילר) תוקף אותם, ומתחילים לשלוח ידיים לכיוונים לא טבעיים, משל מדובר במפלצות "סיילנט-היל", בגישוש אחר סוכריות. הנשים מתחילות מייד במלאכת שיגור הטופי. לא איכפת להן מחוקי הפיזיקה, הקובעים כי מה שהושלך חזק - יפגע עוד-יותר חזק, והן שוברות גולגלות, כיסאות, עיניים, אפים ואת הנברשת המפוארת המשתלשלת מהתקרה (אתם מכירים את האפקט הזה מהסרטים של נברשת שכל הזכוכיות שלה מתנפצות פתאום ונופלות? - אז זה לא אפקט, צילמו את זה בבית-הכנסת שלי!). הילדים, כנראה, לא חושבים שיש משהוא יוצא-דופן בזכוכיות מעופפות ואנשים שעוד מעד ילכו עם רטייה, והם מאגפים מימין, ממרפקים משמאל, קופצים מעלה, צוללים מטה, ומותירים את חבריהם, שכניהם ואחיותיהם פצועים וממררים בבכי. כל זה כדי לבכות אחר-כך לאבא שהבן של שטרן תפס יותר.

אז הייתי רוצה לראות גבאי אחד בעל יוזמה, שיקום (וזה קשה כשמסתובבים לך 30 ילדים בין הרגליים) וישים סוף למנהג הכל-כך אווילי, שלא לומר קטלני, הזה. אני מבטיח לתת לו סוכריה.

עדכון: רשומה מקבילה מזווית נשית

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל musichunter85 אלא אם צויין אחרת