00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מה שיש לי לומר לך...

ישראל פינלנד - או - אל תבלבלו אותי עם עובדות!

סוף השבוע הביא עמו את נתוני מבחני המיצ"ב של תלמידי ישראל וכתבות בכלי התקשורת על מצבם העגום בהשוואה לתלמידי פינלנד. יחד עם זאת כמובן באו הקריאות לפיטורי שרת החינוך שאינה מצליחה לעשות כעמיתה בפינלנד.  חשבתי לבדוק האם ההשוואה בין שתי המדינות כפי שנעשתה הינה נכונה, והאם המסקנות הנובעות ממנה: עד שלא יעשו כמעשה פינלנד, כלומר השקעה גבוה יותר בחינוך, שעות לימוד רבות יותר, כיתות קטנות והעיקר בפינלנד משלמים משכורות גבוהות למורים, אם נעשה כל זאת החינוך יעלה - נכונה.

 

ראשית פניתי לבדוק את הנתונים בין שתי המדינות:

 

נתונים

פינלנד

ישראל

שיעור ילודה ל 1000 תושבים

12

21.1 (2006)

מספר ילדים ממוצע לאישה

1.8

  2.84 (לפי למ"ס 2005)

יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה הבוגרת

100%

95%

תל"ג לנפש 

19,300$

15,000 $

חינוך חובה חינם

9

12

אוכלוסיה

5.2 מיליון

7.1 מיליון

תלמידים

720 אלף

2,093,329

מספר ממוצע של תלמידים בכיתת לימוד

19-17

27

שיעור התלמידים שמסיימים בגרות וממשיכים לאוניברסיטאות

82%

45.7% 

אחוז ההוצאה לחינוך יחסית לתמ"ג

6.6%

8.6%

 

 

מחיפוש בנתונים עולה שישראל היא מספר שבע בעולם בכמות הכסף שהיא משקיעה בכל תלמיד ביחס לתוצר שלה. זאת ועוד, ישראל מספר אחת בעולם באחוז התוצר שהולך לחינוך ומספר שלוש בעולם באחוז התקציב הציבורי שהולך לחינוך. נראה שהזרמת כסף היא למערכת החינוך אינה תנאי להישגים.  

 

האם רק אנחנו לא יודעים להזרים כסף נכון? מסתבר שהרבה פעמיים כסף שמושקע בחינוך פשוט לא עוזר כלל. גם ביפן, ארצות הברית, בריטניה,  אוסטרליה, ושוודיה, השקעות בתקציב לא פתרו את בעיית רמת התלמידים.

 

בפינלנד, הידועה בתוצאות של תלמידיה, מלמד המורה ביסודי ובחטיבה ב-30% פחות שעות ממורה בישראל. המורים הישראלים מלמדים את המספר הגבוה של שעות לימוד פרונטאליות בהשוואה לכלל מדינות OECD. מורה ישראלי ביסודי מלמד 1,025 שעות בשנה, לעומת ממוצע של 805 שעות בלבד במדינות ה-OECD . שעות אלו מהוות עבורו 84% מזמן העבודה, לעומת מורה בבית-ספר ממוצע במדינות המערב המפותחות מקדיש ללימוד פרונטאלי בכיתה רק 71% מזמן שהייתו בין כתלי בית-הספר. בשארית זמנו המורה מתפנה לתלמידים חלשים, עזרה והדרכה לתלמידיו. כלומר - לא תוספת שעות הוראה  היא שתשפר את הישגי התלמידים אלא -  המלצתם של מומחי ה-OECD למשרדי החינוך: ככל שהמורים מלמדים פחות, אבל נמצאים יותר בשטח בית-הספר ומתמסרים לתלמידיהם - כך משתפרת המערכת.

 

 ומה באשר לכיתות קטנות יותר? על פי מחקר שערך פרופ` רמי בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית, נמצא מתאם חלש מאוד בין מספר התלמידים בכיתה לבין ההישגים במבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספרית) של משרד החינוך. המחקר העולמי של חברת מקינזי מצא שכיתות יותר קטנות דווקא פוגעות בחינוך כיוון שהן פוגעות בצורה עקיפה ברמה של המורים. אם יש כיתות קטנות זה אומר שצריך יותר מורים, ואז רמתם הממוצעת תיפגע.

נשאר הטעון האחרון של המורים- המשכורת. תנו לנו משכורת טובה ואף התוצאות יהיו טובות. אני באופן אישי ממש לא רואה סיבה להעלות משכורת לאנשים שעל פי טענתם עובדים כל כך הרבה שעות ומשיגים כל כך מעט. בעיני שעות עבודה רבות אינן הוכחה למצוינות. אולי דווקא הוכחה לחוסר יכולת - אם אלה התוצאות. ומה אומרים המחקרים?

המורים בגרמניה ובשוויץ מקבלים את השכר הגבוה ביותר. אך במבחני פיזה (שמדרגים את מערכות החינוך בעולם), שתי המדינות נמצאות באמצע הטבלה.

במחקרה של חברת מקינזי נמצא כי במדינות שטובות בחינוך, מורים לא מרוויחים יותר מהשכר הממוצע במשק.  "כיצד הגיעו מערכות החינוך הטובות בעולם לצמרת", הוא שם המחקר של חברת מקינזי. היא חקרה 25 מערכות חינוך בעולם שביניהן 10 המערכות המובילות בעולם. מה משותף למערכות המובילות ומהם הכלים שלהן לשיפור הביצועים של תלמידיהן?

 

החוקרים גיבשו שלושה תנאים להצלחה:

 

1.      רק בוגרים אקדמאים מצטיינים ייקלטו במערכת, אחרי סינון קפדני. בפינלנד הם גם חייבים להיות בעלי תואר שני ובסינגפור מורה חדש חייב להימנות עם השליש העליון של מסיימי האוניברסיטה. במסגרת ניסוי פדגוגי בטקסס, קיבלה כיתה ממוצעת את המורים הטובים ביותר. ביצועי הכיתה השתפרו תוך תקופה קצרה. לכיתה ממוצעת מקבילה הוצבו מורים שהיו ידועים באדישותם ובחוסר כישוריהם. ביצועי הכיתה צנחו תוך שבועות.

 

2.      כדי להוציא את המיטב מהמורים צריך להמשיך את  ההכשרה שלהם אחרי שהם כבר נכנסים לכיתה. בסינגפור יוצאים המורים ל-100 שעות השתלמות שנתיות, בפינלנד מורים מבקרים באופן קבוע בכיתות של מורים מצטיינים. ובשתי המדינות האלו, מי שמנהל את בתי הספר הם מורים שהוכיחו את עצמם.

 

3.      טיפול צמוד לתלמידים מתקשים, מהרגע בו נחשפת חולשה אצל תלמיד. תלמיד פיני המאובחן כמתקשה בקליטת החומר זוכה מיד לסיוע. כשליש מתלמידי פינלנד מקבלים תגבור כזה בין כיתה א` לסיום הלימודים התיכוניים.

 

כלומר - הכול מתחיל ונגמר באיכות המורים. חינוך במדינות שבהם התלמידים נמצאים במקומות ראשונים בטבלא, נחשב למקצוע בעל מעמד מכובד ומבוקש, עקב תנאי הקבלה אליו ולכן הוא מושך את האנשים הטובים ביותר. כמובן שהעלאת שכר המורים היא תנאי הכרחי יחד עם העלאת רף הקבלה למקצוע. אבל מה שחשוב באותה מידה זה יצירת מנגנון שמתמרץ מורים מוכשרים ופולט מורים גרועים. אחת הבעיות הגדולות היא שמנהלים אינם יכולים לפטר מורים גרועים. אחרי שמורה מקבל ותק בישראל כבר אי אפשר לפטר אותו. בדרך כלל הליך הפיטורים אורך יותר משנתיים. הסיבה לכך היא שעל פי החוק כדי לפטר מורה נדרשת מפקחת בית הספר להגיע לפחות לעשרה ביקורים בכיתה שבה הוא מלמד - שישה ביקורים בשנה הראשונה וארבעה בשנה השנייה - לפני שהליך הפיטורים יכול לצאת לדרך.

 

המכללות להוראה הן מוסדות אקדמיים ברמה נמוכה ביותר, והן מקבלות ללימודים סטודנטים שלא מסוגלים ללמוד בשום מוסד אחר", טוען ד"ר דן בן-דוד מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל-אביב. "מרבית בוגרי המכללות להוראה שהופכים להיות מורים, גורמים נזק למערכת במקום להביא לשיפור שלה".

רן ארז לא רוצה ולא יכול לרצות רפורמה כזאת. במציאות שמעודדת יצירתיות ולא עסקנות לא תהייה לו תקומה. אנחנו צריכים להחליט האם מערכת החינוך שלנו שייכת קודם כל לארגוני מורים חזקים השומרים על המצב הקיים, או - היא שייכת קודם כל לנו, האזרחים. אם היא של האזרחים אז היא צריכה להשיג תוצאות טובות יותר. תוצאות שיכולות להבטיח שיטה יותר חופשית ותחרותית. כזו שמתגמלת הצטיינות.





 


 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

34 תגובות

מפת מבקרי הבלוג
קוביית סקר
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
# 0%
# 0%
נא 11%
עשוי  34%
עשוי היטב  53%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ענתר אלא אם צויין אחרת