33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

קצה גן עדן

"נג`אט אינו מרוצה מהחלטתו של אביו האלמן להינשא ליטר. מותה הפתאומי של יטר מוביל להתרחקותו של האב מבנו. נג`אט מחליט לנסוע לאיסטנבול לחפש אחרי אייטן, בתה הצעירה של יטר, המתגלה כפעילה פוליטית הנמלטת מהמשטרה הטורקית לגרמניה. אייטן נעצרת בגרמניה, בקשתה למקלט מדיני נדחית והיא מגורשת בחזרה לטורקיה. זוהי הפקה גרמנית – טורקית על אובדן, אבלות וסליחה, שבבסיסה אמירה חברתית נוקבת על חיי הטורקים בגרמניה."

כך נכתב בקומוניקט שקיבלנו בדואל בעבודה, קומוניקט שהזמין אותנו לסרט במסגרת "מועדון הסרט הטוב" של מקום העבודה שלי: פינוק שאנחנו מקבלים במסגרת פעילויות הרווחה לעובדים, ושאני כמעט תמיד מנצל. באים בערב עם בנות הזוג (אפשר להזמין עוד זוג אורחים), מנשנשים כיבוד קל (כמעט בכולו אסור לי לגעת), שומעים הרצאה ורואים ביחד סרט. לפעמים נופלים עם סרט תלבושות משמים, אבל לרוב מדובר בסרטים אמנותיים משובחים, זוכי פרסים בפסטיבלים, כאלה שמופצים לארץ בעיקר בזכות "סרטי לב". הפעם, הנאתי הייתה רבה במיוחד.

"קצה גן עדן" הוא סרטו של פאטי אקין, במאי גרמני ממוצא טורקי. קשה לכתוב על הסרט בלי להסגיר ספוילרים, וחלק מהקסם שלו מבוסס על הפתעות עלילתיות. ההפתעות האלה מדגדגות לפעמים את גבול האמינות (האם קשיש שעבר התקף לב מסוגל להפיל אדם במכת אגרוף?), אבל הדמויות אמינות מאד ומעוררות אהדה, מה שעשה את הסרט לאמין מאד בעיניי.

בהרצאה שלפני הסרט קיבלנו רקע על הבעיות שטורקיה מתמודדת איתן היום: הכתף הקרה שמפנה לה המערב והטרור של "מפלגת הפועלים הכורדית" (פה. קה. קה.). מתברר שבחלק מהדיאלוגים יש משמעות למעבר בין דיבור בגרמנית לדיבור בטורקית, ויש משמעות לשמות שאנשים שונים נותנים למקומות בטורקיה. מתברר שיש מקומות בטורקיה שהיה להם שם כורדי, והטורקים החליפו אותו בשם טורקי: כמו בארץ. מההרצאה גם למדתי שהשם המקורי של הסרט, בגרמנית, הוא "הצד השני".

יטר ואייטן הן כורדיות, נג`אט ואביו הם טורקים שחיים בברמן, גרמניה. בהמשך הסרט נפגוש את לוטה, סטודנטית גרמניה שתנסה לעזור לאיימן, ואת אמא שלה. את עלי, אביו של נג`אט, מגלם השחקן הטורקי טונצ`ול קורטיז. זכרתי אותו מהסרט "העדר" שראיתי כשלמדתי באוניברסיטה. את סוזנה, אמה של לוטה, מגלמת חנה שיגולה, כוכבת סרטיו של פאסבינדר. שלוש הורים יחידים לשלושה ילדים יחידים: נאג`ט גדל ללא אם, איימן ולוטה גדלו ללא אב. זה סרט פוליטי מאד: סרט על גזענות, על ניאו קולוניאליזם, על דיכוי תרבותי ועל טרור. אבל זה בעיקר סרט על יחסי הורים וילדים. כלומר, סרט אוניברסלי.

עוד רובד של הנאה היה לי מכך שחלק גדול מהסרט מתרחש באיסטנבול ועוד חלק ממנו במקומות אחרים בטורקיה. יש לי סנטימנטים לטורקיה ולאיסטנבול. אני מאד מעריך את האופן שבו העם הטורקי התנער מהתפוררות האימפריה העותומנית ותבוסתה במלחמת העולם הראשונה ואת האופן שבו הטורקים מנהלים את המדינה, שנמצאת תמיד בקשיים גדולים. הטיול שלי לאיסטנבול לפני ארבע שנים היה הטיול הראשון והיחיד שעשיתי לגמרי בגפי. עלי להודות, שהעוני הניכר לעין הפריע לי כשביקרתי שם הרבה יותר ממה שהוא הפריע לי בסרט. בסרטים מראים לך גם את הצד האנושי והמכמיר של העניים, דבר שקשה לראות בעיניים של תייר.

בחזרה לצירופי המקרים. נדמה לי ש"ספרות זולה" של טרנטינו היה הראשון בין הסרטים שבהם סיפורים נפרדים משתרגים זה בזה מתוקפם של צירופי מקרים, ולאחרונה יש גם סרטים שבהם הסיפורים הללו נפרשים על ארצות שונות ושפות שונות ("בבל" הוא הדוגמא האחרונה שאני זוכר). כשאני קורא עכשיו את הקומוניקט, אני מבין כמה טרחו המפיצים להסתיר את צירופי המקרים האלה, כדי לשמור על הנאת הצופים. פאטי אקין הלך עם זה עוד צעד. הוא חילק את הסרט לשלושה פרקים: "מות יטר", "מות לוטה" ו"קצה גן עדן" (או, "הצד השני"), ושם שקופית עם שם הפרק בתחילת כל פרק. כלומר, בשני הפרקים הראשונים הוא מגלה לנו את הסוף כבר בהתחלה. ועדיין, מותן של יטר ולוטה תופס אותנו בהפתעה, כי זה מוות מקרי. תוצר של אלימות שרירותית.

ואם לא די בצירופי המקרים של הסרט, הנה אחד מהחיים: לו היה אבי עדיין בין החיים, היינו חוגגים לו היום 81 שנים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת