00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

דברי כפי יכולתך

שלום לך פיצית.

את גדלה בקצב מדהים. לפעמים אני שוכחת שאת עדיין תינוקת, ומתייחסת אליך כמו אל איזה ילדה בת שלוש...  מאז שאת הולכת לגן, התחלת לפתוח את הפה, כל יום מגיעה עם מילים חדשות.  פתאום כל משחק או חפץ אהוב  הפך להיות "שלי". במקום לקרוא לי ממי, את קוראת לי "אמא" וזה חמוד שבא לטרוף אותך! את אוהבת לקרוא לי בשמי הפרטי, את יודעת שאני מתלהבת ועונה לך מיד.  את משתמשת בזה למקרי חירום. למשל, אם אני מדברת בטלפון , את קוראת לי, ואני לא שמה לב, פתאום את באה לידי, וקוראת לי בשמי. אין מצב שלא אענה לך מיד! את קונה אותי בזה...

מהרגע שאת פוקחת את העיניים את לא סותמת תפה לרגע. או דיבורים או בירבורים.  לרוב את מדברת לעצמך, מספיק רק שנשתתף ב "אה" , "כן" "מה-את-אומרת".  ולפעמים את באה אלי עם עיניים רציניות נורא, מברברת בשטף, ובסוף שואלת אותי "נכון?" חח בטח נכון :-)

כשאת מטפלת בבובות את מדברת ושרה לסירוגין. את כנראה מחקה אותי. וזה הולך בערך כך ,(בדיבור)"בובה צַה בקבוק? קחי  (בשיר)"צליל צליל צליל שלוש אבע, הבוקר בא," (בדיבור) למה בובה לא צה? זה טעים" :-)

ובכלל, את ילדת גן מושלמת, מתעקשת ללבוש את התיק גן על הגב, חייבת להחזיק בדרך לגן, שקית עוגיות ביד.  התקיה שאת מביאה ביום שישי הביתה, שייכת רק לך!  את קורעת אותה, מתעסקת איתה ברצינות, ומחבקת אותה באהבה.

השבוע, כשהגענו בבוקר לגן, החזקתי אותך על הידיים, את ירדת בתנופה, רצת אל הגננת, וחיבקת אותה חזק חזק.  זה עשה לי טוב בלב!

את לוקחת את החיים בכזו אופטימיות. בד"כ לא בוכה כשאת מקבלת מכה (אלא אם כן את נורא עייפה) אם ילד לוקח לך חפץ, את מנסה לקחת חזרה אבל מוותרת מאוד מהר. את דואגת לאחיך פיץ כמו אמאלה קטנה, נותת לו לאכול מבקבוק של בובות, מכבדת אותו מכל הממתקים שלך, (ואז אני בקונפליקט אם להגיד לך שהוא תינוק ואסור לו, או לתת לך לתת לו ולהתפלל שלא יבולע לו...) כשהוא מתעורר, החיישנים שלך פועלים לפעמים עוד לפני ששלי מתעוררים. את יודעת שאני תמיד רצה ברגע שהוא מתעורר כי הוא ישן על המיטה שלי ועלול ליפול (שששש.. לא לגלות) . את מנערת את החצאית שלי ואומרת בלחץ " פיץ קם, בוקר טוב".

עוד לא הכרתי ילדה רגישה כמוך.  אם ילד בוכה את לא מצליחה לזוז מהמקום, מסתכלת עליו וכמעט בוכה יחד איתו.  לפעמים נוצצות לך דמעות בעיניים מרוב רחמים. אם פיץ נופל, את מיד באה ומלטפת לו את הלחי, תוך כדי לאמר "וואילע" (=טובה ביידיש).  היום אתם שיחקתם על הרצפה בחדר ילדים, ואני שכבתי על המיטת נוער והשגחתי עליכם. מדי פעם עצמתי את העיניי ונימנמתי (עד כמה שאפשר לנמנם כשמשגיחים על 2 שובבים...) פתאום אני מרגישה שאת מלטפת לי את הלחי באהבה. טרפתי אותך!!

אסיים עם חכמה טריה-

כשאת נבהלת את אומרת "אמא-לה איזה פחד!" ומניחה את הכף יד הקטנה שלך על הלב...

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

12 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת