00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

קעקועים

הבן שלי רוצה קעקוע. הוא מדבר על זה כבר קרוב לשנה. בהתחלה כשהוא התחיל לדבר על זה אמרתי קודם כל לא.
הוא עוד לא בן שש-עשרה ולי יש הסתייגויות מכל מיני חירורים וציורים שהם בלתי הפיכים.
אני לא טיפוס שמתנגד בדרך כלל לדברים כאלה. עגיל באוזן יש לו כבר מכיתה א`. עכשיו הוא עשה עוד חור באוזן. לפעמים הוא מסתפר בצורה מוזרה או עושה גוונים וגם אם זה מכוער בעיני אני חושבת שזה עניינו.
פעם הוא צבע את השיער בפס כחול. סתם לא הוסיף לו כלום בעיני. אבל באמת בסבבה. לא אכפת לי.

 
 
ניסיתי להבין מאיפה באה ההתנגדות שלי. ככל שהוא טחן לי במוח יותר אני אמרתי לא.
הגעתי למסקנה שאני בעצם מענישה אותו כביכול על זה שהוא לא לומד ועושה בעיות בהליכה לבית ספר. אז הפסיכולוגית אמרה להניח לו. לא לריב איתו. לתת לו לבשל את הדיסה שלו בעצמו אבל מצד שני לא להעניש אותו בצורה אחרת. למשל למנוע ממנו כל מיני דברים שהוא אוהב. לא להפוך את נושא ההליכה לבית ספר לעניין של משא ומתן. לא להבטיח לו דברים אם ילך ולא למנוע ממנו אם לא ילך.
 
 
 
 
 
 
 
אז אמרתי בקול רם שאני מתנגדת לקעקועים. האמת היא שזה לא נכון. אין לי שום התנגדות לקעקועים. אם הייתי מוצאת משהו שנראה לי מעניין אולי הייתי עושה קעקוע בעצמי.
כיון שהגעתי למסקנה הזאת. אז בעצם כל ההתנגדות לקעקוע ירדה מבחינתי.
היה לנו ויכוח בשבוע שעבר. לא זוכרת על מה. והוא התבכיין לי שאני לא נותנת לו כלום וכל הזמן נגדו וגם קעקוע אני לא מרשה לו.
 
"דוקא חשבתי על זה השבוע והחלטתי שאני מסכימה".
הפתעתי אותו לגמרי. לרגע היה שקט ואז הוא שאל: "את מסכימה לקעקוע?"
אישרתי לו והוא התרגז עלי. עיצבן אותו שהסכמתי בלי שהוא התווכח איתי.
כי אצלי יש שני מצבים. או שאני מסכימה ואין בעיה או שאני מסרבת.
כשאני מסרבת הוא יכול לטחון לי את המוח חודשים ואני לא מסכימה. לפעמים האירוע חולף ואז חדל סדר הצקות. לפעמים השינוי חל כי הוא מתבגר או משנה את דעתו ואז הוא לא רוצה או שזה כבר לא רלוונטי.
בדרך כלל אין לי התנגדויות רבות. אם אני מסרבת עם התנייה כלומר אני אסכים אם... אז הוא שהוא ממלא את התנאי או שבסוף הוא יורד מזה.
בקיצור: פה הפתעתי אותו כי לא היה בסיס להורדת ההתנגדות.
 
 
 
 
 
אז הלכנו לסטודיו של הקעקועים. ופה הוא הפתיע אותי. הוא רוצה לעשות ארבעה סמלים סיניים לאורך האמה. שתקתי לרגע. ישבנו שם בסטודיו ואני אומרת לו שזה מאפיין של כנופיות וניאו-נאצים ואני לא מעונינת שהוא ילך עם הצהרה כזאת בראש חוצות.
מה פתאום ואני לא מבינה שום דבר ומאיפה הדברים האלה שאני אומרת ואלו סמלים של שלום ואהבה ובריאות.
ניסיתי להסביר והוא בשלו אז הלכנו.
כשהגענו הביתה פגשנו את השכנה וסיפרתי לה שהוא רוצה קעקוע והיא התלהבה איזה יופי. תיארתי לה מה הוא רוצה והיא שתקה לרגע ואז אמרה: "מה, אתה מצטרף לאיזה כנופיה?"
הבן שלי הסתכל עליה בתדהמה ואני מייד התגוננתי שלא תיאמתי איתה גירסאות.
"למה כנופיה?" הוא שאל.
היא הסבירה שזה הצהרתי ואני חשבתי שלפעמים, אבל ממש לפעמים צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים.
 
בערב שמעתי אותו מדבר עם החברים שלו ואחר כך הוא בא אלי ואמר שהוא מוכן להתפשר איתי. למרות שהוא לא חושב שקעקוע כמו שהוא רוצה יעיד עליו שהוא מכנופיה הוא מסכים לעשות את הקעקוע במקום אחר.
אז היום נלך שוב לסטודיו ונראה מה יצא מזה.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

8 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת