00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אמא של...

שלום כיתה א`

05/11/2007
הבוקר התקשר אלי חבר טוב לשטוח בפניי את צרותיו. הבן שלו התחיל השנה ללכת לכיתה א`. קדמו לכך כמה מאבקים בגלל שהגננת המליצה שהוא ישאר עוד שנה בגן. כיוון שהוא יליד נובמבר עשו דיונים בעניין. אשתו סירבה לשמוע בתוקף. לא הסכימה לשקול בכלל את האפשרות. דיברנו על כך ארוכות עוד בחודשי חופשת הקיץ וניסיתי להבין לליבם אבל חשבתי שההתנגדות היא הרבה יותר רגשית מאשר הגיונית.
זה לא שאני מומחית אבל רק מהסתכלות על הילד במפגשים החברתיים היה לי ברור שיש לו הרבה יותר מאשר קוצים בתחת. אני גם לא מאמינה ששנה נוספת בגן היה משנה אותו בהרבה, אבל אולי היתה נותנת לו עוד מרווח זמן. שנה נוספת שבה הוא יכול להמשיך ולשחק אבל גם להתכונן לכתה א` בצורה יותר טובה.
 
מה גם שאני מאמינה שההמלצה שנתנה הגננת, ניתנה מתוך שיקול דעת והבנת המצב לאשורו ולא כדי לגרום עוגמת נפש להורים או לילד. רק שלדעתי היא לא ניתנה בצורה הנכונה, או שלא קיבלתי את כל המידע מהחבר.
הם החליטו שהם יעשו הכל כדי שהמעבר יצליח. הם ישבו איתו וילמדו אותו וישקיעו בו. אני רק אמרתי שכל מה שהם יעשו בבית לא יעזור אם הילד לא ישב בכיתה. לשם הם לא ילכו איתו.
 
 
 
בכל אופן, הם התעקשו והילד התחיל את כיתה א`.
כבר בשבוע הראשון הגיעו התלונות: הילד לא יושב, הילד אוכל בשיעור, הילד מתעלם מהוראות, הוא יוצא ונכנס.
עכשיו הם כבר רוצים שהוא יקח ריטלין- כך לפחות הם אמרו להורים.
החבר שפך בפני את טענותיו על מערכת החינוך: איך הם לא נותנים לילד צ`אנס, ואיך הם לא מבינים שלא כל אחד עובר בקלות מהגן לכיתה א` ומה הם רוצים? שיהיו להם עציצים בכיתה שלא יפריעו ורק ישתקו?
 
מצד אחד, ממש הבנתי אותו. מערכת החינוך אינה מתאימה את עצמה לילדים. מערכת החינוך רוצה שהילדים יתאימו אליה.
עברתי את כל זה עם הבן שלי.
מצד שני, למורה יש בין שלושים לארבעים ילדים בכתה. אם רובם הסתגלו ואחד ממש מפריע למהלך התקין אז אי אפשר לדרוש ממנה להניח לכולם ולהקדיש זמן לילד הבעייתי. הכיתה גדולה, אין לה עזרה והיא עלולה לאבד את כולם בשביל אחד.
הילד שלנו הוא האחד שלנו, לא אכפת לנו מהשאר אבל אין מה לעשות. הוא נמצא בתוך מערכת, ומה שחשוב למערכת זה שהיא תנוע בלי מעצור ובלי הפרעה.
 
המלצתי לאב הדואג לעשות לילדו אבחון. סיפרתי לו דברים שכבר למדתי בעצמי כשניסיתי לפתור את הבעיות של בני הגדול. תיארתי לו כמה קשה לילד שלו לשבת בכיתה כשיש הרבה גירויים מסביב. ילדים מדברים, ציפור בחלון, אוטו שעבר וצפר בקולי-קולות. הסברתי לו כמה קל לבנו היקר לשבת בבית וללמוד, או לצייר כשאבא יושב לידו, ויש שקט ושום רעש לו מפריע לו להתרכז. ובכתה הכל אחרת. למורה אין זמן להקשיב לרוח שמעיפה את העלים ואומרת אוההההההה בקול גדול, או להסתכל על הענן בצורת דרקון שבדיוק מציץ בחלון עכשיו.
ידעתי את כל אלה, כי הכרתי את הילד במפגשים החברתיים שלנו. ראיתי אותו בוחן חיפושיות ומספר סיפורים ולא נח לרגע בחיק הטבע. ראיתי אותו גם בבית צופה בסרט, שואל שאלות. ילד סקרן עם הרבה דמיון.
אולי הוא צריך ריטלין ואולי לא. אולי הוא צריך לימודים בצורה שונה, פרטנית יותר עם הבנה ליכולות ולמגבלות שלו. את כל אלה, אבחון יכול לפענח.
 
נכון שהמערכת לא מתאימה לכל אחד. אבל בגלל שהנטיה היום היא לתת מענה לכולם במסגרת הכללית, הם משתדלים (כך לפחות אצלינו היה) להתייחס לאיבחונים ולהענות לדרישות הנובעות מהן.
הבן שלי קיבל מספר שעות בשבוע עם מורה שישבה איתו בנפרד ולימדה אותו, לפעמים לבד, לפעמים עם עוד שני ילדים.
כמובן שאנחנו שילמנו גם למורה פרטית אליה הלך פעמיים בשבוע. העניין הוא שלהתלונן על מערכת החינוך לא יעזור כרגע. לצפות שהמערכת תעשה משהו בשבילינו גם זה משולל כל בסיס.
 או שאנחנו טיפוסים לוחמנים ונצא להפגנות ונעורר מהומות. נשבות מול הכנסת, נדרוש שינויים. או ש...
נעשה כל מה שצריך שהילד שלנו יצליח. נעשה לו אבחון, בדיקות. נבדוק במה אנחנו יכולים לעזור לו.
ההורים הם היחידים שיכולים כי הם אלו שאכפת להם.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל CreazyMom אלא אם צויין אחרת