00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן האייקידו ויפן של זאב ארליך

בודו

בּוּדוֹ  -  武道
זאב ארליך © 2007
 
מה זה בּוּדוֹ?
פירוש המושג בודו הוא "דרכי הלוחם". בודו הוא שם כולל לאמנויות לחימה יפניות, אך הוא מהווה את גם מכלול האמנויות והמיומנויות אשר היה על לוחם היפני ללמוד בכדי להפוך לאדם נאור בעל יכולות לחימה. הסמוראי היה אמור להיות בעל יכולת באמנויות שונות וידע נרחב בתחומים שונים. העיסוק בתחומיו השונים של הבודו, היה אמור לאפשר ללוחם להתפתח לאדם מלומד המייצג בכבוד את מעמד הסמוראים.
 
משמעות המושג בּוּדוֹ:
בכדי להבין את המושג בודו, אנו ראשית צריכים להבין את שני חלקיו של המושג. החלק הראשון הוא בּוּ והשני הוא דוֹ.
 
בּוּ נכתב ביפנית:   ומשמעותו היא לחימה; לוחם; צבא.
 
דוֹ נכתב ביפנית:   ומשמעותו היא דרך; מסלול.
  
שילוב שניהם יוצר את המושג בּוּדוֹ:
 
 
פירוש המושג "דוֹ":
בכדי להבין את משמעות המושג בודו, ברצוני להתחיל דווקא מחציו השני - דוֹ. אמנויות יפניות רבות מסתיימות ב"דו" והנה מספר דוגמאות:
 
שוֹדוֹ - קליגרפיה יפנית - אמנות הכתיבה התמה במכחול.
צַ`אדוֹ - טכס התה - אמנות הכנת התה והגשתו.
ג`וּדוֹ - ההיאבקות / הספורט היפני המוכר לכל.
קֶנדוֹ - אמנות הלחימה בחרב היפנית.
אִיאָיידוֹ - אמנות שליפת החרב היפנית.
אַייקִידוֹ - אמנות הלחימה שהמציא ביפן מוֹרִיהֶיי אוּאֶשִיבָּה אוֹ-סֶנסֶאי.
 
מקור המושג דוֹ:
המילה "דו" היא יפנית אך מקורה הוא בבודהיזם של הודו העתיקה, שם בסנסקריט היא נקראת מָארגָה - דרך להארה רוחנית. אם כן, כל האמנויות המוזכרות מעל הן כלי המשמש את המתאמנים בו להתפתח במיומנות הנלמדת, אך גם לחולל אצל המתאמן תהליך של התפתחות גוף ונפש. המושג "דו" הגיע ליפן מסין, שם הוא נקרא "דַאוֹ". בסין העתיקה, הבודהיזם ההודי הושפע על ידי הדאואיזם הסיני והדרך להארה קיבלה שם ממד חדש.
 
הארה רוחנית?
המושג "הארה רוחנית" עשוי להיות מרתיע וקשה להבנה, אך הוא מוסבר בפשטות ובבהירות על ידי הפרופסור הישראלי יואל הופמן. פרופ` הופמן הנפלא, מתאר את ההארה הרוחנית כראיית עולם על כל התופעות שבו בפשטות הטבעית שלהן וללא השפעה של עולם המושגים על התודעה שלנו.
 
הבנה אינטואיטיבית שכזו, מאפשרת לנו לראות את הנעשה סביבנו כמות שהוא מבלי שנאפשר למוח הקודח שלנו לקטלג ולפרש. כמובן שזהו אידיאל אשר השגתו נחשבת בעיני סקפטיים רבים לבלתי ניתן להשגה, אך לגבי דבר אחד אין ספק: מסלול הלימודים שלנו (הדרך) מוביל אותנו אט אט להתפתחות ולהתקדמות, ולראיית העולם מנקודת מבט שונה מזו שהיתה לנו בתחילת תהליך הלמידה. במסגרת תהליך זה, גם אם לא נגיע אל האידיאל הרוחני, הוא יהיה מסע מעשיר, משמעותי, מהנה ומרתק אשר מחולל התפחתות ושינויים. האמנות בה אנו עוסקים - הדרך הזו אשר בה אנו מתקדמים, נקראת דוֹ.
 
כיצד לחימה יכולה להביא להתפתחות?
ברוב אמנויות הלחימה, המתבונן מהצד סבור שאנו נלחמים נגד יריב חיצוני, אך לפי האידיאל היפני והסיני, האימון מיועד למעשה לגבור על האויבים שנמצאים בנפש שלנו. מייסד האייקידו חזר ואמר זאת בצורה יפהפייה - "הנצחון האמיתי הוא הנצחון על עצמך". קנאה וגאוותנות, שנאה וחמדנות, זלזול ועוד...
 
האייקידו מיועד כמובן לרכישת יכולת לחימה ותנועה, אך העיסוק הגופני באמנות זו הוא למעשה אך ורק כלי. מורים רבים מתארים את האמנות שלנו כ - vehicle - ככלי רכב המשמש אותנו להתקדם ולהתפתח ולטפח גוף ונפש. במקרה של האייקידו, המייסד ציין במפורש שהמטרה הגבוהה של האייקידו היא יצירת חברה טובה יותר בזכות אימון גוף ונפש.
 
האם ניתן לחסל תכונות רעות?
נמלה קטנה בבית היא יצור חסר ישע ולא מפחיד, אך אם היא תגדל לממדים מפלצתיים ותהיה יותר גדולה מאיתנו, הרי שנתמלא אימה ונימלט כל עוד נפשנו בנו. כך גם אותם אויבים פנימיים, התירגול שלנו איננו מבטל אותם, אלא מקטין אותם עד כדי כך שהם מגיעים למידה הנכונה בה אין להם עוד השפעה ממשית על המעשים ועל המחשבות שלנו. על פי הבודהיזם, קיימים מאה ושמונה אוייבים פנימיים שכאלו. בהצלחה.
 
 
מה זה בּוּ?
כאמור, המושג בודו מורכב משני חלקים. את "דוֹ" אני מקווה שפחות או יותר הבנו. כעת ננסה להסביר את "בּוּ". הקנג`י "בּוּ" נראה כך:
בּוּ מורכב משני חלקים:
הוֹקוֹ (חנית):

וטוֹמֶה (לעצור).


קיימות שתי פרשנויות פילוסופיות של הצירוף של חנית ועצירה וקיים גם הסבר פשוט ומהותי.
ראשית נראה כיצד התפתח הקנג`י של בּוּ מראשית הכתב הסיני הקדום אשר ברובו היה ציורים פשוטים. הנה שני חלקיו של הקנג`י בּוּ כפי שהתפתחו עד לצורתם המודרנית:
 
 
 
והנה הקנג`י בּוּ כפי שהתפתח עד כה:
 
 
חוקרים מודרנים מנתחים כיום את הקנג`י של בּוּ בצורה פשוטה: אדם העומד ובידו חנית. או במילה אחת - לוחם. בנוסף לפירוש זה, קיימות שתי דעות נפוצות למדי לגבי "בּוּ". האחת טוענת שהצירוף של חנית ושל עצירה מסמל את היכולת לעצור התקפת חנית - מיומנות בלחימה. פירוש נוסף טוען שהרעיון הוא למנוע את התקפת החנית ובכך למעשה למנוע מלחמה או סכסוך. לפי דעתי, הדעות הללו מתארות בצורה פשוטה את המהות של אמנויות לחימה מסויימות או פילוסופיה מסויימת, אך אני סבור שהקנג`י "בּוּ" פשוט מסמל לוחם, צבא או לחימה - אדם עומד ובידו כלי נשק.
  
ההיסטוריה של המושג בודו:
מבחינה היסטורית, הבודו נחלק לשני תחומים:
גֶנדָאִי בּוּדוֹ (בודו מודרני) אמנויות לחימה יפניות שפותחו לאחר 1866(תחילת המודרניזציה ביפן הקרויה גם רסטורציית מֶייגִ`י ביפן)
קוֹבּוּדוֹ (בודו עתיק) אמנויות לחימה עתיקות אשר פותחו עד שנת 1885 ומתיחסות בעיקר לאמנויות הלחימה של בני מעמד הסמוראי לדוגמא סגנונות הקֶנג`וּצוּ (לחימה בחרב), קיוּג`וּצוּ (לחימה בקשת), סוֹג`וּצוּ (לחימה בחנית), ועוד מיומנויות לחימה רבות אשר נקראו בכינוי הכללי ג`וּג`וּצוּ והתאפיינו בלחימה בידיים ריקות ובכלי נשק. שם כולל נוסף לאמנויות הלחימה של יפן הפיאודלית הוא בּוּג`וּצוּ (מיומנויות הלוחם).
 
להיות בּוּדוֹקָא:
אדם העוסק ומתעמק בבּוּדוֹ נקרא בּוּדוֹקָא. הבודוקא מחוייב לכללי התנהגות ולערכים המאפיינים את הבודו. כללי האטיקט - נימוס, כבוד, נקיון ואדיבות הם בעלי החשיבות הרבה ביותר. שני בסדר העדיפויות הוא התירגול הפיזי והרוחני תוך הקפדה מחמירה על כללי בטיחות ועל מניעת פגיעה מסוכנת. בודוקא נדרש גם ללמוד את הצדדים התיאורטיים ואת הרקע התרבותי וההיסטורי של אמנויותיו. ערך חשוב נוסף בבודו הוא התרומה החיובית של האימון שלנו לשיפור חברתי.  
 
יש לציין שאת הערכים של הבודו ניתן למצוא גם באמנויות אחרות בדיוק כפי שלעיתים לצערי ישנם מורים רבים המלמדים אמנויות אשר נחשבות לבודו בעוד שהם אינם מיחסים שום חשיבות לערכי הבודו.
 
ביפן, הגוף המכובד ביותר בתחום הבודו נקרא "התאחדות הבודו היפנית" - נִיפּוֹן בּוּדוֹ קיוֹגִיקָאי. אירגון זה, פירסם בשנת 1987 מסמך הנקרא "צ`ארטר הבודו" או ביפנית - "בּוּדוֹ קֶנשוֹ". מסמך זה מתאר הייטב את רוח הבודו:

בּוּדוֹ קֶנשוֹ - אמנת הבודו
מאנגלית - תומר גלעד
© כל הזכויות שמורות

שורשי הבודו - אמנויות הלחימה היפניות מקורם ברוח הלחימה היפנית העתיקה. במשך דורות של שינויים היסטוריים וחברתיים השתנו המסורות התרבותיות הללו מטכניקות קרביות (ג`וטסו) לדרכים של התפתחות-עצמית (דו).

כשהוא שואף לאיחוד המושלם של רוח וטכניקה, עודן וטופח הבודו לדרך של אימון פיזי והתפתחות רוחנית.

העיסוק בבודו מעודד התנהגות אדיבה, יכולות טכניות גבוהות, מחזק את הגוף ומשפר את הרוח. היפנים המודרנים ירשו דרך הבודו ערכים מסורתיים שממשיכים למלא תפקיד חשוב באופי היפני ומשמש כמקור  רענן של אנרגייה ללא גבולות. לפיכך מושך הבודו עניין בין-לאומי והוא נלמד בכל העולם.

למרות זאת, הנטייה האחרונה לעיסוק מופרז ביכולות טכניות בלבד יחד עם עניין מוגזם בניצחון היא איום חמור למהות האמיתית של הבודו. בכדי להמנע מכל פרשנות מוטעית, חייבים העוסקים בבודו בבדיקה עצמית בלתי פוסקת ובמאמץ לשמר ולשפר את המסורות התרבותיות העתיקות.

כשאנו נושאים תקווה זו, אנחנו, חברי הארגונים המרכיבים את התאחדות הבודו היפני יצרנו את אמנת הבודו במטרה לקיים ולשמר את העקרונות הפונדאמנטליים של הבודו.

1) מטרות הבודו
דרך אימון פיזי ומנטלי באמנויות לחימה יפניות, על העוסקים בבודו לבנות את אופיים, לשפר את יכולות השיפוט שלהם ולהעשות אינדיוידואליים מחונכים המסוגלים לתרומה משמעותית לחברה כולה.

2) קֶייקוֹ  (אימון)  
במהלך האימון בבודו, על המתאמנים לנהוג תמיד בכבוד ובנימוס ולדבוק בעקרונות המתועדים של האמנות. עליהם להמנע מהפיתוי לרדוף אחר מיומנות טכנית בלבד ולחתור לאיחוד המושלם של רוח, גוף וטכניקה.
(הערת המתרגם: פירוש המושג  קֶייקוֹ  הוא אימון. היפנים נמנעים בדרך כלל מלהשמש במילה Training כשמדובר באימון בודו, ומעדיפים את המילה קייקו, אך זה נושא לדיון בפני עצמו)

3) שִיאָיי (תחרות)
בזמן קרב או ביצוע תבניות תנועה מוגדרות מראש (קַאטָה) על המשתתפים להחצין את  הרוח המונחת ביסודות הבודו. עליהם לשאוף להיות בשיאם בכל רגע נתון, לנצח בצניעות, להפסיד בכבוד ולהוכיח שליטה עצמית לכל אורך התחרות.

4) דוֹג`וֹ (אולם האימון)
הדוג`ו הוא מקום מיוחד לאימון הרוח והגוף. בתוך הדוג`ו, על העוסקים בבודו לשמור על משמעת ולהפגין נימוס וכבוד ראויים. על הדוג`ו להיות סביבה שקטה, נקייה, בטוחה ורצינית.

5) הוראה
על המלמדים בודו תמיד לעודד אחרים לשאוף לשיפור עצמי ולאמן בחריצות את נפשם וגופם בעוד הם ממשיכים להעמיק את הבנתם בעקרונות הטכניים של בודו. אין על המורים לאפשר התמקדות בניצחון או הפסד בתחרות או ביכולת טכנית בלבד. מעל לכל, על המורים מוטלת האחריות להוות דוגמא ומודל לחיקוי.

6) קידום הבודו
על העוסקים בקידום הבודו לשמור על ראש פתוח ופרספקטיבה בין-לאומית תוך כדי שמירה על ערכים מסורתיים. עליהם להתאמץ לתרום למחקר ולימוד בודו ולעשות כמיטב יכולתם לקידום הבודו מדי יום ביומו.

נכתב ב23 לאפריל 1987 ע"י התאחדות הבודו היפנית (Nippon Budo Kyoogikai)

בהתאחדות הבודו היפנית חברים:
ההתאחדות הכל-יפנית לג`ודו
ההתאחדות הכל-יפנית לקיודו
ההתאחדות הכל-יפנית לקנדו
ההתאחדות הכל-יפנית לג`וקנדו
ההתאחדות הכל-יפנית לנגינטה
הפדרצייה היפנית לקראטה-דו
הפדרצייה היפנית לשורינג`י קנפו
הפדרצייה היפנית לסומו
אייקיקאי
ניפון בודוקאן

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל איקידו אלא אם צויין אחרת