00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

שישי בלילה

לע. שמחכה תמיד.
 
בכל סופשבוע ,לבד על הגג, את ממששת את העדרו כמו שן חסרה.
כל שבת את מופתעת מחדש מהריק שעוטף אותך.
חשבת שמתרגלים. לא מתרגלים.
חמישה ימים בשבוע, שעה של אהבה, לפעמים שעתיים שצריכות להספיק ליום שלם.
את מספרת לחברות שלך שהוא איתך כל יום, שבשעה אחת של אהבה אתם עושים יותר ממה שהוא עושה כל סוף השבוע עם אשתו.
אבל עכשיו שישי בערב ואת לבד.
הגעגוע כוסס, ואין מתיקות בכאב הזה.
כבר לא.
בשעות האלה, זמן ארוחת הערב, זה הכי קשה.
לערוך שולחן לאחד זה פתטי.
לבשל ארוחת ערב לאחד זה פתטי.
אז את מנשנשת משהו על הספה בסלון, לא טורחת לשאוב את הפירורים.
את שותה לבד את היין שקנית לשניכם.
לעזאזל איתו.
את מסמסת הודעה מהוססת ולא ברורה, מרגישה כמו נודניקית, כמו פולשת זרה, וירוס מרושע המתגנב לתא המשפחתי המוגן.
את בודקת מיילים,הודעות, אין כלום.
נשיקה בודדה במסר.
כמה קל להדביק אייקונים של נשיקות, עשרות ואפילו מאות.
לעשות העתק הדבק ולגרום לך אושר כוזב למשך חמש דקות.
לעזאזל איתו.
השעה אחת-עשרה בלילה,  יום שישי.
עוד 32 שעות תהיי בזרועותיו.
את תחזיקי מעמד.
 
 
 
צילום: יאן סאודק

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

160 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת