00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

מותו של איוואן איליץ` או משמעות החיים

חזרתי.
עכשיו אני יכולה לומר את זה כמעט בלב שלם.
כל השבוע הייתי פה רק בגופי וביומיים האחרונים ישנתי כמעט כל היום, פרקי זמן הזויים ומעורפלים שפשוט נעלמו לי מהחיים. ב-11 בבוקר הראש של אמא נשמט על השולחן. "אמא עייפה, אל תפריע לה, תן לה לישון", אמרה הילדונת. והוא נתן לי לישון.  הוא חימם לי אוכל, טיפל בילדונת, ואני ריחפתי לי בתוך ענן, לא טוב ולא רע. פשוט ריחפתי וירדתי בהדרגה לקרקע המציאות.
ועכשיו אני פה, בדיוק בנקודה הזו, בהרגשה של "זהו?", שרחל מבטאת כלכך יפה בשירה "בבוא".
 

וְזֶהוּ? רַק זֶה?

וְאֶל זֶה לָשֵׂאת עֵינַיִם כָּלוֹת,

וְאֶל זֶה שְׂפָתַיִם צְמֵאוֹת לְשַׁרְבֵּב,

וּבָזֶה לְחַמֵּם אֶת הַלֵּב

בְּצִנַּת לֵילוֹת?

בְּשֶׁל זֶה לְנָאֵץ אֱלֹהִים,

וְלִבְעֹט בְּעֻלּוֹ?

זֶה... וְתוּ לֹא... תּוּ לֹא?

 
וביחד עם שירי  רחל קראתי שוב את "מותו של איוואן איליץ`", ואהבתי אותו ממש כמו בפעם הראשונה.
 
הסיפור נפתח ונסגר במותו של איוואן איליץ`. חבריו לעבודה מתבשרים על מותו מתוך ידיעה בעיתון. מחשבתם הראשונה היא מה הרווח שיפיקו ממותו, יחד עם רגע קט של הקלה, שהרי איוואן איליץ` מת, והם עדיין בחיים.
לאחר תיאור הלוויה מסופר  "סיפור חייו של איוואן איליץ אשר תמו ונשלמו, היה הפשוט והרגיל שבסיפורים וגם הנורא שבהם".
ילדות רגילה למשפחה מן המעמד הבינוני, עבודה במשרד המשפטים, עלייה בסולם הדרגות, נישואים הולמים, הכל  COMME ILL FAUT. כמו שצריך.
כל חייו עשה את הדבר הנכון. ניהל אורח חיים קל ונעים, עד שחיי הנישואין החלו לעלות על שירטון. ללא שום מאורע דרמטי, חיי הזוגיות הפכו קשים יותר, אשתו דרשנית יותר. בהדרגה נדחקים חיי המשפחה לשוליים,  כשהאהבה מתחלפת בניכור ואיבה. העבודה תופסת את מרכז חייו.
עקב תנאים כלכליים לא מספקים מחליט איוואן איליץ` לעזוב את עבודתו ולמצוא משרה משתלמת יותר. הוא מצליח לזכות במשרה רמה במשרד המשפטים ששכר גבוה בצידה. הם עוברים לפטרבורג והחיים מתמלאים ברכישות  ובעיצובים שיהלמו את מעמדו החדש.
ואז, כשהחיים נראים יפים מתמיד, תוקפת המחלה. כאב בטן קל מעיב על שעות הארוחה והופך את איוואאן איליץ לסר וזעף. מצבו מתדרדר במהירות והוא מרותק למיטתו. הוא מוצא עצמו בודד לגמרי כשהאדם היחיד המנסה להקל על כאביו הוא גראסים, המשרת שלו.
"הנישואין... כך מבלי משים באה גם האכזבה, והריח מפיה של האישה, והתשוקה, והעמדת-הפנים! וגם העבודה המתה הזאת, והדאגות האלה לפרנסה; וכך עברו שנה ושנתיים, ועשר ועשרים שנה, והכל אותו דבר. וכל כמה שהרחיק, כן מת יותר. כהולך בצעד מדוד במורד ההר, בעודי מדמיין שאני עולה. כן, כך באמת היה. אלא שבדעת הקהל עליתי בהר, ובאותה מידה בדיוק הלכו ואזלו תחתי החיים... והנה עכשיו גמרנו - לך ומות!
מהו איפה כל זה? ולשם מה? לא יתכן. מה, תאמר שלא יתכן כי החיים היו כה חסרי-משמעות, נתעבים כל-כך? ואם אכן היו נתעבים וחסרי-משמעות כל-כך, כי אז למה למות, ולמות בייסורים? משהו כאן לא כשורה".
מכאן ועד סוף הנובלה טולסטוי מכה ללא רחמים. איוואן איליץ`, ביסורי גוף ונפש, עומד מול תהום. נוכח בחוסר המשמעות של חייו. הוא רוצה לחיות, אך לשם מה לחיות,  ללא משמעות וללא אהבה, כשהמגע היחיד המלווה אותו אל מותו הוא מגע המשרת בתשלום?
רק ברגעים האחרונים מגיע הגוסס לתובנה אנושית שעוזרת לו להתמודד עם הסוף.
קצר, צורב ומופלא.
 
 
מותו של איוואן איליץ` - ל.נ. טולסטוי
מתוך "איוואן איליץ` ואחרים" - הספריה החדשה,
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
תרגם מרוסית - פטר קריקסונוב
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

79 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת