00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

על קברים, בתי קברות ומה שבינהם

 בית הקברות היהודי באלמלו
 
 
אהבתי לבתי קברות, עתיקים בפרט, ידועה זה מכבר וגם כתבתי עליה .
 
לפני כשבוע כתבתי שביקרתי את הדובי בבית הקברות, חלק מהמגיבים ציינו בפני שהקבר לא אומר להם כלום, הם לא זקוקים לו.
אני מוכרחה לציין שמאוד הזדהיתי עם מה שהם אומרים, ואם היו שואלים אותי לפני שנה את דעתי על ביקור במקום קבורתם של הורי הייתי מגיבה בדומה.
 
שיר שנכתב ביום השנה החמישי למותה של אימי מביע את התחושות האלו. 
 
לא מדברת עם אבנים
גם לא

עם הברושים
ליד.

ללא מתווכים של שַׁיִשׁ
ללא אותיות חרוטות
את ואני  אחת על
אחת
כל יום
לפעמים גם פַּעֲמַיִם
לעיתים
שותקות חודשים
.


מהומה
של געגוע
חייבת מנוחה לפרקים


והנה, אני מוצאת עצמי מבקרת, לעיתים, אצל הדובי (לא בצורה אובססיבית, פעם בחודשיים שלושה)... אין לי הסבר לצורך הזה הפורץ ממני לפעמים.
 
אהבתי לבתי הקברות הביאה אותי לחשוב על הכיתוב בבתי הקברות כיום. אני מוצאת את הכיתוב בימינו אלה מאוד דל, קר משהו, בוודאי לעומת הכיתוב על הקברים בבתי הקברות העתיקים יותר.
 
בהיותי בהולנד הפעם, ביקרתי בחמישה בתי קברות יהודיים שהילכו עלי קסם, שסחפו את הדמיון שלי למקומות רחוקים.
 
 כמו שכבר כתבתי, בתי קברות יכולים ללמד לא מעט על החברה המקומית, על האנשים, על המשפחות שלהם. על המעמד החברתי שלהם. מה הם עשו למען החברה, אם... איזה שדר מבקשת המשפחה להעביר... כך היה בעבר וכך על פי רוב גם היום.

 

 "המצבות בבית הקברות מספרות לנו סיפורים מאוד מעניינים, ולפעמים מפתיעים. אחד המאפיינים של המות הוא העובדה שהוא סופי. לנו, החיים, ברור שקיומנו משתנה ללא הרף: אנו מתפתחים, גדלים, משנים צורה וכד`. לעומת זאת המוות יעצור את כל התהליכים. המת יישאר מת ולא ישתנה יותר. מה שהושג הושג, מה שהופסד הופסד, וזהו. המצבה שאנו שמים על קברו של יקירנו משקפת במידה רבה את העובדה הזו: ברור לנו שמה שנכתוב על המצבה, איך שנעצב אותה, כך יישארו הדברים למעשה לנצח. כתוצאה, מהוות המצבות בבתי הקברות סוג של תעודה המוסרת מידע מסוים."
 

יזל מים עין כל עובר

סגור לבבו יקרע וישבר

על יעלת חן נאוה ויפה

עודנה באיבה נקטפה

מאוד מאוד גברה חסדיה

לחיים ולמתים עד קץ חייה

למשפחתה היתה עטרת

ולכל מיודעיה תפארת

גובאה ומנהלת דחק

גמילות ח(ס)דים נשים צדקניות

 

מצבה משנת 1851 - מידלבורג, הולנד

 

וישכב דוד עם אבותיו

ודוד ה"י משכיל בכל דרכיו

הלך בטוב בנתיב אבותיו

דובר משרים נזלו משפתיו

בלי עון ושקרים טהורים אמרותיו

קרסולט בלי למעדה לסעד התורה

ולחן לאביונים וגם מזון וצידה

ובתוך מנהיגי קהילתו אבירי הרועים

ה"י תמיד איש חיל עם רב פעלים

 

מידלבורג - 1857

 אח, איז שפה...לקרוא ולהתרגש. לקברים מקום חשוב מאוד במדע הגנאולוגיה. על הקברים לרוב רשומים מי היו ההורים של הנפטר ואצל נשים ולפעמים גם גברים (מעט) מי היה הבעל/אישה.

"על מצבות רבות מופיעות אמנם קלישאות, המהללות את יושרם של הנפטרים, חסדיהם, דבקותם בדרכי תורה, או היותן אמהות למופת. אך מצבות אחדות מפרטות את שושלת היוחסין של הנפטר במלואה, ואילו אחרות מכילות רמזים לחוקרי המשפחה"

מתוך האתר משפחתובלוגיה - חדוות קברים

 

פ"ט

מרת שינא בת ר` אורי

דענעקאמף ז`ל אלמנת

ר` יעקב מייארס ז"ל

ושם אמה יענט

נפטרה יום ב` ה` אייר

ונקברה ביום ד` ז` בו

שנת תרע`ב לפ"ק

תנצב"ה

 

מידלבורג - 1911

אקרוסטיכון - אלמלו 1903

 חן מצאה בעיני כל רואיה

נערה יפת ששון הוריה

הוי איך נקטפה בימי עלומיה

 

אחד האמצעים בו השתמשו לכיתוב על מצבות היה האקרוסטיכון - אמצעי מקובל בפיוט ובשירה.

אַקְרוֹסְטִיכוֹן - קטע של שיר או כמה שורות כתובות, שבהם האותיות הראשונות, האמצעיות או האחרונות שבכל שורה יוצרים בקריאתם ברצף אנכי צירוף מסוים (שם, מילה, משפט וכד`) או שהן מצטרפות לסדר אלפביתי או סדר מסוים אחר.

 

 

 אלמלו - קבר לאב ושלושת בניו שנרצחו באוטמרסם (OOTMARSUM), בשנת 1944 ע"י הנאצים "אשר נהרגו  על ידי הצוררים". בהולנדית כתוב "על ידי הטרור הגרמני!" ולזכר אשתו ובתו "אשר הגלו הצוררים"

 בית הקברות העתיק באלמלו

בית הקברות העתיק באלמלו הוא בית הקברות היהודי העתיק ביותר בכל הולנד. הוא הוקם במאה ה- 17, והיה פעיל עד 1848, שבו פתחו את בית הקברות ה"חדש". בית הקברות הזה וגם השני הוכרו כאתרים לאומיים בהולנד. אין אליו גישה, ונאלצתי להסתפק בהצצה מעבר לגדר.

עוד מבט אל בית הקברות העתיק

אוטמרסם 

ביום לפני האחרון, ביקרתי באוטמרסם - OOTMARSUM. בנקודת התצפית הכי יפה של העיירה נמצא בית הקברות היהודי, כשהוא מביט אל עבר הגבול עם גרמניה... גם בית הקברות הזה סגור ואין אליו גישה.

 הצצה מעבר לגדר.
 
מיד עם הגיעי חזרה לארץ, ערכנו אזכרה לאימי במלאות שמונה שנים למותה. היתה זו  הזדמנות להציץ אל בית קברות מקומי בארצינו ולראות מה רב השוני.
 
"ברור לגמרי שהצער קיים והנפטר השאיר אחריו אנשים כואבים ומתאבלים. עם זאת, מה שמות התואר והעצם המקובלים על מצבות ? "אהובנו..." "תחסר לנו", "אשתי ואימנו". כל המילים האלו דנות יותר בכותב ולא בנכתב.
אולם, ברוב הגדול של המקרים, הכיתוב על המצבה, מעבר לפרטים הביוגרפיים הוא יותר של הכותב ולא על אודות המת."
 סיפורים מבית העלמין
 
 אני מרשה לעצמי לגעת רק בקברים הנוגעים אלי אישית. בשניים היתה לי יד בהחלטה מה יכתב, בשלישית, כידוע לכם, לא ממש (אולי מעט בדרך עקיפה)... בהם, אני חושבת, הכיתוב הוא על אודות המתים ופחות על המשפחה.
 
עוד בחייה של אימי, אמרה לי שלכשיגיע יומה לעבור מן העולם, היא מבקשת מצבה פשוטה משיש חברון שתהא בצורה של אדנית שבתוכה נשתול צמחים. בקציהַ "כרית" עם שמה, בדומה למצבות של חיילי צה"ל.
כשנפטרה, מלאנו את בקשתה ובנינו לה מצבה פורחת. בחרנו לכתוב על המצבה את הפסוק מתוך שירו הידוע של נתן יונתן - "האיש ההוא" בשינוי לאישה. "איפה ישנם עוד אנשים כמו האישה הזו..."
מיוחדת היתה אמא שלי, אחת מיני מעטים, וחשבנו שאין כמו הציטוט הזה להדגיש זאת. את הפסוק הזה ראיתי פעמים רבות על מצבות בארץ הזו שלנו. הוא כל כך ישראלי הפסוק הזה.
 
 
 
 משנפטר אבי היינו צריכים לבחור מה לכתוב על המצבה שלו. בהלוויה קרא בני שיר שכתב, שיר שכולנו התרגשנו ממנו
 

לילה טוב לך איש החלומות
הלילה שם למעלה בטח שומעים המון בדיחות
תודה שהגשמת לי את כל המשאלות
לילה טוב איש החלומות

לילה טוב לך איש החלומות
האישה שאיתך מחכה לך כבר יותר מידי לילות
תשלח לה את אהבתנו, ספר לה סיפורים
היא עומדת שם מחכה לך, בידה זר פרחים

ואנשים עמדו בצד והתלחשו
פעם הוא מדמיין, פעם זה לעניין, אמרו
אבל אתה לא דמיינת, ולא ברחת לשום מחוזות
פשוט היית איש החלומות

ועכשו הלכת ונדמה שנשארו רק זכרונות
אבל רציתי שתדע שמהלילה הזה
אני הפכתי איש החלומות
חלומות של געגוע וגשם
חלומות שנגמרים בדמעות.

מתוך השיר הזה בחרנו את הפסוק שיהא חרוט על המצבה שלו: "לילה טוב לך איש החלומות" הוספנו את המילה - והמעשים. אבי היה מהחולמים, אך גם מהחלוצים והמגשימים. ביחד נוצר משפט שמתאר את אבי במדויק "לילה טוב לך איש החלומות והמעשים"
 
מאחר ואני מכינה את אילן היוחסין של המשפחה, הגנאולוגים המשפחתיים של הדורות הבאים, לא יצטרכו לחפש את השורשים של הורי בבית הקברות (למרות שלא זו הסיבה שאין את שמות ההורים שלהם על המצבה, מלבד שם המשפחה שאבדה, של אימי)...  
 
לימים, כשישבתי עם הדובי שלי בהוספיס הוא ערך רשימה של בקשות והנחיות לימים שאחרי מותו, לגבי המצבה היו לו בקשות מדויקות.
 
1.    מבקש מצבה פשוטה, שיש חברון ללא צבע
2. שיופיע על המצבה סמל מוסיקלי כלשהוא: גיטרה, תווים, כינור דוד, נבל.
3. מבקש על המצבה כיתוב המקשר אותי אל המוסיקה
4. שנת לידה – שנת פטירה
סעיף לגבי השם ועוד כמה לימים שאחר כך, ליום ה - 30 ועוד.
 
אני חושבת שזו זכות גדולה וזה דורש אומץ, להיות שותף  ואחראי למצבה של עצמך.
 
 
 
ביום ה- 30, הגעתי "כמפקחת" לראות אם המשפחה מילאה את בקשותיו |חיוך עצוב|. גיליתי שאת רוב בקשותיו הם מילאו (היא). הם אפילו עשו יותר משביקש...
כאן שוב עולה הנקודה שהעלתי בתחילת הרשומה. המשפחה, ובמקרה זה אשת נעוריו, כותבת את מה שהיא רוצה שהעולם יקרא וידע על האיש... המשפט הראשון בכיתוב מעלה אצלי חיוך כל פעם מחדש. יש כאן איזו "התרסה" כנגדי אולי. כי מדוע צריך להדגיש שהיה איש משפחה מסור, הרי זה צריך להיות משהו מובן מאליו במערכת משפחתית בריאה. כאן היה חשוב להדגיש את זה! לצעוק את זה לעולם.
ביננו, הוא אכן היה איש משפחה מסור, אהב את משפחתו והם היו תמיד חשובים לו. ההמשך הוא ממש - הוא!
 
"אוהב אדם ומוסיקה
בעזרת ההומור, פעל
התמודד ולא נכנע"
 
אני חושבת שהוא היה אוהב את הכיתוב, גם הוא היה מחייך מתחת לשפם למקרא המשפט הראשון, אבל זה היה עובר גם אצלו.
 
הנה אני חוזרת אל החלק הראשון של הרשומה בו כתבתי "בתי קברות יכולים ללמד לא מעט על החברה המקומית, על האנשים, על המשפחות שלהם... מה הם עשו... איזה שדר מבקשת המשפחה להעביר..." כמו שאנחנו רואים בחלק מהדברים, אין הבדל... הרושם כלפי חוץ -  הוא עדין חלק מאוד מהותי בעיצוב והכיתוב על המצבה. 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

56 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת