00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מי רוצה חיבוק?

יום הולדת שנה: עכשיו הקליפ. טראק בונוס: שובם של האיטלקים


לאחר שבוע ויום אני גאה להציג את קליפ חגיגות השנה שלנו בעריכתי. אני לא בטוחה שאני יודעת להכניס פה סרטון וחוץ מזה מישהו צריך לשתק את הסרטון של היפ שמתחיל לקשקש אוטומאטית כשנכנסים לבלוג. אז כדי לחזות בפלא הטרי עדיף שתעברו ליוטיוב ישירות ללינק. (כבר לא. :-). שי)
 
אזהרה: שי טוען שהוא קצת מהיר וקופצני מדי. אני חושבת שזו דרכו של קליפ, מכסימום תראו שוב. התנצלות: אילונה המקסימה, אל תדברי חלש! הסאונד של ההקלטה שלך לא איפשר הכנסה שלו לקליפ ולכן נעדרת מהקטעים הקצרים של ההיכרות עם המחבקים. נראה לי שזימנת את זה מרוב שביקשת ממני לצנזר אז אולי את בכלל מרוצה.
 
ולהפתעה/טראק בונוס: בדקה שבה סיימתי לערוך ורציתי להעלות לרשת בדקתי עוד איזה משהו קטן וצפיתי בגעגוע קל בפרצופיהם המתוקים של ג`ורדאנו ולוקה, תוהה היכן הם עכשיו... העפתי מבט חטוף מחוץ לחלון סתם כך והמשכתי לראות את ג`ורדאנו ולוקה. חשבתי שאני מתחרפנת, אולי יש לי עודף שעות מחשב שאני כבר מעתיקה את מה שמתרחש על המסך לחיים. שפשפתי את עיני אבל הם עדיין עמדו שם. פלטתי צווחת OMG והכנסתי אותם פנימה. מסתבר שהם לוקחים אוטובוס לילה לאילת כדי לעבור למצרים מחר והיה יותר נוח לחזור לת"א כדי לקחת אותו. מיד ביטלתי את כל תוכניותי להערב, הראתי להם את הקליפ ראשונים וגם קראתי לשי.
 
מרוב התרגשות לא חשבתי מעבר לזה. הם היו מאד עייפים אבל הם לא תכננו להתנחל אלא רצו לקפוץ לים ורק להגיד שלום. הגשם קצת שינה להם את התוכניות ובתכלס הם שמחו מאד לעשות מקלחת לאכול משהו וגם הבית שלי שמח לקבל אותם חזרה, נוצר קשר מיוחד בזמן הקצר הזה ובאמת זה מרגיש בית להם וגם לי, למרות שאני כזו פריקית פרטיות בדרך כלל...
 
את היומולדת של חברה ב"24 רופי" לא יכולתי לבטל אז לקחתי אותם איתי וידיד שלי שהוא אוסתיאופת גם עשה שם לג`ורדאנו מסז`, והם חיבקו 2 חברות שלי שטענו שלוקה ממש ברמה של האמא המחבקת מהודו. הוא באמת מחבק יוצא דופן, מי שיצא לו יודע על מה אני מדברת... ואז קראתי למאי ולילך לשעה וחצי האחרונות יחד לפני שאקפיץ אותם לתחנה מרכזית.
 
מוזר, בדיוק לפני שבוע נפרדתי מהם בכאב רב והרגשתי שיבואו בקרוב שוב אבל כל כך קרוב? התחלתי להיות עצובה כבר בערך מ-8 מתוך הבנה ששוב תהיה פרידה קשה אחרי שכבר עברתי את זה פעם. והפעם הבאה שנתראה כבר לא תהיה כ"כ בקרוב כנראה. אבל היא תהיה. אולי כאן, אולי באיטליה. מי יודע. ספרו לי מה דעתכם על הקליפ!!!  (הוא נהדר! שי :-)).
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

32 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל חיבוק במתנה אלא אם צויין אחרת