00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

כביסה

עוד כמה שעות אני מתחילה לעבוד אז מנצלת את הזמן לקריאת פוסטים וקצת כתיבה. וכביסה כמובן. כמו שיופי6 כתב יפה על החומרים שמהם עשויה האהבה, אחד החומרים  העיקריים שמהם עשויים חיי הם כביסה.
כביסה היא מבחינתי סמל לשיעבוד, הסיזיפיות הנצחית של  שורת פעולות מונוטוניות ובלתי נחשקות בעליל,הפרדת צבעים, האבסת המכונה, הפעלה, הוצאה, תליה, הסרה,  קיפול וסידור. עבודה יומיומית והכרחית אפילו יותר מבישול וניקיון.
 כביסה היא הכלא האמיתי שלי.
בישול שייך להזנה וסיפוק, זו פעולה פחות חדגונית שגורמת אושר לנמענים ושואבת אנחות עונג  והערכה מהמסובים.
אבל כביסה, תחשבו על זה, מי בכלל שם לב לשרשרת הפעולות האינסופית שבסופה בגדים נקיים בארון?
אחד הדברים הראשונים שניסיתי ללמד את הילדונת  היה קיפול. לא ממש הלך, היא לא אוהבת להשתעמם. קיבלתי את ההתנגדות שלה בהבנה ובסיפוק מסויים. לאחרונה לימדתי אותה להפעיל מכונת כביסה ומייבש. אני יכולה לומר בצער שעכשיו היא מכבסת כמו אמא. בחוסר הנאה מופגן ומתוך תחושת חובה, ריצוי עונש יומיומי.
אני תוהה לפעמים, אם היה לי בן האם הייתי טורחת ללמד אותו את המיומנות הבסיסית הזו.
התשובה לא גורמת לי אושר.
 
ועוד אאוטינג מזעזע: בעלי לא יודע להפעיל מכונת כביסה. אלוף הטכנולוגיה הזה, שמקצועו כרוך בלחיצה על כפתורים ובשליטה בטכנולוגיות מסובכות, לא מסוגל להפעיל מכונת כביסה. ואתם יודעים מה גרם לי להתאהב בגבר הזה? הפעם הראשונה שראיתי אותו מכבס בכיור את התחתונים שלו ושל השותפה שלו. זה שבה אותי.
 
 
ומילים אחרונות על כביסה: הצד החושני של הדבר, תלויה בחוץ,  על מרחבי דשא, מצעים לבנים ורטובים מתנפחים ברוח, אישה עוברת ביניהם בשמלה לבנה ונהנית מקולות הטפיחה העדינים שלהם, ממשבי הלחות באויר, וכשמסירים את הכביסה היבשה מהחבל היא מריחה משמש, ודומה שהאויר הנקי וריח הדשא והעצים דבק בה.
מאיפה הדימוי הזה? כלכך נחשק, כלכך רחוק מחווית הכביסה שלי.
אולי זו סוזן אדם ואולי אידה פינק, אולי אלה הבהובים מהילדות שלי, מהדשא של סבתא.
זהו אחד מדימויי המדיטציה שלי, והוא תמיד עובד.
מוזר שאני עדיין שבוייה בו, בהתחשב בדימוי המפלצתי של רצף הכביסה שלי.
 
 
 
ככה זה באיטליה, אבל באיטליה הכל נראה טוב.
 
 
ככה זה היה בשנות החמישים, העבדות הועברה מאם לבת בחיוך ובמאור פנים.
 
 
 וככה זה אולי נראה אצלכם, אבל הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.
 
 
 
 ככה תולים באדיס-אבבה, ותודה  ללילבס!
ותודה לאנג`י על ההשראה.
 
* תוספת קטנה: שימו לב לציור האידילי למעלה.
רק עכשיו קלטתי שאין מצב שהאישה הקטנה הזו תגיע לחבל הגבוה.
ושימו לב לחבל העבה ליד העץ, שנראה כמו חבל תלייה...
 
** וקישור לפוסט היפה של  micka0011 עם צילומי כביסה ברחבי הארץ.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

115 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת