00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

יוצאים? יוצאים!

חודשים(!) לא יצאנו לאיזה מסעדה טובה.
די! חנוקים, רוצים לנשום קצת אדי לזניה או סטייק!
אז יוצאים!
יוצאים?
כן, יוצאים!
איזה כיף, רק צריך להשיג בייבי סיטר, אבל קודם לכן, צריך לדאוג שהבית יראה שפוי. הרי לא אכניס את בת השכנה אל ביתי כשהכיור מלא כלים, המזנון בסלון מכוסה אבק, הבית זרוע צעצועים, והכביסה, שכחה שהיתה פעם ערימה על הספה, כעת היא מנגבת את כל הסלון, בתשלומים...
 
במקביל למרתון טלפונים אל נערות השכונה, אני מנסה להשליט קצת משמעת בבלאגן, אבל הוא צוחק לי בפרצוף ומשכלל את עצמו כפליים.
 
אף בחורה לא יכולה היום! כן, אני יודעת שערב חג, דווקא לכן אני כל כך חנוקה, צריכה את היציאה מתוך הלחץ האטומי, הסירים מאיימים בשביתה אם לא אתן להם מנוחה, והגיהוץ? הוא קורץ לי ואומר, אל תדאגי, לא נתגהץ לבד, תצאי תצאי, תחזרי ונחכה לך כאן...
 
איך נצא אם אין בייבי סיטר?
 
אני מתקשרת לאמהות שאני בכלל לא מכירה, כדי לבקש נדבה, את ביתן בת ה14-17, נענית בתשובה "גם אני צריכה אותה היום, ערב חג, את יודעת..."
אני מסמיקה, איך העזתי בכלל? סוגרת את הטלפון, מתקשרת לבאה ברשימה, מקבלת תשובה דומה, מתייאשת, מחליטה שלא יוצאים ולא בטיח, חוזרת לסדר יום הרגיל, חושבת מה להכין היום לארוחת ערב, אוף, לא רוצה לבשל! רוצה לצאת!
מרימה את השפורפרת, מנסה את האחרונה ברשימה, הבת שלה תפוסה, אבל יש לה בת קטנה יותר שגם שומרת על ילדים, לא, לא מתאים לי , יש לי תינוק בן חצי שנה, צריך מישהו גדול יותר, היא מציעה שאביא את הילדים אליה הביתה, היא גם תשים עין  ותושיט יד לעזרה.
בינגו! מתאים לי!  (לא צריך לסיים לסדר את הבית...)
 
אני יורדת עם הצאצאים לגינה, מורחת שעה בהתרגשות וצפיה לערב... חוזרת שעה לפני היציאה המדוברת הביתה, רוצה להתקלח, להתארגן, להתאפר קצת, להלביש ילדים, אבל, בת השנתיים מריחה התארגנות באויר, ומגייסת את כל רעיונותיה כיצד למשוך את תשומת ליבי דווקא אליה, ורק אליה.
מה עושים? חצי שעה ליציאה אני עדיין לא מאורגנת!
מתגברת על בושתי הטבעית, מתקשרת לשכנה שיכלה להיות אמא שלי בגיל, מבקשת לזרוק אצלה את פיצית לחצי שעה, שתשחק עם הבת שלהם.
מה לא עושים בשביל יציאה, עם הבעל, למסעדה...
 
במהירות הבזק, מתקלחת, תוך כדי בכי של פיץ (הוא הריח שפיצית לא באזור והוא יכול לקבל את מלוא תשומת הלב...) מתאפרת על בערך, מתלבשת, מלבישה , מניקה, מכינה תיק לבייבי סיטר, מכינה דף עם "הוראות שימוש בפיץ ופיצית." 
רצה להביא את פיצית מהשכנה, מלבישה אותה, מסרקת, קושרת קוקיות, שוטפת פנים וידיים, מושיבה בעגלה, מכינה נשק בצורת ממתקים, עוגיות, בקבוק ומוצץ.
רצה אל בית הבייבי סיטר, מגלה שהם גרים בקומה רביעית, העגלת תאומים לא נכנסת למעלית... מוציאה את הילדים, מקפלת את העגלה, לוקחת שתי ילדים על הידיים+עגלה+תיק ענק ועולה במעלית אלי קומה רביעית המיוחלת.
מאחורי הדלת, פותחת את העגלה, מושיבה את הילדים, מסדרת את התיק, דופקת, מפקידה את הצאצאים בידי האמא (מתברר שהבנות לא בבית והיא תשמור על ילדי, הנה מה טוב ומה נעים.) הוראות קצרות, נשיקה לפיץ, ביי ביי לפיצית.
ואצה רצה חזרה למטה, להיפגש עם אבי הילדים, ליציאה רומנטית, זוגית, שהופכת להיות יותר ויותר נדירה וקשה להשגה.
 
עיזבו את זה שידענו שברשותינו שעתיים בלבד, כי פיץ לא אוכל מבקבוק, ואחרי שעתיים מהארוחה יפלו שמים מצרחותיו...
עיזבו את זה, שידענו, שכשנחזור מהמסעדה, מחכים לנו ילדים ערניים, שצריך להתמודד איתם בהשכבה, מקלחות, וכו`
עיזבו את זה, שהגעתי למסעדה עם חצאית לבנה+כתם של נעל (הרמתי את פיצית על הידיים במעלית, זוכרים?)
 
סוף סוף "יצאנו"?
זה העיקר.
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

4 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת