00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

תשאירו לי, אני כבר אחליט.

פורסם ב20 באפריל 2006, 08:58 תשאירו לי אני כבר אחליט
אני רוצה לגדל אותך הכי טוב שאפשר. אוי, הלואי.

 

כולם מסביב נותנים לי עצות, מי ביקש מהם בכלל? כל אחד יודע, פשוט יודע, שאני טועה והוא צודק....

 

ואני מה?

איזה תפקיד אני  משחקת בהצגה הזו?

זו שקמה בלילה, מחתלת, מקלחת, מלבישה.

גם דעות את רוצה להביע?! מי את בכלל?!

 

יפה שלי, אני אוהבת אותך.

אני אוהבת להניק אותך

אני אוהבת להלביש אותך

אני אוהבת לקלח אותך

(לחתל אני לא הכי אוהבת... )

 

אז למה מודדים לי כמה זמן אני מניקה, למה מודדים לי אם אני "מוצץ" או שאת באמת רעבה?  קיבינימט! את לא רעבה ועם כל זה אני רוצה להניק אותך!

 

אני אוהבת לישון איתך במיטה, כי את מרופדת בלחיים שמנות כאלו, וכשאת ישנה אני יכולה לשכב שעות ולהסתכל עליך (טוב, לא שעות, אבל דקות ארוכות)

אז למה כולם מזהירים אותי "תזהרי, היא עוד תשן איתך במיטה גם בגיל שנה"- נו, אדרבה, הלואי!

 

והמנשא- זה הקטע הכי פרדוקסלי, אני כל כך אוהבת שהמנשא מחזיק אותך בשבילי והידיים שלי פנויות ללטף לך את השיער-לאכול-לעשות קניות.

אז למה כולם שואלים אותי "מה? היא עוד במנשא?"

כן. למה שאני אפסיק משהו כל כך כיף ויפה?!

(למי שלא יודע מה זה מנשא- קליק)

 

ומה הקטע? למה אני נבהלת?

כי (כמעט) לכל אחד בעולם יש תלונות על איך גידלו אותו ואיך חינכו אותו...

ואני כל כך רוצה לא לטעות.

 

כל כך רוצה שתאהבי אותי כשתהי גדולה ותדעי שגידלתי אותך עם המון אהבה. גם אם ח"ו אטעה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת