00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

בלי ניקוד

שייקספיר בג`ונגל

על הפופולריות של שייקספיר בעולם המערבי אין עוררין. גם מי שלא קרא את יצירותיו שמע עליהן או לפחות מכיר את שמו. כאשר מתבקשים חובבי שייקספיר להסביר מדוע עמד דווקא הוא במבחן הזמן והמקום, התשובה שניתנת פעמים רבות היא שיצירותיו הן אוניברסליות ומדברות לכל אדם באשר הוא. אך האם טענה זו נכונה?

 

במאמרה ""Shakespeare in the Bush משנת 1966 מציגה האנתרופולוגית האמריקנית לורה בוהאנן באופן משעשע אך בה בעת רציני ומאיר עיניים את ההנחות התרבותיות המערביות למהדרין המונחות בבסיסו של המחזה שנחשב בעיני רבים לפסגת יצירתו של שייקספיר – הטרגדיה של המלט, נסיך דנמרק.

 

תחילתו של המאמר בוויכוח בין בוהאנן לבין ידיד בריטי, הטוען כי קוראים אמריקנים של שייקספיר אינם מסוגלים להבין אותו עד תומו. בוהאנן מתרגזת וטוענת כי גם אם מנהגים מסוימים אינם מוכרים לקוראים האמריקנים, הרי שהטבע האנושי ומניעי האדם הינם אוניברסליים ולפיכך ברורים לכל קורא.

 

זמן קצר לאחר ויכוח זה, נוסעת בוהאנן למעמקי הג`ונגל לחקור שבט אפריקני. כדי להנעים את זמנה ולאוורר את מוחה, היא לוקחת עמה עותק של מחזהו של שייקספיר המלט.

 

יום אחד מתבקשת בוהאנן על-ידי אחד מזקני השבט לספר להם אחד מהסיפורים העתיקים של תרבותה. לאחר שהיא מוחה ומדגישה שאינה מספרת-סיפורים מיומנת ולאחר שהם מבטיחים לקחת זאת בחשבון ולא לשפוט אותה על כך, היא מתחילה לספר להם את עלילת מחזהו של שייקספיר.

 

"לא אתמול ולא לפני אתמול אלא מזמן מזמן אירע מקרה," מתחילה בוהאנן לספר, "לילה אחד שלושה אנשים עמדו על משמרתם מחוץ לנחלתו של ראש השבט כשלפתע נגלה אליהם ראש השבט הקודם."

 

מיד מפסיקים אותה השומעים ושואלים אותה כיצד אירע הדבר שראש השבט אינו מכהן עוד בתפקידו. כאשר היא מסבירה שהוא מת, היא נענית שאם כך לא יכול להיות שזהו ראש השבט המת אלא אות ממכשפה.

 

כאשר בוהאנן מספרת שהורציו מחליט לפנות לבנו של המת, מעירים אנשי השבט ההמומים כי הוא טועה טעות מרה, שכן זהו עניין רציני מכדי להפקידו בידי הצעירים. היה על הורציו לפנות לאחיו של המת, אם אכן יש לו אח. בוהאנן מנסה להסביר שאכן למת יש אח, אך הוא נטל את השלטון ונשא את אלמנת אחיו פחות מחודש לאחר מותו. במקום זעזוע, מביעים אנשי השבט שביעות רצון על כי האח שומר על המסורת ומקיים את המנהגים. "אמרתי לכם," מעיר זקן השבט, "שאם נדע יותר על האירופאים נראה שהם בעצם די דומים לנו."

 

פיסה אחר פיסה מערערים אנשי השבט את ההנחות התרבותיות שבבסיס המחזה: הם מופתעים לגלות שלראש שבט יש רק אשה אחת. המושג רוח רפאים, מסתבר לבוהאנן, זר לחלוטין לתרבותם. הם לא מבינים כלל את נושא פער המעמדות בין המלט לאופליה וההסבר היחידי לטירוף שהם מוכנים לקבל הוא הטלת כישוף על ידי קרוב משפחה מצד האב (זהו גם ההסבר שהם מספקים לטביעתה של אופליה, שהרי ידוע כי מים אינם יכולים להזיק לאיש - רק כישוף גורם לטביעה). בשל השוני הרב בהנחות היסוד, הם אינם מסוגלים להבין את הדילמה של המלט, שהיא היא לב המחזה. מבחינתם הפתרון לבעייתו של המלט הוא קל ובהישג יד והמלט היה כנראה אידיוט מוחלט אם לא ראה זאת.

 

לבסוף מצליחים אנשי השבט להבין את הסיפור, על אף שברור להם שבוהאנן לא מספרת אותו כראוי: קלאודיוס, שהיה אדם מרושע, הטיל כישוף על המלט כדי להפוך אותו למשוגע, שכן רק אדם משוגע לחלוטין יכול לחשוב לבצע חטא נורא כמו להרוג את אביו (שהרי אחי האב מקבל מעמד של אב ברגע שהאב מת). לארטס, המסובך בקטטות וחובות, הטיל כישוף כדי להרוג את אחותו ולמכור את גופתה למכשפות. המלט ניסה לעצור בעדו ולארטס, שכעס על כי הרג את אחותו ללא כל רווח, ניסה להרוג אותו. הרעל ששתתה אמו של המלט נועד לא להמלט אלא למנצח בקרב, שכן קלאודיוס לא יכול היה להרשות לעצמו שיהיה בסביבתו מכשף בעל עוצמה כמו לארטס.

 

המאמר נחתם בהצעתו האדיבה של מארחה של בוהאנן שהיא תספר להם עוד סיפורים והם יסבירו לה מה משמעותם האמיתית, כך שכשתחזור לארצה תוכל להראות לזקני השבט שלה כמה החכימה והשכילה בזמן היעדרה.

 

חמוטל ילין

 

קישורים רלוונטיים:

הטקסט המלא של המאמר (באנגלית)

אין לקדם פוסט זה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

5 תגובות

קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל בלי ניקוד אלא אם צויין אחרת