00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

הפעם הראשונה שלי - take 2

בעקבות קבלת השרביט מריש עלום השם הוטלה עלי משימה, לכתוב משהו על הפעם הראשונה.
  

אני אקבל את המלצתו של ריש להתמקד בנושא קולנוע ואספר על הפעם הראשונה  שלי שמאגדת בתוכה כמה פעמים ראשונות.

 

 

בתקופת השוטטות שלי היינו מסתובבים ימים שלמים ברחובות, קבוצת חברים ואני. רובנו עבדנו משמרת לילה ובימים היה לנו ים של זמן לשרוף.

אז עשינו שטויות, והרבה.

ס. ואני היינו עוצרות טרמפים, רק כדי לראות מה יקרה.

ד. ואני היינו גונבים שטויות קטנות מחנויות, בתקווה סמויה שיתפסו אותנו.

ס, ו-ד., ר. ואני, היינו משוטטים שעות ברחבי העיר, מחכים שמשהו יקרה.

יום אחד כשהשעמום הטריף את דעתנו המשובשת  ממילא, הסתובבנו לנו באזור אלנבי, ליד הים, בודקים בעניין את מגוון הזונות בכניסות לבניינים ומועדוני הסקס, הצעתי שניכנס לסרט כחול בקולנוע זמיר.

זה היה הסרט הכחול הראשון שלי.

אני זוכרת את הכניסה לשם, מסדרון ארוך  המדיף ריח חזק של שתן, ופסיכולוגית מעביר אותך לעולם אחר. אנשים נכנסו ויצאו במסדרון הזה, כולם נראו עלובי החיים, משפילים את מבטם.

הכניסה לקולנוע הייתה בירידה במדרגות, מטפורה שחוקה אך הולמת לירידה לעולם התחתון.

הקולנוע היה מלוכלך, טישואים מקומטים ובקבוקים מתגוללים בכל פינה. אנשים ישבו לבד,נראה שכל אחד חיפש לו פינה נסתרת להתבודד בה. אנחנו היינו הקבוצה היחידה.

הסרט התחיל בקול ענות חלושה, נפל כמה פעמים עד שהסתדר. אף אחד לא צעק למקרין, כולם חיכו בשקט ובענווה עד שהסרט יואיל להסתדר על המסך.

אני לא זוכרת את הסרט, רק שהסיפור היה קלוש מאד, התחיל בטכנאי שבא לתקן למישהי את שואב האבק שלה ,  ושתוך שלוש דקות כולם הזדיינו עם כולם.

זה היה מלהיב, זה היה מבייש ואחרי חצי שעה הפך להיות מונוטוני ומשעמם.

כשהפימפומים על המסך הפסיקו לעניין אותי, התחלתי להעיף מבטים מסביב. גיליתי אנשים שקועים במעשיהם, אוננות סימולטאנית שחששתי שתתפרץ ביחד ותשטוף את האולם בזרע.

הדלקתי סיגריה. באותו זמן זה היה מקובל, אם כי מאד לא חוקי.

לפתע נכנסו לאולם הקולנוע זוג שוטרים. הייתי בשוק. היה בי פחד בסיסי עמוק ממשטרה, גם כשלא עשיתי כלום. אני חושבת שנולדתי עם זה. ינקתי מהורי את הפחד מהשררה.

זו הייתה תקופה של אכיפה מוגברת בתחום, ניסו למגר את העישון בקולנוע. אבל לא העליתי בדעתי שדווקא למאורת החטא הזו יכנסו שוטרים.

הם הקימו אותנו ולקחו אותנו למסדרון. הם לא שאלו מה אנחנו עושים שם. הם לא היו צריכים לשאול, המבט שלהם דיבר בעד עצמו.

הם ביקשו תעודות זהות.

מצאו ממי לבקש,אף אחד מאיתנו לא הסתובב עם תעודה.

הם ויתרו על התעודות, אבל העבירו אותנו חקירת שתי וערב. לא איבדתי את עשתונותי למרות שהייתי בפניקה מוחלטת. שיחקתי אותה קשוחה ומשועממת.  מסרתי מספר מזוייף של תעודת זהות, די קרוב לשלי, וכתובת לא נכונה במרכז העיר, של בית שאני מכירה היטב.  מסתבר שגם השוטר הכיר את הבניין, הוא שאל אותי על המסעדה ששוכנת שם, לא התבלבלתי.

הם רשמו לנו דו"ח ושיחררו אותנו בחוסר-רצון. לא חזרנו לראות את המשך הסרט, איבדנו את החשק.

החטא המתוק כבר איבד את טעמו.

 
 
מעבירה את השרביט הלאה:

שולה פנינים
 
 
נושא מומלץ - סקס.
אבל תכתבו על מה שבא לכם.
 
 

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

85 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת