00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

300 גרם אמא טהורים.

נשמר ב17 בספטמבר 2007, 14:13
ראש השנה יומיים + שבת = טירוף בהתגלמותו.
 
מה אעשה במשך שלושה ימים? מנותקת מהצויליזציה, לבד עם שני ילדים בבית, בלי חברה לעצמי, (הבעל בבית הכנסת כל היום) אחיותי מחוץ לעיר, ועוד בלי להשתמש במוקצה- כלומר, בלי מדבקות, ציורים, קלטות, סרטים וכל צעצוע עם סוללות.
משמע, טירוף כפול שלוש!
 
קניתי לפני החג את הספר "בית הבובות הוורודות" ושולחן עם כסאות קטנים מפלסטיק, שמרתי אותם בצד עד כניסת החג, כדי שיהוו אטרקציה ויספקו מעט תעסוקה, לפיצית, בת השנתיים כמעט.
 
לקחתי נשימה עמוקה מאוד וצללתי אל תוך שלושה ימי חג.
 
התחלתי את החג עם המון סבלנות ואורך רוחאורח, ידעתי שמחכים לי עוד שלושה ימים ארוווווכים, מומלץ לדחות את הרגע בו אאבד את שפיות דעתי, כמה שיותר.
 
ביום הראשון, מיד לאחר שגרת הבוקר, התחלנו לשחק במשחקים מהארון, לפי הסדר, כל משחק הוחזר למקומו לאחר שמוצה עד תום. המצאנו משחקים חדשים מחפצים ישנים. (הכלי מטבח קיבלו מימד חדש בזכות השולחן והכסאות החדשים)
בחג הזה פיצית קיבלה תאבון בזכות השולחן הקטן ואכלה כמו שלא אכלה מימיה... נצלתי את ההזדמנות ונתתי לה שם פירות, ירקות, ביצה, עוף,תוספות ועוד. מילאתי את המחסנים של הקיבה לימים הבאים...
 
היתה אוירה רגועה בבית,שיחקנו, סיפרנו סיפורים, שרנו שירי תנועה, רק אמא וילדיה, בפנאן, כמו בסרטים.
 
כך עבר היום הראשון כך עבר גם היום השני. כשנגמר לנו הסבלנות והרגע ממנו פחדתי התקרב, הוצאתי את הספר "בית הבובות הוורודות", סיפרתי לפיצית מתוכו סיפור. אח"כ הנחתי אותו על ברכיה (ספר ענק וכבד) היא דיפדפה בו בעצמה בהנאה גוברת מרגע לרגע. היא בירברה אל עבר אחיה הקטן, פיץ, מספרת לו סיפור... הוא מצידו, "עזר" לה לדפדף וללטף את הבובות מתוך הספר :-)
 
בשלב מסוים, התלבשנו ויצאנו לטייל. התעכבנו על יד כל חתולה ועלה שצמח, כשאני שמחה בסתר ליבי שהנה יש תעסוקה ולא צריך להגיע לגינה. (אותה שמרתי לשעת חירום אמיתית, כי מסובך להתקלח בחג וגם צריך להסתדר רק עם שלושה בגדי שבת כשצריך בערך ששה...)
הרחובות מתים (כולם בבית הכנסת) רק אמא וילדיה מטיילים. בנחת.
 
גם היום השלישי- שבת, עבר נחמד למדי, אם כי, חיכיתי לצאת השבת כדי לדעת שסיימתי את המשימה בהצלחה, ללא ילדים בוכים, ללא בגדים מטונפים, כלים שבורים, והכי הכי- ללא נציג של בית משוגעים בביתי ;-)
 
בסיום החג, תוך כדי מקלחות וכביסות, הבנתי, שהענקתי לילדי מה שהייתי רוצה להעניק כל יום.
 שלושה ימים של אמא .  ללא טלפונים, פלאפונים, מחשב, אינטרנט וחברות שגוזלים מהילדים את תשומת ליבי וסבלנותי.
 
תודה לך ה`, שהענקת לי ימים יפים כאלו.
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

7 תגובות

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת