33
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

זיכרון בפועל

מירי מסיקה

או
, כותרת משנה:

איך זה שאני אוהב את מירי מסיקה למרות שאני אמור לסלוד ממנה.

מוצאי החג, ואני יושב במשרד, מחכה שיעלו את הרשת הארגונית עם שעון החורף. אצלנו זה קורה כבר במוצאי שבת, לא מחויבים לחכות עד שתיים בלילה כמו שכתבו בעיתון. ובדרך לכאן יש שידור חוזר של המצעד השנתי של גלגלצ, ואני נזכר איך שמעתי את סוף המצעד של רשת גימל בדרך מהמפגש המשפחתי השני של החג אצל אמא שלי באשקלון, וכמה נחמד היה לשמוע את זמר השנה אריק ברמן וזמרת השנה מירי מסיקה מפרגנים זה לזה באולפן, מדברים על שיתוף הפעולה ביניהם שיצר את שיר השנה תשס"ז.

לכאורה זה לא אמור לשנות לי, אני אמור להעריך אמן רק לפי האמנות שלו ולא לפי האישיות שלו, מה גם שאני לא יודע מה באמת האישיות שלו, אני רק יודע מה אני קולט דרך הפילטרים של המדיה. אבל לא יעזור, יותר קל לי לחבב זמרים ומוסיקאים שיש להם חברים ושנשמעים לי טיפוסים חברותיים, ובגלל זה אני מחבב את מירי מסיקה ואת קרן פלס ואת איה כורם ואת אריק ברמן ואת בית הבובות, אפילו אם לא כל השירים שלהם זה כוס התה שלי. אני זוכר למירי מסיקה את מה שהיא אמרה על קרן פלס בכתבת הטלביזיה שעשו עליה. משהו בסגנון של "שאלתי את עצמי אם אני מטומטמת כשאני חושבת שקרן נהדרת, או שכולם מטומטמים שהם לא רואים את זה, ועכשיו אני שמחה לבשר לכם כולם היו מטומטמים". זה כל כך נחמד. זה כל כך אנושי ומחמם לב, להגיד דבר כזה על חברה שלך שהיא גם מתחרה שלך.

בערב החג היה ב"ידיעות" ריאיון עם מירי מסיקה, והיא סיפרה בו על הילדות ועל תקופת ההתבגרות בתור נערה לא פופולארית שנוחלת אכזבות בבית הספר וביחסים עם בנים. אחר כך הם משווים אותה שם לריטה בגלל הקול הגדול והדרמטיות המוגזמת, ואני חושב לעצמי שהפיסקה הקודמת בריאיון היא בדיוק מה שריטה אף פעם לא תגיד על עצמה: שלא הכל היה בסדר, שהיה קשה, שהיה נאחס, ושיש הנאה במחשבה על זה שעכשיו כשהיא מצליחה, היא שולחת אצבע משולשת לכל מי שדרך עליה. ולא שיש לי טענות לריטה על זה שהכל בהיסטוריה האישית שלה היה תמים ומושלם, אני רק חושב שזה שם את מירי מסיקה במגירה אחרת לגמרי. עוד שורבב בריאיון הזה שמירי מסיקה הייתה בנוער מרצ בכיתה י"ב ושהיא הייתה סמב"צית חי"ר. עוד שתי סיבות בשבילי לחבב אותה.

טוב, לא אתמם, ולא אתעלם מזה שיש גם קו בולט של דמיון ביניהן: לשתיהן יש גינונים של דיווה, של דרמה קווין, של אישה גדולה מהחיים. לי באופן אישי קשה עם טיפוסים דרמטיים כאלה, טיפוסים של מחוות תיאטרליות שהרבה פעמים (אם לא תמיד) יש בהם הרבה נרקיסיזם, וכבר כתבתי רבות על כך שנרקיסיזם זו התכונה האנושית שיש לי הכי מעט סובלנות אליה. ואף על פי כן, אני מחבב את ריטה ואני מחבב את מירי מסיקה. אולי לא הייתי רוצה לחיות על ידן, אבל אני שמח בהצלחתן.

כשיצאו השירים הראשונים של מירי מסיקה, כתבתי עליה בפורום מוזיקה עברית שהיא שרה נפלא, אבל היא הולכת על בטוח, ושהיא לא עושה שום דבר שיודית ונורית לא עשו עשרים שנה לפניה. השירה שלה עדיין מהלכת עלי קסם שאני לא יודע להסביר. היא שרה חזק מאד, אבל גם נקי מאד. אין לי השכלה מוזיקלית, ואני לא יודע להסביר מה זה "נקי". שאלתי את פיצקישוע, שלומד במגמת מוזיקה, וגם הוא לא הבין מה אני רוצה כשאמרתי לו שהיא שרה בדיוק להיפך מכל אלה ששרים דרך האף, היא שרה הכי מחוץ לאף שאפשר.

אני כן יכול לנסות להדגים מה זה "לשיר חזק". לשיר חזק זה לשיר כמו זמרי הנשמה של שנות החמישים והששים: ג`יימס בראון, ווילסון פיקט, מרווין גיי, סטיבי וונדר הצעיר. זה לשיר כמו הזמרות הקלאסיות שמתמחות במאהלר: כריסטה לודביג, ג`סי נורמן.

בקשר להליכה על בטוח, אז במעבר מהאלבום הראשון לאלבום השני היא כבר לא הולכת על בטוח. "עכשיו אתה חוזר בחזרה" הוא שיר השנה של רשת גימל, אבל השיר שאני הכי אוהב מהתקליט הזה הוא "שלום לאמונות", עם הסלסול סטייל קובי אוז בסוף כל שורה. אני אוהב את הסלסול הזה, סלסול שכאילו אומר, אני לא עוד מיידלע מלהקה צבאית. אני מירי מסיקה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

6 תגובות

נשארים מעודכנים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל שושן פרא אלא אם צויין אחרת