00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

אקליפטוסים

"כשהעוני נכנס דרך הדלת, האהבה בורחת דרך החלון" - אמא / פתגם פולני עתיק.
"אפשר להביט בדברים ולבחון אותם בכף יד פתוחה. לא להחזיק חזק, לא לחנוק, גם לא להשליך. להביט."- המורה שלי מיכל
 
 
היום אני יכולה להודות, אתה היית האובססיה שלי.
אחרי שהלכת נשארתי שקועה במדמנה שהיא אתה.
לא יכולתי לבנות לעצמי חיים, זה היה בלתי אפשרי כמו לפסל במים.
אתה הפכת את החומר סביבי לרך ונוזלי ואותי לקשה כיהלום.
לימדת אותי סוגים שונים של כאב.
אני לימדתי אותך אחרים. צורבים יותר.
לימדת אותי מה זאת אובססיה. עכשיו תעזור לי להחלץ ממנה.
 
תסתכל החוצה מהחלון שלי, מה אתה רואה?
אני רואה עצי אקליפטוס, גזעים עבים ויציבים, בעלי שורשים מפותלים , עלים חיוורים כסופים, קליפות עץ מסתלסלות. אני רואה את הציפורים מקננות וזה עושה לי טוב בנשמה.
אתה מבין, אני יודעת למה העצים התמימים האלה מסוגלים. לא סתם הם ניטעו בביצות.
אתה רואה שממה בורגנית.אתה חושב בתבניות, כולך מרקסיסט שאבד עליו הכלח, מכף רגל ועד ראש, מרקסיסט צמחוני לא רלוונטי.
ובכל זאת אני מתגעגעת אליך, לשטויות המטיפניות שלך, לביקורת הבלתי נלאית על תרבות הצריכה, על הדקדנטיות הנפשית שלי, חייבת להיות, לא? זה שאני לא עושה פרנצ` שונאת מספרות ולא משקיעה בבגדים, אלרגית לתכשיטים, חייב להיות איזה מניע סמוי. אולי אני מביאה אותה בהפוכה. אולי אני סוכנת האימפריאליזם המרושע במסווה.
הייתי אמורה לגור בשכונת פחונים כדי לאשש את התפיסה שלך עלי.
.
פעם שלחת לי את השיר של עמיחי
 
"בערמומיות עצובה למדת
להוציא אהבה מן העולם
בקול לחוץ וחצוף של נערי רחוב
את אומרת דברים רכים
והגוף הצמיח שיער מבוהל
במקומות הנבואה"
 
פעם היכרת אותי טוב יותר
היית היחיד שהכיר, הבין  ראה.
היית נוכח ברגעים הגרועים באמת..
טיפלת, ניקית, גזרת לי ציפורניים.
סופסוף מרגישה שייכת.
האקליפטוסים הם הבית שלי, הברווזים וקני הסוף. אתה מחוץ לתמונה.
 
צילום: Ralph Gibson
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

98 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת