00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

בעין הסערה - ממש בתוך האישון

 

כאחת שמתרחקת מסערות ובוודאי מתרחקת מהאישונים שלהם

מצאתי את עצמי, בעל כורחי, אתמול, בלב של הלב של הסערה.

 

אתמול בבוקר, נכנסתי לדף הראשי של הבלוגיה, ברשומות האהובות מצאתי רשומה בשם - שמתיך. בגיל ובשמחה נכנסתי סקרנית לראות מה כתוב בה, ומה זיכה אותה בשם הזה, שהוא שמו של שיר שכתבתי לדובי לפני כארבע שנים, לאחר ש"החלים" מהסבב הראשון של המחלה שלו.

 

הנוסח הראשוני היה זה:

 

שמתיך כטוטפות בין עיני

שמתיך כרימונים על ספרי

שמתיך כמנורה בבית מקדשי

שמתיך כספר תפילה בליבי

 

ואני,

אפיקורסית גמורה

 

 

17.01.04

 

בהמשך נערך השיר מחדש וזה הנוסח הסופי שלו.  

 

שַׂמְתִּיךָ

כְּטוֹטָפוֹת בֵּין עֵינַי

כְּרִמּוֹנִים עַל סְפָרַי

כִּמְנוֹרָה בְּבֵית מִקְדָּשִׁי

כְּסֵפֶר תְּפִלָּה בְּלִבִּי

שַׂמְתִּיךָ

 

וַאֲנִי,

אֶפִּיקוֹרְסִית גְּמוּרָה

 

 

 

כאמור, נכנסתי ב"שישו ושמחו" לרשומה וחשכו עיני, היה זה השיר שלי. הייתי נסערת לחלוטין. לא כל כך ידעתי מה לעשות עם עצמי. לקח לי כמה דקות והתעשתי. שוחחתי עם סיון, העברתי מסר לכל המגיבים אצלה, לכל החברים שלי, לרונה ולבצלאל וברחתי מהבית. הלכתי לבלות יום עם הנכדים שלי כדי לא לשקוע בתוך העיסה הזו שכל כך הכאיבה לי.

 

כל הדרך עמדו דמעות בעיני, חשתי כמישהי שפרצו ל"מקדש האהבה" שלה ו"טימאו" לי אותו.

היה לי יום קשה, הנכדים שלי, היו התרופה הטובה ביותר שיכולתי למצוא.

 

שבתי מאוחר ומצאתי את הבלוגיה כמרקחה, ובצדק. בתיבת המסרים שלי לא היתה תגובה למסר שלי אליה. לא היה לי קצה חוט שיסביר לי את הנעשה. בנתיים מחקה רונה את הבלוג שלה, דבר שהעיד כאלף עדים על הודאה במעשה.

 

הבוקר קיבלתי ממנה את המסר הבא:

 

 

בוקר טוב


רשפים אני מתנצלת על עוגמת הנפש שגרמתי זה לא משהו שהתכוונתי לעשות כלל
נעשה בהיסח הדעת ולא במזיד
אודה ואתוודה שתחושתי איומות ממחול השדים שהתעורר כאן אך אין לי טענות ומענות וכראיה לכך מחקתי את הבלוג.
לא ידעתי שהשיר הוא שלך - צר לי
אבקשך לקבל את התנצלותי והבטחתי שמעידה כזו לא תהיה בי שוב.
לא כלפייך ולא כלפי אף אחד.
לא כתבתי לך אמש כי הייתי נסערת - סליחה.
אני מודעת לעובדה שאת יכולה להשתמש במסר הזה נגדי וזו זכותך המלאה.
ושוב צר לי על כי גרמתי עוול לך בפרשה, במקום שהיה כה אהוב עלי והיה מפלט לריגשותי.


תודה לך
ושנה טובה
רונה

 

 

מְכַסֶּה פְּשָׁעָיו לא יַצְלִיחַ, וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם [מִשְׁלֵי כ"ח,יג]

 

מבחינתי הסיפור הזה סגור, אני מניחה אותו מאחורי ושכל אחד יעשה את חשבון הנפש שלו מהפרשה הזו.

 

התלבטתי אם לא לסגור את הרשומה לתגובות, אך אחרי הסערה שעורר, אני משאירה אפשרות תגובה.

אודה לכם על תגובות ענייניות ולא מתלהמות

 

בתודה ולשנה יפה

 

רשפים

 

נ.ב

 

אם תסתכלו למטה בדף, תראו אצלי קוביה של זכויות יוצרים, שלא ממש מגינה עלינו, מסתבר.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

86 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת