00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

שלום כיתה ג`

היום הראשון של כיתה ג`. אני הולכת עם הילדונת לבית-הספר, היא אוחזת חזק בידי. היא נראית לי קטנה היום. קטנה מדי לכיתה ג`.
אמא, כואבת לי הבטן, היא לוחשת.
אנחנו נכנסות לבית הספר, תלמידות כיתה ו` מקדמות את פנינו עם שיר  מודפס וסוכריות. הילדונת מסרבת בנימוס לסוכריה. אנחנו נתקלות במורה למוזיקה,היא רוצה לחבק את הילדונת, מלטפת את ראשה, היא מתכווצת, מחליקה מתחת לחיבוק שלה. 
-אמא, בואי נלך מכאן. קחי אותי הבייתה. במילא לא לומדים היום.
- בואי מאמי, בואי נעלה, הנה תמיר, הנה רותם, כל החברים שלך כאן.
- הם לא חברים שלי ואת יודעת את זה.
שותקת, מה יש לומר, הם באמת לא חברים שלה.
מחפשים את השלט ג`3. כיתה חדשה, קומה שלישית. חבר של הילדונת מזמין אותה לשבת לידו.
 
-אמא, היא לוחשת, נועצת ציפרוניים בזרוע שלי, אני כלכך פוחדת, תישארי איתי.
- אני לא עוזבת אותך. תחשבי על המורה המסכנה, את צריכה להתמודד רק איתה, היא צריכה להתמודד עם 33 ילדים. איך את חושבת שהיא מרגישה עכשיו? בטח גם לה כואבת הבטן.
הטיעון הזה מרגיע אותה.  הציפורניים מרפות. הצבע חוזר לה לפנים.
המורה נכנסת לכיתה.
תודה לאל, מורה חדשה, ישר מהסמינר.
עדיין לא שחוקה, נכנסת לכיתה בחיוך.
הילדים מזדקפים בתקווה.
בחוסר רצון, בהדרגה, ההורים משחררים. יוצאים לאט מהכיתה, מעיפים מבט אחרון.
שלום כיתה ג`.
 
הלואי שהשנה תהיה טובה יותר מהשנה שעברה.
אני אעשה הכל כדי שיהיה לה טוב.
הכל כדי שהיא תצליח.
הכל, כדי שהיא לא תהיה במקום הזה של הפחד בשנה הבאה, ובכל השנים הבאות.
כדי שלא תיתקף כאב בטן כל פעם שהיא עוברת ליד בית-ספר כמו אמא שלה.
שלום כיתה ג`.
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

97 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת