00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

יומן חסוי

איזה פחד, אמא`לה!

נשמר ב31 באוגוסט 2007, 12:49
שלום לך פיצית קטנה.

השבוע, דקה לפני שאיבדתי את שפיות דעתי מלמצוא לך תעסוקה. שניה לפני שהרגת את אחיך מרוב שיעמום.  הרמתי טלפון לאחותי, הודעתי לה שאני באה אליה "להעביר את האחה"צ".

באותו רגע, התחיל הפרויקט: לחתל אותך, להלביש אותך, לגרוב לך גרביים, לנעול לך נעליים, לשטוף לך פנים, לסרק את שערך, לקשור קוקיות, לנגב לך את האף, ושוב- לנעול את הנעליים שכבר הספקת לחלוץ שוב...

הגיע תור אחיך- פיצי, לחתל, להניק, גרפס, שירותים, להלביש, לשטוף פנים וידיים,

להכין את התיק, טיטולים לו ולך, שתיה לך ולי, קשקשן בשבילו, ניר טישו לאפך המנוזל, עוגיות לכל צרה שלא תבוא, סוכריה על מקל לכל פאדיחה שלא תבוא,

והנה חלצת שוב את הנעליים, הסרת את הגרביים, משכת את הקוקיות, הלוווו את רוצה ללכת לבני דודך או לא?!

הזמנתי מונית, ירדנו למטה, הוצאתי אותך מהעגלה, הושבתי אותך על המדרכה, כיתפתי את התיק, הרמתי את אחיך, קיפלתי את העגלה, הופ המונית מגיעה. את יכולה לחשוב, מה יותר פשוט מלהכנס למונית? נכון? אז זהו, שכל פרויקט היציאה מהבית יותר פשוט מזה!!!

את נכנסת לפחד רק מלראות את המונית חונה ליד המדרכה עליה ישבת, נבהלת בראותך את הנהג יוצא ממקומו והוא איש בגודל אמיתי, התחלת לבכות כשהנהג לקח את העגלה להניח אותה בתא המטען, נכנסת להסטריה כשפתחתי את דלת המכונית המבעיתה, נו, ועכשיו איך אני אכניס אותך לתוך מונית נמוכה, כשאת בוכה, בועטת, הסטרית ואחיך בן החמישה חודשים על הידיים שלי?!

בתוך המונית התעקשת לשבת *עלי* בלבד, ללא התחשבות שאחיך כבר יושב עלי, ובנוסף התיק על הברכיים שלי.  בקושי הגעתי לכסף לשלם על הנסיעה...

אחסוך לך את תיאור היציאה מהמונית, תוכלי לקרוא שוב את תיאור הכניסה ותביני שהכל התחיל מהתחלה.

הו, כמה שמחת ברגע שישבת בעגלה שלך, המוכרת, המנחמת.  עם בקבוק ביד אחת ומוצץ בפה...

בחזור, העדפתי ללכת ברגל דרך של שלושת רבעי שעה, עם שני ילדים, העיקר לא להכניס אותך שוב לביעותים.

 

ניתן להבין את הפחד שלך, אני מזהירה אותך כל כך הרבה לא להתקרב לכביש, ובודאי שלא לרדת מהמידרכה.

בכל פעם שכלי רכב מתניע, או צופר, אני נבהלת ובודקת אם את לצידי. כשאת מצליחה להתפלח לכיוון שפת המדרכה, אני תופסת אותך בזריזות ומסבירה לך שעלולה להגיע מכונית, וזה מסוכן.

אז לבוא ולהכניס אותך לתוך הדבר המפחיד הזה?! מה? השתגעתי?!

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

קוביית רשימת הרשומות
קוביית אלבום
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל פ י ל פ ל י ת אלא אם צויין אחרת