00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סריגה עם שוקו

ירדן ורותם , והלב נשבר לרסיסים

 
 
כבר שעתיים ויותר יושבת מול המחשב ובוכה. לא זה לא דיכאון ואין לזה שום
קשר למה שקרה לי בשבוע שעבר. האומנם רק לפני 5 ימים זה היה.
נראה לי שבכיתי בגלל שטויות לאור מה שאני יושבת ובוכה עכשיו.
 
פעם לפני כמה שנים הייתי חברה שכותבת כל בוקר בפורום של הורים לילדים חולים.
אכן הפורום מדהים, כתמיד.
הלילה חזרתי אליו לא בשמחה אלא בגלל שילדה מוכרת ואהובה
שהיתה בביתי והגיעה במיוחד לשחק עם רותם אחרי שאנחנו ביקרנו
בביתם הלכה לעולמה.
לא יאומן זה מתחיל מחדש.
איך 2 המילים האלה "הלכה לעולמה" והברז שלי שוב נפתח מחדש.
 
ירדני, אני יושבת כאן ולא מפסיקה לבכות. אני כל כך אהבתי אותך, את השקט
שלך את הרוגע, איך למרות כל הפגעים שהיו בך, היית כל כך מיוחדת ולא
התלוננת על דבר.
אני עוד זוכרת את פגישתנו הראשונה לפני 4 שנים אני חושבת בבית חלומותי
שבה רותם ודפנה ישבו ואכלו איתך צ`יפס שאמא שרון הביאה.
אולי יותר נכון לומר דפנה אכלה ואת הסתכלת עליה.
אני גם לעולם לא אשכח שהגעת אלינו ורותם רצתה לשבת לצייר איתך ואת
ביקשת בעזרת אמא את הצבע האדום לצייר בו.
וגם לא את ארוחת הפסטה שרותם הכינה לך אצלנו וכל כך רצתה לשבת לאכול איתך.
אך מנגד איך אשכח את מערך התרופות הענק שאמא שרון הביאה איתה והיית צריכה
לקחת לפני האוכל ואיך רותם הסתכלה בפליאה על כמות התרופות.
ואמא שרון הסבירה ברוגע ובשקט האופייני כל כך לשרון מדוע אז נזקקת לכל
כך הרבה תרופות.
 
ירדני אני עדיין לא מעכלת שאת אינך כאן איתנו יותר. אז נכון יותר משנה שלא
ניכנסתי לפורום ההוא. איך שהוא במערך החיים לא התחבר לי רותם ומחלות
כמו שגם היום לא מתחבר לי ADD עם איזה שהיא מחלה. והרגשתי קצת לא
שייכת בעולמם של החולים ונישכח לו הפורום מליבי.
 
ופתאום הערב כמו תמיד כשאני בודקת הודעות חדשות ראיתי שנפטרת בצהריים
 וכבר יש תאריך אפילו להלוויה. אני עדיין בהלם ואין לי מילים ילדה.
 
בבקשה שימרי על אמא ואבא משם למעלה כמו גם על גיא ושקדי. ראיתי את
הוידאו האחרון שלך, והדמעות יורדות מעצמן. ועוד בקשה לי אליך ילדה מדהימה
שכמוך, ראיתי שרותם כבר מחכה לך שם, אז ילדים מדהימים שניכם שמרו אחד
על השני והיו חזקים ואני מקווה שדואגים לכם שם למעלה
לפחות כמו שההורים שלכם דאגו לכם.
 
ואליך אלוהים יש לי בקשה קטנה, אנא אל תיקח אותם יותר.
אני בטוחה שיש לך כבר גן שלם למעלה, אתה לא צריך ילדים נוספים,
הגן מלא. מספיק.
 
לזכרם.  

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

ארכיון פוסטים
נקה
ארכיון פוסטים
נקה
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אמא של דפנה אלא אם צויין אחרת