00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

צליל מכוון

פרידה קאלו - חייה ועבודתה

פרידה קאלו נולדה במקסיקו סיטי ב-1907.

בגיל 6 חלתה בשיתוק ילדים, ושכבה במיטתה כמעט שנה. רגלה הימנית נשארה רזה ומדולדלת. היא היתה ילדה מאד ספורטיבית ואפילו קיבלה אליפות בשחייה.

אביה היה צלם וצייר חובב. הוא חלק עם פרידה את הידע והאהבה שלו לאמנות וארכיאולוגיה.

כשלמדה בבית הספר התיכון, התאהבה פרידה באלחנדרו, נער שלמד כמה שנים מעליה, והם הפכו לזוג.

ב-1925, יום אחרי חגיגת יום השנה לשחרורה של מקסיקו מעול ספרד, נסעה פרידה באוטובוס עם אלחנדרו. חשמלית התנגשה באוטובוס ומעכה אותו. אלחנדרו יצא מהתאונה ללא פגע. עמוד השדרה של פרידה נשבר בשלושה מקומות, עצם הבריח שלה נשברה וכן שתי צלעות. אגן הירכיים נשבר בשלושה מקומות, כף רגלה הימנית התרסקה. מוט הפלדה שחדר לגופה בתאונה  שיפד את בטנה, חדר משמאל ויצא דרך הנרתיק. למרבה הפלא, היא נשארה בחיים. היה צורך להרכיב את גופה מחדש, כמו פאזל.

ב-1926 ציירה את דיוקנה העצמי הראשון.

מאז התאונה היו חייה של פרידה מאבק מתמיד נגד ההתפוררות. היא עברה מעל שלושים ניתוחים, וגופה נכרך במחוכי גבס למשך חודשים ארוכים.

פרידה טענה שהתחילה לצייר בגלל היותה מרותקת למיטה.

ב-1928 פגשה את דייגו ריוורה, שהיה גדול הציירים במקסיקו וקומוניסט. עבודותיו המפורסמות היו ציורים על קירות, המבטאים את המהפכה ורוח העם.
 
 
  
דייגו בדיוק התגרש מלופה מארין עקב רומן שהיה לו באותה תקופה עם הצלמת טינה מודוטי.
ב-1929 פרידה ודייגו נישאו.הם עברו לגור בדטרויט, שם הוזמן דייגו לציר ציורי קיר בנושא התעשייה המודרנית. פרידה נכנסה להריון ועברה הפלה קשה. היא היתה מאושפזת שבועיים בבית החולים בדטרויט, ואז נודע לה שלעולם לא תוכל ללדת. התאונה הרסה את גופה מבפנים. באותה תקופה ציירה פרידה את דיוקנה שוכבת עירומה במיטת בית החולים, מדממת, דמעה גדולה גולשת על לחיה ובטנה תפוחה עדיין מן ההריון.
 
 פרידה ציירה את מיטת בית-החולים מרחפת מעל לאדמה,על קו האופק העיר התעשייתית דטרויט, פרידה שוכבת חשופה ומנותקת, הפרספקטיבה המעוותת של המיטה מדגישה את ניתוקה מהסביבה. מעל בטנה היא מחזיקה שישה סרטים הנראים כמו ורידים, המחוברים לעצמים המסמלים את הכישלון הנשי והאימהי: העובר  המת, החילזון, האגן הפגום והסחלב שצורתו כרחם או כאיבר מין נשי.
 
 

ב-1933 עוברים פרידה ודייגו לחיות בניו-יורק. פרידה התגעגעה מאד למקסיקו ולאחר ויכוחים קשים דייגו הסכים לחזור. הם עברו לגור בשני בתים שדייגו עיצב בסאן אנחל, שתי קוביות נקיות בסגנון מודרני, האחת גדולה יותר וצבועה בורוד עבור דייגו, קוביה כחולה וקטנה יותר עבור פרידה. בתקופה הראשונה פרידה ציירה מעט מאד. לדייגו היה רומן עם אחותה הצעירה כריסטינה, רומן שנמשך כנראה זמן רב. פרידה נפרדה ממנו ועברה לגור במקסיקו סיטי. לאחר כמה חודשים חזרה לדייגו, אבל כבר לא שמרה לו אמונים. היו לה פרשיות אהבים עם נשים ועם גברים. דייגו קינא ביחסיה עם גברים אבל עודד את התנסויותיה הלסביות.

ב-1937 טרוצקי הגיע למקסיקו מרוסיה, ופרידה ניהלה איתו רומן ממושך.

ב-1938 – תערוכה ראשונה לפרידה בניו יורק.

1939- פרידה הוזמנה לפריס על ידי אנדרה ברטון שהתפעל מעבודתה. היא מציגה בפריז, מכירה את האמנים הסוריאליסטיים ובעצם, מתקבלת לפנתיאון הסוריאליסטי, יחד עם  מרסל דושאן ומקס ארנסט.

משנת 1944 ועד מותה היא מנהלת יומן שהוא בעצם עבודתה הסוריאליסטית האמיתית. לתוך דפיו יצקה פרידה מונולוג נוגע ללב ופיוטי, מורכב מציורים ומילים. היומן הכיל  מסרי אהבה לדייגו, עמודים של אוטוביוגרפיה, הצהרות של אמונה פוליטית, ביטויי חרדה, בדידות, כאב, ומחשבות על המוות.
 
 
  
  ב-1939 פרידה ודייגו מתגרשים.

בהמשך מצבה הגופני הולך ומידרדר, הכאבים הולכים וגוברים, והיא מושמת לזמן מה בתוך מחוך פלדה. מ-1944 ועד מותה היא מוכנסת לתוך 28 מחוכים, העשויים מפלדה, עור וגבס. ב-1946 עוברת פרידה בניו יורק ניתוח קשה של קיבוע שדרתי, ולאחריו היא מרותקת למיטתה רוב הזמן. היא יכולה להתהלך רק בסיועה תרופות חזקות נגד כאבים. היא נישאת מחדש לדייגו.

ב-1953 יש לפרידה תערוכת יחיד ראשונה בארצה. הרופאים אסרו עליה לקום ממיטתה כדי להגיע לפתיחה, והיא  מגיעה  באמבולנס,על מיטת אפיריון ענקית.

באותה תקופה מתפתח נמק ברגלה, והרופאים נאלצים לכרות את רגלה. עקב הכאבים הקשים היא מתמכרת לתרופות הרגעה, לסמים ולאלכוהול. במשך שנה לא ציירה. באביב 1954 הכריחה את עצמה לצאת מהמיטה ולעבור לסטודיו. שם, קשורה לכיסא הגלגלים שלה, היא ציירה כל עוד יכלה לשאת את הכאב, ואז המשיכה לצייר במיטה.

בציורים האחרונים שלה ניתן לראות את השפעת סמי ההרגעה. הם כבר לא ממוקדים, הצבעוניות שלהם חיוורת  לעומת ציורי הפירות שלה משנות ה-40. בסוף חייה ציירה בעיקר טבע דומם, פירות שאפשר היה לסדר על שולחן ליד מיטתה.
הפירות של פרידה תמיד פגומים מעט, חתוכים ופתוחים, פנימיותם חשופה. לאגוזי הקוקוס יש פנים של קופים, כמו הקופים שציירה בחלק מהדיוקנאות העצמיים שלה.
 
 
 
 ב-2 ביולי 1954 פרידה מפרה את הוראות הרופא וקמה מן המיטה כדי להשתתף בהפגנה קומוניסטית. באותו זמן היתה חולה בדלקת ראות. כה ימים אחר כך היא מתה. סיבת המוות היתה תסחיף ריאתי, למרות שהדרך שבה מתאר דייגו את מות אשתו אינה מוציאה את ההתאבדות מכלל אפשרות.

* הרשומה מבוססת על הביוגרפיה המצויינת "פרידה - היידן הררה", הוצאת "דביר", 2005, 480 עמודים כולל עמודי צבע.

 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

115 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל הר הקסמים אלא אם צויין אחרת