00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אופנוען בדרכים

הזמנת האופנוען ל...

הופעות,חוגי בית,שירי האופנוען בדרכים ושירים שכולם אוהבים 0543055033

ניצולי השואה-05-08-2007 עצרת מול משרד ראש הממשלה-האופנוע נשאר בבית- משחק אותה פגוע

 

 

שעת צהריים בחודש אוגוסט קיץ ים תיכוני כדור הארץ מקצין הליכותיו וגם אצלנו רותח, אני מכין את שלטי האידיאולוגיה ואת הגיטרה מניח אותם במרפסת ,האופנוע מביט בי ומסנן מתחת לאפו "בוגד אתה נוסע עם טושקו ברכב מה איתי"? אני בהלם " מה אתה רוצה"? שאלתי אותו  "כשאני לוקח אותך איתי למסעות אתה מקטר נאנח נפצע ורוטן לי בדרכים כל הזמן, וכשאני נותן לך לנוח ונוסע עם חבר אתה גם מקטר"? "תחליט כבר" אמרתי לאופנוע. האופנוע הביט בי בשתיקה מהולה בעצב "למרות שיש צדק בדבריך אני קצת מקנא" אבל "סעו בזהירות ואני איתך ב"מסע" בכל מקרה" .

טושקו ואני ברכבו הממוזג נוסעים לעצרת מגלגלים שיחה אידיאולוגית ומהרהרים בקול על איך יחזיקו מעמד ניצולי השואה, חולים חלשים, מבוגרים קשישים, בשמש הרותחת ובהפגנה המתוכננת לשעה 16:30 בגן הורדים בירושלים.

 

מהרהר על כך שעל השואה הם התגברו, את השמש הרותחת הזאת הם יעברו, אבל את הביזיון הזה, החרפה הלאומית המתמשכת, קשה לשרוד ועל כך הם לא מוכנים לעבור לסדר היום, וכולם יודעים יומם קצר מאוד! ויש העושים בכך שימוש ציני!

 

טושקו ואני חברים כבר שנים  ולשמחתי לאחרונה גיליתי בו את הניצוץ של המעורבות החברתית והרצון לתרום ולעשות גם קצת יותר מאלה שמדברים מקטרים, אבל חוץ מלקטר ולברבר לא עושים כלום ונשארים בבית.

 

שלא כמותם טושקו ללא הנד עפעף ובהתראה של שעה מצטרף בהנאה ובתחושת שליחות בדיוק כפי שנסענו יחד בזמן המלחמה למקלט בכרמיאל שם ניגנו שרנו ועודדנו את יושבי המקלט.

 

מהרהר לעצמי ששבוע לאחר כרמיאל כבר עליתי לצפון עם אופנוע גיטרה ואידיאלים, להופיע לפני החיילים,
ואילו כעת ברגעים אלה אני יושב עם טושקו ברכב כשבבית הדפוס מכינים את הספרון הראשון שלי מיומן ה"מסע" והוא בדיוק  מספר על  חוויות העלייה לצפון במלחמה הרכיבה בין הקטיושות וההופעות לפני החיילים , אל הספרון יצורף השיר "תקופה שכזאת " בדיסק.

משתף את טושקו בתחושתי ובתקוותי שכשהם יצאו  לאור הם יעזרו לי לשמן את גלגלי ה"מסע" שלי שצובר תאוצה וסוחף איתו את העם המדהים שלנו.

 

טושקו מוציא אבטיח, ואווו לאכול אבטיח בנסיעה זה עניין בלתי אפשרי אצל אופנוען, נתח של אבטיח צונן חומק אל תוך גרוני המשתוקק, טושקו מפנה את תשומת ליבי ללהקת ציפורים שנוחתת על חוט חשמל בצד הדרך, אני נזכר בשיר של לאונרד כהן , תוך כדי שאני  מסביר לטושקו שבאינסטינקטים שלי  כאופנוען זו פריבילגיה לאכול אבטיח, להביט בציפורים...להתרווח איזה כיף!

עוד מעט יצאו ידיים מהכיסא האחורי ויעסו את כתפי שזקוקות למגע.

את ההזיה קוטעת הדרך ומטרות ה"מסע" שמבצבצות במוחי.

 

חושב על ידיים מושטות מבקשות עזרה , תמונות שצפות בי  קלאסיקת ילדות, מחנות השמדה, זקנים חולים ילדים נשים ועוללים מושיטים יד מעבר לגדר.

 

אני משתף את טושקו בשלטים שהוספתי לפלקט האידיאולוגי שלי.

 

 

                                   "אתמול "

                             "35 בעיות נפתרו

                             היום עוד 35 יפטרו

                               תבוא להלוויה"?

 

        "אני"                                                    די !!!

אידיאולוג פטריוטי                                  לנצל את הניצול

       ואתה?

                                

 

 

                                  תסתכלו !

                            לנו בעיניים עכשיו

                                   כי מחר

                                 הם יעצמו

 

לא מצליח להבין את החרפה המתמשכת הזאת של כל ממשלות ישראל

אבל גם  סולד מאלה שמנסים לעשות הון פוליטי על חשבון מצוקתם של שרידי השואה, ולצערי פגשתי חלק מהם בעצרת ,

 כל כך מכונסים בתוך עצמם באגו שלהם וברצון לצבור מעמד וכוח פוליטי כשהבמה הזאת היא בסך הכול עוד פלטפורמה לבטא את עצמם

 

מפאת כבודם ונאמן לדרכי ה"מסע" שלי לא אפרט ולא אהפוך את כתיבתי לחרב ננעצת בקורבנות מנופחי אגו.

 כי הקורבנות האמיתיים יושבים שמוטים אל מול הבמה בשמש קיץ חזקה ומשמשים תפאורה לביזיון מתועב במשחק מכור !

 

העדפתי לא לשתף את מלכי וטושקו בתחושותיי כי בסך בכל באנו להזדהות עם ניצולי השואה, ולא לתקן את כל העולם ,

                             כל דבר בעיתו לאט לאט

      צעד ועוד צעד נחצה דרכים ארוכות ונתגבר על דרכים קשות

 

           העם המדהים שלנו הגיע להזדהות ולהביע דעה.
 
    
 
מלכי הופיעה ספורטיבית עם מצלמה ביד והנציחה את האירוע.
 
 
 
 
     אני מעדיף לספר לכם על החיוב, את השלילה אתם מכירים 
                    נאמן
לתמצית מסעי לדבר על....

     האור שמאיר את הדרכים  ולא  רק על האור שבקצה

                                  המנהרה
 

 

 

מעדיף לספר לכם על פניה המוצפות חום אנושי של אורלי וילנאי-פדרבוש שעמדה ושוחחה איתי קימעה, על דויד הסאונד מן שגדל אצלי ב"מוזה"   אשר ניסה לארגן שאבצע על הבמה שיר תפילה, על הכמיהה העצומה הזאת, אנרגיה ענקית של אנשים שרוצים לתרום לגעת להשפיע לשנות וליצור חברה שפויה  והוגנת יותר, אלה שנגשו ושאלו "למה ואיפה אפשר למצוא אותך, היכן אפשר להיפגש לתרום ולהפוך לכוח משפיע" ואווו אלה האנשים שאיתי ב"מסע", כן הם לקחו כרטיסי ביקור, יכנסו לאתר יתעדכנו ישמרו על קשר ויצטרפו לפעילויות.
 
          אולי גם ל"מסע" בעניין החיילים החטופים.
 
 
 
לכן גם לא אספר לכם על מנופחי האגו ומי אמר מה, אלא אתן לתמונות של האנשים האמיתיים שהגיעו מרחבי הארץ לדבר  
             בעד עצמם, אני מרגיש שגלגלי ה"מסע"
                      צוברים תנופה טרם תאוצה.

 

                                 נזכר במשפט

 

 "אתה צריך לחשוב בכל מקרה אז למה לא לחשוב בגדול"
 

 

                                  ואל תשכחו

                 מחשבה יוצרת מציאות
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

13 תגובות

קוד חופשי

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מגן המקורי אלא אם צויין אחרת