00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

מי הזיז את המטאטא שלי?

מלכה ושני כתרים לה

ענדה אחד, ענדה שני וחשה רייקנות בשניהם. ברור שהיא בסוף היום תשים את הגבישים שמקרינים כמו השמש במי מלח. היא סיימה. פתחה את צ`קרת מקלעת השמש שלה, טבלה את המחטים המדממות במים מינרלים זכים ועילעלה בספר הכשפים שלה לעשות את חייה יותר מעניינים.
אז מה אם זה מטופש? אז מה אם זה מסוכן? היא צריכה לחיות את האחריות של כולם מסביב. של אימה שחיה בימי הביניים של אביה המאושפז וכלוא, של סבתא ש"רק רוצה לעזור" ומחליטה שהיא יכולה להחליף עור עימה ולחיות יותר טוב את חייה בשבילה.
ואותו שעון בלתי נראה, מתקתק ונוהם כמו בכי הים והגלים אומר לה- גן, בית ספר צבא, אוניברסיטה וחתונה, והגוף שלה מדמם כל חודש להזכיר- פחות ביצית, פחות פוריות- עלייך לכלוא את גופך בריטואלים של גילוח שיערות, כבילת מיניותך על ידי חזיה, והיא מרגישה כאילו אין לה אוויר.
אין לה אוויר לא לעצמה, לא לבן זוגה- כל מה שהיא רוצה זה לברוח, אבל גם שם מחכה השטן- "חסרת אחריות, לא אמינה" המחיר יקר מידי.
 
ובמקום אחר, בממלכה אחרת, אני מסירה את המחוך, את החצאית, את השימלה. זיפי שיערותי מלטפים את חצי האנוש כשאיבר מינו מתפצל לשלושה.
אחד לפי
אחד לאיבר מיני
ואחד לפי טבעתי
ומקיימת מין כדרך הטבע, חופשיה, ורק ריח פירחי הבר על עורי מסמל את המאורע כאשר נגמר.
ואהיה כציפור
ואהיה כציפור
 
קורה.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל קורסקוריע אלא אם צויין אחרת