00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

הורות נכה

בקשה
קרובי משפחה ועמיתי עבודה פוטנציאליים
מתבקשים שלא לקרוא בבלוג
אשמח לקבל תגובות מהקוראים על הרשומות

רגשות מעורבים ודיווח מלוויה

ידעתי שסבתא תמות בזקנתהּ אך מעולם לא חשבתי שלא אגיע ללוויה. לי, לאישה ולילדים אין כסף לטוס לארץ. כל גרוש הולך לתרפיה של הבכור ולמרבה הגיחוך, ככול שאני לומד יותר אני מרוויח פחות.

לאחרונה הפסקתי בכלל לעבוד כדי לגמור סוף-סוף את התואר שלעולם לא מתקרב לקצו. את הקורסים של התואר כבר גמרתי מזמן. מזה חמישה סימסטרים אני מנסה לנסח את הצעת המחקר ולא מגיע למצב שמאפשר להגיש אותה.

מה לא עשיתי כדי לשנות את המצב? לקחתי פסיכולוג, החלפתי שתי קווצ`יות, החלפתי מנחה, החלפתי פעמיים את הרכב התרופות לשיפור הריכוז, החלפתי כמה רעיונות לגבי הניסוי, לקחתי יעוץ וסיוע ממתנדבים, אילצתי בני משפחה לעזור לי, לחצתי על ראש החוג להשקיע בי, הפסקתי לבלות זמן איכות עם הילדים ולאחרונה, כאמור, הפסקתי לעבוד. (אני לא יכול להפסיק להיפגש עם חברים כי בגולה אני לא מחפש חברים. יש לי חברים רק בפורומים ובמסנז`ר.)

נדמה שכולם, חוץ ממני, מקבלים את הנפקדות שלי מהלוויה בהבנה ובקלות. ממש לא מתחשק לי לקבל את זה בקלות אבל מה אני יכול לעשות? מה לעשות? להציק לאישה ולילדים? להפסיק להשקיע בתזה לאות מחאה?

ניחמתי את אבי ודודַי בטלפון. דיברתי גם עם הדודה שהפסיקה להסתדר עם המשפחה, זו מהרשומה `מכתב לדודה שלקתה בסרטן`. היא השתדלה להישמע חיובית ונשמעה חיובית ומשתדלת. לא יודע איך הייתי אני נשמע ביום פטירתה של אמי, אם הייתי לוקה בסרטן, מסוכסך עם אֶחיי ומדבר עם האחיין הנודניק בטלפון.

בחופשת המולדת האחרונה ביקרנו את סבתא. ההיגיון ונחת הרוח לא עזבו אותה. הזיכרון והריכוז היו ממנה והלאה. ישבנו אִתהּ ועם המטפלת שלה במשך כשעה. המטפלת טרחה להראות לי שהיא מכבדת אותנו מאוכל שנקנה על פי ההתחשבנות הקטנונית של בני המטופלת. הילדים לא חשו נוח עם הלחות והורידו נעליים. המטפלת הבינה פתאום משהו שהיא לא העיזה לשאול מעולם. בן דודי די דומה לי והיא חשבה שעל הקיר תלויות תמונות משתי חתונות שונות שלו. היא לא העיזה לשאול למה לא הורידו את התמונה של `אישתו הקודמת` (אישתי). כוס משקה נשברה. החלטנו שזה הזמן להפסיק לחכות לרגע ריכוז, שבו סבתא תבין שיש לה מבקרים. אישתי פינתה את הילדים למכונית. סבתא הצליחה פתאום להתרכז וזכרה רק אותי מכל הביקור. את בני הצעיר, שישב שעה מולה, שנראה כמו בעלה האהוב והמנוח, היא לא ראתה בחייה.

אז עכשיו אני מתוסכל מההיעדרות שלי מלווית סבתא כמו מההיעדרות שלי מהמלחמה האחרונה, מהפגנות חשובות, מהבחירות האחרונות, מיחס רציני אל הילדים שלי...והכל כדי לנסות לכתוב הצעת מחקר לתואר שני. מילא אם זו הצעת מחקר למשהו שנחשב מועיל מאוד לאנושות. עבודת מחקר לקבלת תואר שני נקראת רק על ידי שלושת חברי הוועדה להענקת התואר ובמקרה של הוועדה שלי, אחת מהחברות לא תטרח לקרוא. למעשה, בקצב הזה, לא ברור אם יהיה בכלל מחקר.

אם הייתי מסתדר אם אישתי קצת פחות טוב ואם הבכור לא היה צריך את התרפיה שיש דווקא פה, הייתי לוקח את הבנים ומחכה לאישה בארץ. חמותי הייתה מדווחת לה מה קורה עם הבנים כמו שחמותי דיווחה לה מה קרה בלוויה של סבתא. אם המצב היה שונה, הייתי מוותר על התואר ורואה הכל בעצמי. הייתי רואה איך הרבנים נותנים רק לדודים שלי ולא לאבי לקרוע את החולצה. הייתי שומע בעצמי איך הם אומרים לו שהאישה שהייתה אמו מאז שהיה בן ארבע, אינו אמו הביולוגית ועליו להתאבל עליהּ פחות מאֶחיו. הייתי רואה לבד איך המקרר של סבתא נפחת מיד לאחר מותה ומוצרי המזון נספרים. הייתי רואה לבד שדודתי האהובה קירחת מכימותראפיה ועושה סצנה כשמציעים לה לשבת ליד האחים שלה.

טוב, הגיע הזמן לחזור ולתכנן את הניסוי. האם כדאי להשתמש בבדיקת אמינות לשאלון בשיטת `המבחן החוזר` או בשיטת` התאמת התשובות` כאשר לא לוקחים את הפרטים של הנשאלים? נכון שעדיף לעשות התאמת תשובות? אני ניגש מייד לשנות את הצעת המחקר ואת ששת הטפסים הנלווים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

2 תגובות

לידיעתכם
העברתי את הרשימות שפחות מתאימות לבלוג אל
http://blog.tapuz.co.il/editedout
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל אחד העצובים בעיר אלא אם צויין אחרת