00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

סין: בחזרה למשבצת הראשונה

המהדורה היפנית - חלק א`

זה התחיל ב.... רגע, בואו נעצור רגע, אני לא אוהב להתחיל ב"זה התחיל ב..."... תמחקו, שורה חדשה...

 

 
 
שוייצרי, יפנית וישראלי מטפסים על הר. השוויצרי אומר: "וואו, איזה נוף, כמו אצלנו באלפים!". היפנית אומרת:" האי, איזה נוף, כמו אצלינו בהוקאידו", הישראלי אומר: "פפפ, חכו רגע, אין לי אוויר הרגתם אותי...!" – ככה זה התחיל.
 
 
פתיחה קצרה לחופשה ביפן (חכו, יש סרטים יותר טובים בהמשך...) 
 

 

או בעצם קודם, לפני 3 שנים, כשהכרתי את ג`וליאן השוויצרי, בתקופה שעוד הייתי ישן במרתפים חסרי אוויר ב-20 RMB, וכל ארוחה מעל 10 RMB נראתה לי יקרה. הוא היה עושה תעלולים עם מקלות או ג`גלינג עם כדורים ואני הייתי מדבר סינית. בכל פעם שהיינו צריכים לקנות כרטיסי רכבת חילקנו את העבודה לשניים, אני מדבר, הוא חושב, כי בסינית אני לא יכול לעשות את שניהם גם יחד, בעצם גם לא בעברית. עז ההרים השוויצרית, שבשלוש השנים שחלפו להן כבר הספיקה לחרוש את יפן (והיפניות), לרדת מהשיער האדום ולחזור לבלונד, לא הפסיקה להפעיל עליי מכבש לחצים עד שלבסוף פשוט הזמנתי כרטיס, יהיה מה שיהיה.
 

 

 

חלק מקווי הרכבות התחתית והעילית בטוקיו: איך אפשר לקרוא את זה?

 

 

ב- 5:45 בבוקר הנוסעים בקו Yamamote ברכבת התחתית של טוקיו מתחלקים לשני סוגים: אלו שמתעפצים בדרכם לעוד יום עבודה מפרך ואלו שזה עתה חזרו מבילוי באחד מאזורי הבילוי של טוקיו, למשל shibuya, למשל Harajuko, למשל shinjuko וכו` וכו`... המפלצת של לוך נס כבר מזמן לא בסקוטלנד, היא עברה לטוקיו בצורת מיליון קווי רכבת תחתית ועילית מהירות ויותר מהירות. אבל מה, המפלצת אוהבת לנוח בלילה והיא סוגרת את פיה בסביבות חצות עד לחמש בבוקר – 5 שעות מטכ"לי. הגרים רחוק מאזורי הבילוי מחויבים לבחור בין לסיים את הערב לפני שהיום הופך למחר, לסיים את הערב בשעות בה הרכבת ישנה (ולשלם לעתים 100 דולר עבור מונית הביתה) או לבלות עד עלות השחר ולקחת את הרכבת הראשונה הביתה.

 

 

 קשה לי לכתוב במילים איך בתוך 48 שעות מצאתי את עצמי מתחיל להתגלגל מאימייל שכתבתי לידידי המתחזק דרור בשדה התעופה פודונג שבשאנגחאי, למנוחת לילה בכנסיה ומסיים באחד המועדונים ב-Shibuya כשאני עוזר למר טרוין הצעיר להעמיס את האקסית המעולפת שלו על מונית. בדרך עברנו גם טייפון צולע, ג`ם סשן אצל דורי בדירה, שיעורים בטיפול ביפניות חסודות, ואיך אפשר בלי מרתון של כל פרקי "הבורר" בכיכובם של משה איבגי ואבי `הטחול`.

 
 
 

Shibuya: אחד ממרכזי הבילוי והקניות בטוקיו 

 

 

קצת מכל דבר, זה מה שניסיתי להשיג בנסיעה הזאת וזה גם מה שקיבלתי פחות או יותר. שבועיים של בלינד דייט אינטנסיבי עם יפן. טעמתי מה זה מועדון ב- Shibuya, שעולה 2,000 יאן כניסה וכל קוקטייל ב-500 יאן. כמעט ולא נכנסתי כי לא הייתה עליי שום תעודה מזהה ותודה למר ט` שהתערב לטובתי...לא טעמתי כל מיני סוכריות שהציעו לי או מיני אבקות לבנות שרצו שם בשרותים כי לא הייתי ממש רעב. המוזיקה לא הפילה אותי אבל האנשים בהחלט גזורים מאיזושהיא חוברת מנגה יפנית, במיוחד כאשר הם עומדים מחוץ למועדון ומתאמנים על מהלכי הריקוד שלהם. הבעיה ביפן שחלק גדול מהברים נמצא בקומה השניה, השלישית או קומת המרתף, וכשאתה מסתובב בגפך קשה לדעת באיזה בר מדובר על פי שלט קטן שמצוי בחוץ, שגם הוא, לרוב, ביפנית.

 

 

 

בר בקיוטו: הבארמן וקטע מסרט הטבע שהוקרן בזמן שישבתי על הבר

 

 

 לפני 20 שנה הייתה לי טלוויזיית Sanyo שהייתה מבחינתי פאר היצירה הטכנולוגית האנושית. מאז השתפרו היפנים והפכו את כל המדינה שלהם לאוטומטית. באוטובוס מכונה פורטת לך את הכסף, מכונות שתייה כל 10 מטרים (מה ניסגר עם כל כך הרבה מכונות שתייה?) מממטירות אותך במשקאות קרים , הדלתות בחנויות ומסעדות נפתחות כמו בסטאר טרק, ע"י מגע יד קל. אם עוד לא התרשמתם עד עכשיו אז הנה עוד: שרותים אוטומטיים שמשפריצים לך מים לתחת בטמפרטורות וזרמים שונים (הם עובדים עכשיו על מנגב תחת אלקטרו-מגנטי), מספרה אוטומטית (WTF?) ובשדה תעופה נדהמתי לראות מכונה שבודקת האם יש לך אלכוהול בתוך הבקבוק מבלי לפתוח אותו – לא מרשים? הא ? הא? אבל בינינו מה שהכי הרשים אותי היה המתקן לנייילון מטריות רטובות בכניסה לכל חנות, רק שאני ומטריית הפרחים התכלת הסינית שלי לא כל כך התאמנו לשם, מה קרה? שיהיה למהנדסים היפנים משהו חדש לעבוד עליו (בזמן הכנת הכתבה גיליתי שיש מתקנים כאלו גם בסין...).

   

 
 
לחלק ב`, לחצ/י כאן...
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

9 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל Omiz אלא אם צויין אחרת