00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

פרויקט "למה?"

למה?חלק4: קטינים עוסקים בזנות?בישראל!

 

אתם בטח שואלים את עצמכם מה דחף אותי לכתוב על נושא כזה, סה"כ זה לא בדיוק נושא שעולה בשיחות ביום יום, אז ככה, השעה הייתה 5.15 או משהו בסגנון, אתם שואלים את עצמכם למה שמישהו יהיה ער בשעות כאלה, עזבו אתכם משטויות זה באמת לא רלוונטי לנושא.

5.15 בבוקר אני מדפדף בתפוז משעמום, מחפש משהו לקרוא בבלוגיה ופתאום אני רואה את הכותרת :" פריקה רצינית- טריגר - !!!!!! " , אמרתי לעצמי נכנס נראה מה הסיפור, אחרי שנכנסתי הבנתי שמדובר בבחורה שמספרת על איך שהיא עסקה בזנות, אחרי כמה שורות הרגשתי במשהו מוזר בכתיבה, משהו שלא מסתדר לי בראש ,ואז נפל לי האסימון כמובן רק אחרי שראיתי שמדובר בילדה בת 15!!!

במשך 10 דקות ישבתי ולא יכולתי לעכל את מה שקראתי הרגע, ילדה בת 15 שעסקה בזנות במשך שנה שלמה!!!!! שאלתי את עצמי, זה באמת יכול להיות? אני קורא נכון? אולי פספסתי איזה הקדמה שאומרת שכל זה לא באמת קרה וזה פרי דמיונו של המחבר, אחרי בדיקה נוכחתי לדעת שלא טעיתי לצערי הרב, וזה באמת סיפור אמיתי, אחרי שיצאתי מהשוק העמוק שהייתי בתוכו החלטתי לחקור את התופעה לעומק, כמו שעשיתי בנושאים הקודמים, וגיליתי עולם שלם שלא הכרתי עד כה, וממש כואב לי שהוא קיים בכלל, את ממצאיי אני אשפוך בהמשך, אבל בינתיים אני רוצה לשפוך את מה שעל ליבי, אני לא מבין אנשים שיכולים ללכת לילדה בת 15 ולשלם לה כסף על מין, עזבו אתכם לרגע מזונות, שזה סיפור בפני עצמו אבל אני לא שופט, אבל ללכת לילדה שיכולה להיות הבת שלך, פשוט דוחה.

אחרי שקראתי את הכתבות בנושא עלתה לי השאלה, "למה לעזאזל שירתי 3 שנים בצה"ל? בשביל מה? כדי שאנשים כאלה יוכלו לחיות פה בשקט ובשלום? כדי שילדות בנות 15 יהפכו בין אם ברצונן ובין אם לא לשפכות מין? בשביל מה הייתי במלחמה?? כדי שאיזה אבא ימכור את הבת שלו לזנות???"

אני מרגיש כל-כך רע עם עצמי, כל-כך מגעיל לי ,שאני במשך 3 שנים ומלחמה הגנתי על הזבל הזה שקורה לעצמו אנשים, על החיות האלה שצריכות לשבת בהסגר, כי מבחינתי הם כולם כמו חולים בכלבת, התופעה הזאת כל-כך מוזרה לי שאני לא מצליח לעכל את זה באמת ,שזה באמת קיים ולא סתם סיפור שמישהי המציאה.

 

אחרי ששפכתי את מה שעל ליבי החלטתי להביא לכם את הסטטיסטיקה המצערת הנכונה לשנת 2006:

 

למעלה מאלף בני נוער עסקו בזנות בישראל בשנת 2006. בסה"כ 5,000 ילדים, בני נוער וצעירים עוסקים בזנות בישראל, כשההערכה היא שכל שנה מתווספים כ-500 עד 700 למעגל הזנות. המעבר מזנות רחוב (גן החשמל, תחנה מרכזית ישנה בת"א) לזירה האינטרנטית מחזקת את מגמת המחתרתיות של התופעה. כ-60% מבני הנוער העוסקים בזנות עושים זאת באמצעות אתרי היכרויות, צ`אטים ופורומים ובזירות סגורות כגון דירות, מכונים, סאונות, מועדוני בילוי. המעבר לזירה האינטרנטית הופך את ההתמודדות עם התופעה הקשה למורכבת ומסובכת אף יותר. התחקות אחר מבוגרים המפתים קטינים לעיסוק בזנות, כמו גם הצעות של קטינים ברשת למין תמורת טובות הנאה מחייבת היכרות מעמיקה עם הזירה החדשה.

אחת התופעות המטרידות שאובחנה על-ידי צוות הפרויקט(לא פרויקט "למה?") היא טיפול בבני נוער המספקים מין תמורת טובות הנאה. הטשטוש בהגדרת העיסוק בזנות הופך את זנות הקטינים לשכיחה ולגיטימית על-ידי בני נוער מכל שכבות האוכלוסיה. קיים קושי באיתור בני נוער אלו ומכאן נובע גם קושי במתן מענה יעיל לשינוי תפיסתם העצמית.

 

אני משער שאחרי שקראתם את המספרים המדאיגים האלה, גם אתם נשארתם פעורי פה, ושואלים את עצמכם, איך זה יכול להיות? 5000 ילדים עוסקים בזנות! 5000 אנשים קטנים שגוזרים על עצמם חיים של סבל, גם אם הם לא רואים אותו עכשיו.

500 עד 700 ילדים מצטרפים כל שנה למעגל הזנות, תעשו רגע חשבון, גם בשנת 2016 אנחנו נהיה פה, רק שבמקום 5000 יהיה כתוב 12000 ,תוך 10 שנים ,המספר כמעט ישלש את עצמו!!!

אתם מתחילים לעכל מה שאתם קוראים כי אני בספק, אני רואה את המספרים האלה ושואל את עצמי, איפה המשטרה? איפה הממשלה? איפה התקציבים? למה!!!!! אף אחד לא עושה שום דבר!!!!.

 

אחרי ששפכתי את ליבי והבאתי סטטיסטיקות מצערות אני שמח לעדכן אתכם גם אם בגלל מקרים מצערים כאלה שזאת הרשומה הראשונה שנכתבה ע"י חברי פרויקט "למה?".

בהמשך תקראו חלק ברשומה שנכתב ע"י בת-אדם מיוחדת שהחליטה שהיא לא יכולה לעמוד בצד ולהסתכל על הדברים בלי לעשות שום דבר בנושא והחליטה להצטרף לפרויקט, אני מקווה שעוד אנשים יצטרפו לפרויקט, אם אתם רואים את עצמכם כחלק פרויקט חשוב ערך זה, תשלחו לי הודעה ונדבר על הפרטים, ועכשיו בלי שום דחיות קבלו בבקשה את Gone Forever More(GFM) ברשומה הראשונה שלה במסגרת הפרויקט!

 

זוהי הרשומה הראשונה שלי במסגרת פרויקט "למה?". הפרויקט נועד להעלות מודעות בקרב הציבור לבעיות שבדרך כלל לא עולות על סדר היום, ועל כן לא מטופלות כראוי. בתור סטודנטית לעבודה סוציאלית נחשפתי למגוון בעיות כאלה וצרם לי עד מאוד לשמוע שאין פתרון ואין מענה, כי אין מודעות, כי אין תקציבים, וכי תמיד יש משהו "חשוב יותר". כתוצאה מכך מגזרים שונים מוצאים את עצמם בשולי החברה, קלועים במעגל אינסופי של סבל.

הפעם החלטנו להתמקד בקטינים העוסקים בזנות. זוהי תופעה שקשה לאמוד מבחינה סטטיסטית מכיוון שהנושא לא נחקר רבות, ורבים מן העוסקים בזנות קשים לאיתור. ההערכות כיום עומדות על כ 5,000 צעירים מתחת לגיל 18 שעוסקים בזנות בפועל, ועל עוד כ 10,000 צעירים הנמצאים בסיכון להתדרדר למצב של זנות. כמו כן נמצא כי הגיל הממוצע לתחילת העיסוק בזנות הוא 14.

בחברה הישראלית רווחים מיתוסים רבים לגבי זנות. אחד המרכזיים טוען כי מדובר בבחירה חופשית ושמרבית העוסקים בזנות עושים זאת מרצונם. שאלה לי אליכם, האם באמת ניתן לדבר על בחירה חופשית בגיל 14? אילו היה מדובר בילדים שלכם האם הייתם מייחסים את מעשיהם לבחירה חופשית? מאחורי תופעת הזנות עומדת רשת רחבה של גורמים שאף העוסקים בה אינם מודעים להם לגמרי. רבים מאלו שבגילאים צעירים ראו בדבר בחירה שלהם יודעים כיום כי המצב מורכב הרבה יותר.

ישנם מספר גורמי סיכון מרכזיים שעלולים להביא ילדים למצב של זנות. הגורם הבולט ביותר הוא התעללות מינית ופיזית. כ 70% מן הנערות שעוסקות או עסקו בזנות דיווחו על התעללות מינית בתוך המשפחה ומחוצה לה. כאשר מדובר בנערים המספרים מטרידים אף יותר ומגיעים עד ל 90%. הדימוי העצמי של ילדים אלה מתעוות והם רואים עצמם כאובייקט להשפלה מינית. הם לומדים כי יחסים מסוג זה הם סבירים, מה שמגדיל את הפוטנציאל שלהם למצוא את עצמם ביחסים כאלה למשך כל חייהם. אין להסיק מכך שכל ילד שעבר התעללות יעסוק בבגרותו בזנות, ישנם גורמים נוספים אשר השילוב בניהם הוא שיוצר את הסיכון, אך ככל שההתעללות קשה וממושכת יותר כך גדלים הסיכויים להפנים את הדפוס ולחזור עליו.

גורם סיכון נוסף הוא בריחה מהבית, בדרך כלל עקב בעיות ביחסים עם הסביבה ורקע משפחתי מורכב. ילדים רבים מוצאים את עצמם משוטטים ברחובות, ללא קורת גג וללא מזון. הצורך בביטחון ובשייכות גורם לילדים אלה להתחבר לחבורות רחוב מבוססות יותר אשר עוסקות בדרך כלל פעולות עברייניות כגון שימוש בסמים ואלכוהול וגניבות וזנות על מנת להתקיים. כאשר ילדים אלה מנסים לחזור הביתה לאחר תקופה של חיים ברחוב הם נתקלים בקשיים גדולים אף יותר ונפלטים חזרה. כך נוצר בעצם מעגל שקשה מאוד לשבור.

נוסף לגורמים עיקריים אלה קיימים גורמים נוספים כגון התמודדות עם אירועי חיים קשים כגון עוני והזנחה, חוסר תמיכה מהמשפחה ומהמעגל החברתי וחוסר הסתגלות למסגרות וחוסר אמון בהן. ילדים אלה מרגישים בדרך כלל מצוקה נפשית רבה וחוסר אונים מול המצב כאשר הזנות הופכת לכלי התמודדות.

מיתוס נוסף הנפוץ בארץ טוען כי כל הזונות רוסיות וכל הלקוחות ערבים. תיאור זה רחוק מלהיות נכון במציאות. למעשה זוהי תופעה שחוצה מגזרים ומעמדות. פחות מ 20% מכלל העוסקים בזנות בקרב קטינים הם עולים מחבר העמים ובני מיעוטים, משום שבניגוד לדעה הרווחת, מצב סוציו אקונומי קשה איננו הגורם הבלעדי הדוחף את הצעירים האלה למכור את גופם.  כיום ניתן למצוא גם ילדים למשפחות מרקע מבוסס ואמיד העוסקים בזנות כמרד נעורים או כפיצוי על חוויות קשות מן העבר. מימדים מצומצמים יותר של התופעה ניתן למצוא גם בחברה החרדית. למעשה, גם חלק מן הלקוחות מגיעים ממגזר זה, מה שמביא אותי לחלק השני של המיתוס הנידון. בני מיעוטים למיניהם אינם יכולים להרשות לעצמם ביקורים תכופים במכונים אלה והתופעה רחבה הרבה יותר דווקא בקרב גברים אמידים. חלקם אף דמויות ציבוריות מוכרות. זהו נתון מזעזע משום שבעצם אנשים שאנחנו מעריכים נותנים יד למסחור של קטינים ואף מבססים את התופעה. הם בעלי משאבים רבים יותר ועל כן בעלי אמצעים רבים יותר לפתות את הקטינים ולעודד אותם להמשיך ולספק להם שירות דיסקטי זה.

לצערי הרב לקוחות אלו הם הרע במיעוטו. רבים מן העוסקים בזנות, במיוחד צעירים, חשופים למסכת של התעללויות פיזיות, מיניות ונפשיות בידי לקוחות וסרסורים. לרבים מהם חבלות קשות בכל חלקי הגוף כתוצאה מהשחטה על ידי סכינים, כוויות מרובות בדרגות קושי שונות, ועצמות שנשברו אינספור פעמים כתוצאה מהכאה מסיבית. רבים מהם נאנסו פעמים רבות בשנה והם סובלים איומים על חייהם על בסיס כמעט יומיומי.

אתם בטח שואלים את עצמכם מה נעשה על מנת לטפל בתופעה ולמנוע אותה. ברמת החקיקה  קיים "חוק העונשין" אשר אחד מסעיפיו מאפשר להעמיד לדין לקוח אשר צרך שירותי מין מידי קטין ולגזור עליו עונש של שלוש שנות מאסר. בפועל חוק זה נאכף רק פעם אחת מאז שנכנס לתוקפו בשנת 2000. רוב הטיפול מצד הממשלה נעשה באופן פרטני במחלקות לשירותים חברתיים של משרד העבודה והרווחה.  אך מרבית פעולות האיתור, הסיוע המיידי והמסיבי וכן הקמפיינים ליצירת מודעות בציבור נעשים בידי ארגונים וולונטריים.

כאן זה המקום להגיד שאם הרשומה הזאת עשתה לכם משהו, אם הייתם רוצים לשנות את המצב, אתם יכולים. הילדים האלה זקוקים לכם! ישנם מספר ארגונים המחפשים באופן קבוע מתנדבים שיעבדו עם בני נוער בסיכון. על"ם, סה"ר- תמיכה נפשית ברשת, רשת הפוך על הפוך- ייעוץ והפעלה לנוער ורבים אחרים. כמו כן נעשות התרמות תקופתיות למען פיתוח והפעלת תוכניות טיפול ומניעה. חמישה שקלים שלכם יתנו לילדים האלה מקלט בלילה, ארוחה חמה ואוזן קשבת.

 

 

 

ברצוני להודות ל GFM על החלק הכביר שהיא לקחה ברשומה הזאת ומאחל לה דרך צלחה בהמשך הפרויקט.

 

אם עדיין לא שמעתם מספיק ואני בטוח שאתם סקרנים לדעת מה כבר אפשר להוסיף אחרי כל מה שנכתב כבר, אני רוצה להציג בפניכם סיפור של צעיר החי בעולם הקודר הזה ,הסיפור לקוח מאתר חדשות באינטרנט ולא נעשה ע"י חברי הפרויקט, הסיפור רק מחזק הרשומה ושובר את כל המיתוסים שאתם מכירים על תופעת הזנות והאנשים שמשתמשים בשירותים אלו.

 

הגשם הפתאומי שהגיע לתל אביב שלשום בלילה תפס את הנערים בגן החשמל, לא רחוק
מהתחנה המרכזית, לא מוכנים. הם עמדו כרגיל בפינות הרחובות, במכנסיים קצרים,
וחיכו ללקוחות. המכוניות לא מפסיקות להגיע, ובתוכן גברים שלוטשים עיניים,
פותחים חלון, מתמקחים. הקליינטים, מספרים הנערים, הם כל מיני אנשי עסקים,
עורכי דין, פקידים, שגרירים, סלבריטאים או פדופילים, שמגיעים לאזור
במכוניותיהם ואוספים את אחד הנערים לבילוי לילי קצר. "כאלה עם מכוניות
גדולות ומפחידות", הם אומרים.

אחד הנערים קיבל חצי בקבוק של בושם זול. נ` מוריד את הנעליים ושופך קצת
לתוכם. גם הלילה הם לא יודעים איפה יישנו, על מקלחת אין מה לדבר. אולי באחת
הסאונות, אולי באכסניה, אולי אצל אחד החברים שייתן מיטה.

כל ערב הם נפגשים, כל מיני חברים, כולם עובדים באזור אבל מעדיפים לספר שהם
רק באים בשביל החברה. הם מחליפים חוויות, צוחקים, מעשנים מריחואנה וחולמים
על מקום טוב יותר. "אני לא באמת עובד פה, רק לפעמים", אומר ס`, סטודנט
לתקשורת באחת המכללות באזור המרכז, שגר עם ההורים, שכמובן אינם מודעים
לעבודתו הלילית. "בסך הכל נמצאים כאן החברים של י ואני בא להיות איתם. ואם
במקרה יוצא משהו, אז אני גם עובד. יש לי עבודה מסודרת במשך היום, אבל אני
סטודנט ולא מספיק לעבוד הרבה. אני לא אגיד לך שאני מלאך, שלא הלכתי אף פעם
עם קליינט, אבל זה לא שכל ערב אני עושה כאן קופה".

ע`, בן 17, מגיע לגן החשמל מדי ערב. הוא גר עם הוריו ביפו, על גבול בת ים.
הם אינם יודעים על עיסוקו הלילי. הוא לא מגיע בשביל הכסף, כי ההורים נותנים
לו מספיק, אלא כדי למצוא סיפוקים אחרים: "העניין הוא היחס. מהקליינטים אני
מקבל חום, אהבה, כבוד. אם מישהו לא נראה לי או אם ההתנהגות שלו מגעילה, אני
לא עולה איתו".

אצל אחרים מדובר פשוט בהתמכרות. "כמו לסמים או לאלכוהול", אומר ב`, שעובד
בגן החשמל יותר משש שנים. "התחלתי לעבוד בגיל 16 ועובדה שאני עדיין פה. אני
גר אצל ההורים, שכמובן לא יודעים מה אני עושה בלילות, אבל אני ממשיך להגיע
לכאן מדי פעם כדי לעבוד".

 

חלק מהבחורים שעובדים באזור הם
ותיקים, כאלה שהפכו את הזנות לדרך חיים. הרוב הם קטינים שהרחוב הוא המקום ה
יחיד המציע אופציה של הישרדות. לא כל נער שבורח מהבית מגיע לעבוד בזנות, אבל
המרחק הוא לעתים קצר. לרוב, כשנערים אבודים בורחים מהבית הם מגיעים לתל אביב
לאזור התחנה המרכזית, חוף הים או כיכר דיזנגוף. שם הם פוגשים נערים עם סיפור
חיים דומה: הורים מתעללים, מצוקה כלכלית קשה, או פשוט נידוי וגירוש. הנערים
הוותיקים יוצרים קשר עם החדשים, מזמינים אותם להצטרף אליהם בחיפוש אחר מקום
לינה ודואגים להם בימים הראשונים לקצת אוכל ולמזרון.

אט אט הם מבהירים לחדשים את הדרך ה"נכונה" לשרוד ברחוב ולהרוויח כסף.
הילדים, שאין להם לאן לחזור, מתחילים לעבוד פשוט כדי להתקיים. "זה השלב בו
קיים הסיכוי הכי גבוה להוציא את הנער מהמעגל, כי עדיין קיים מחסום הבושה",

 

אני מקווה שהרשומה תרמה רבות להכרה שלך בנושא ושאולי זה השפיע על אנשים מסוימים להפשיל שרוולים ולעשות משהו בנושא.

ודבר אחרון שייקח שניות ספורות מזמנכם- בבקשה תלחצו על "אהבתי". תעזרו לנו לקדם את הרשומה הזאת, את הנושא הזה ולהביא אותו לידיעת הציבור. כל שינוי גדול מתחיל בצעד קטן!.

*כל הסטטיסטיקות,הסיפורים,והמחקרים לקוחים מאתרים באינטרנט ואינם פרי דמיונם של הכותבים.

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

36 תגובות

הידעת?
הידעת? שתגובה לבלוגר היא כמו אוויר לנשימה
תרומה

לידיעתכם! בלוג זה הצטרף לשרות "בלוגים בתשלום" של האתר תפוז. במסגרת הצטרפות לשירות זה, החל מה 27.3.10 כל כניסה לבלוג תתרום סכום סמלי לעמותת אהב"ה העוסקת בחיבור בין חיות מחמד חסרות בית לניצולי שואה עריריים. לכשיאסף לזכות הבלוג סכום נכבד הוא יתרם לצורך המשך פעילות העמותה שפרויקט זה שלה עומד בפני סכנת סגירה על רקע של קשיים כלכליים. כל המעוניין לדעת יותר על הפרויקט ואפשרויות תרומה נוספות מוזמן להכנס לרשומה "בלוג בתשלום" תודה

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ForbiddenThoughts אלא אם צויין אחרת