00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אלהים! מה לעשות?

איך? דברו אל הלב

איך?  דברו אל הלב

 

במגילת איכה כתוב "נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה עד ה`". כשקורה אסון אסור לחזור לשגרת החיים. צריך לעצור הכל , לעשות עצרת תשובה ולצום, כמו שכתוב בספר יואל (ב, טז) "תקעו שופר בציון; קדשו צום, קראו עצרה. אספו עם, קדשו קהל, קבצו זקנים, אספו עוללים ויונקי שדיים:  ייצא חתן מחדרו, וכלה מחופתה ". ט` באב וחורבן בית המקדש וגלות השכינה מישראל , מהווים סמל לשורש הקלקול שלנו. לכן יום זה הוא יום של תשובה ובירור מעבר להיותו יום של אבל.

 

האם לחורבן הבית הראשון, השני, חורבן ביתר ואי יכולתנו לבנות את המקדש בימינו, יש סיבה שורשית אחת?

 

בתקופת הבית הראשון, הנביאים דיברו על עבודת האלילים כחטא המרכזי שהביא לחורבן. יש לציין שעבודת אלהים אחרים הביאה לרוב לאבדן החרות ושעבוד לעמים אחרים, אך קרה משהו נוסף שהביא את החורבן המלא. אחד הדברים המהותיים שלומדים מהנביאים על הסיבה לחורבן הבית הוא חוסר הצדק שהיה בציון, ורק כאשר ישוב הצדק והמשפט, אז תפדה ירושלים ותשוב השכינה. הנביא ישעיהו בהפטרה של השבוע הנוכחי אומר שה` אינו מעוניין בעבודת המקדש של העם, כל עוד אין משפט צדק. קיום מצוותיו של ה` עצמו במקדש, מהווה לו טורח, ונחשבים למעשה חיצוני ריק מתוכן פנימי.

  הגורם המרכזי והמפורסם לחורבן הבית השני לפי חז"ל הוא שנאת החינם. האמת היא, כשקראתי את ספר מלחמות היהודים של יוסף בן מתתיהו, הגעתי לשלב שבו רציתי שה` כבר יחריב את המקדש ויצור זעזוע עמוק בקרב היהודים שכל כך עסוקים בלהלחם אחד בשני. האם יתכן ששנאת החינם גם היא רק סימפטום של חטא שורשי אחר.

  ומה לגבי ביתר? מישהו בכלל עוסק בשאלה מה היה החטא של מרד בר-כוכבא? אולי מקורות היהדות נמנעים בכלל מלעלות את השאלה הזו, מפני שהיא טומנת בתוכה ביקורת מרומזת על שיקול דעתו של ר` עקיבא שתמך במרד.

  בשבת האחרונה נתתי את דעתי להופעה החוזרת של המילה איכה.  בפרשה: איכה אשא לבדי את טרחכם..., בהפטרה: איכה היתה לזונה קריה נאמנה, ובקריאת מגילה איכה בט` באב. אולי במילה איכה עצמה יש רמז למהותו של ט` באב.

  שאלת האיכה מזכירה גם את שאלת האייכה שאותה נשאל האדם הראשון, ורק מעטים במשך ההיסטוריה ידעו לענות עליה ולומר הנני. ר` נחמן אומר שאדם צריך בכל יום לשאול את עצמו: אייכה. כלומר, אדם צריך כל יום לשאול את עצמו מחדש לגבי מהותו בחיים, משמעותם ותפקידו.

  אתמול בבוקר הייתי בהר-הבית, ושוב ראיתי את תוצאות ההרס שמתחולל שם תחת עיני המשטרה, וחשבתי לעצמי כיצד השוטרים אינם קולטים את מה שבאמת מתרחש במקום? הבנתי שהשגרה היא זו שמסמא את עיניהם. לשגרה יש כח עצום להשכיח מאיתנו את העבר – המקום שממנו אנו באים, ואת החזון העתידי שאליו עלינו לחתור. לכן אדם צריך כל יום לשאול את עצמו: אייכה? ואז הש.ג.ר. של השגרה הופך להיות ג.ש.ר. והאדם נזכר שכל העולם כולו גשר צר מאד.

  אבל יש אפשרות אחרת והיא שהאדם במקום להתמקד באייכה מתמקד ב"איך". כלומר, באיך להגשים את המטרה. פעמים רבות כאשר יש לנו מטרה מסויימת שאנו מנסים לחתור אליה, ובתחילת דרכינו איננו יודעים איך – כיצד להגיע אליה, רק במהלך ההליכה מתבררת הדרך – ה"איך". דווקא מתי שעוסקים בתכנון אינטנסיבי ומנסים לדבוק בו, פעמים רבות הדרך נכשלת ולא מצליחים להגיע למטרה. ישנה סכנה רבה להצמדות ל"איך", כך שה"איך" – הדרך – האמצעי הופך להיות המטרה בפני עצמה, והמטרה עצמה נשכחת. האיך – הצורה החיצונית שבה אנו בוחרים להגיע למטרה -  להגשים את הרעיון והערך הפנימי, היא דבר חיצוני שנתון לשינוי, ותלוי בהקשר המציאות והתרבות שבה הדבר נעשה.

  הרמב"ם מתאר את התפתחות עבודת האלילים בעולם כתוצאה של הפיכת אמצעים לעבודת ה`, לאלהים בפני עצמם. בתחילה שיבחו את ה` על בריאתו, ובסוף שיבחו והתפללו אל הברואים עצמם.

  בתקופת הבית השני, העם התפלג לכל מיני כתות, שכל אחת מהן החזיקה בדגל של ה"איך" שלה, שהפך להיות האמת המוחלטת, ולכן הקבוצות התנגשו זו בזו, למרות שלעתים רבות היתה להם אותה מטרה.

  המקדש ואף התורה עצמה הפכו להיות מטרות בפני עצמן, ולא אמצעים לעבודת ה`, ולכן היה צורך בלהחריבן בשני התקופות (הבית הראשון והשני) – " טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ, אִבַּד וְשִׁבַּר בְּרִיחֶיהָ; מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם, אֵין תּוֹרָה- גַּם-נְבִיאֶיהָ, לֹא-מָצְאוּ חָזוֹן מֵה`" (איכה ב, ט).

  במרד בר-כוכבא, שנעשה ללא הוראת נביא, היתה רוח לאומית חזקה ביותר שמטרתה היתה להשיג חרות. הרוח שהובילה את מנהיג המרד היתה כזו שדרשה חרות בכל מחיר. המקורות המעטים שמזכירים את המרד לא מזכירים כל פניה אל ה` או נסיון לברר האם הדבר אכן רצוי בעיניו? החרות הלאומית הפכה מאמצעי לעבודת ה` למטרה בפני עצמה. כמו שהמעפילים בספר במדבר חשבו שאם ילכו ויכבשו את הארץ הם יתקנו את חטא המרגלים. הם לא הבינו שהחטא השורשי לא היה בכך שמאסו בארץ חמדה, אלא בכך שלא שמעו בקול ה`, ולכן משה אומר להם שמעשה זה הוא חסר תכלית כאשר ה` אינו איתם. גם המרגלים חטאו ב"איך" כאשר שללו את האפשרות לכיבוש הארץ מפני שלא הבינו איך ניתן לעשות זאת.

   גם אני בחיים שלי עסקתי רבות בלהחריב את המקדש, בכך שפגעתי בכבודם של אנשים שונים בגלל שחלקתי על ה"איך" שלהם, מבלי להתחשב במטרה והכוונה הטובה שהיתה להם. כיצד בימינו אפשר לחלוק על דרכו של אחר (שיש לו מטרה שרשית דומה לשלך) כאשר אין קשר ישיר עם ה` - אין תורה וגם נביאיה לא מצאו חזון מה`. המלחמות שאנו עורכים על שאלת האיך, הופכת את האיך לעיקר ודוחקת את המטרה המקורית הצידה והופכת אותה לשולית.

   זה לא שאין ערך ל"איך" ולצורה החיצונית שבה המטרה מתממשת, אך צריך לזכור שצורה זו דינאמית וניתנת לשינויים בהתאם להקשרים השונים של החיים. ה"איך" הוא רק צורה חיצונית, לכוונה הפנימית שבלב, והחטא הוא כאשר צורה זו יוצאת ממקומה בסדרי העדיפויות ומתנתקת מהלב. אולי התיקון לחטא זה מצוי בדברי הנביא " נַחֲמוּ נַחֲמוּ, עַמִּי- יֹאמַר, אֱלֹהֵיכֶם.  ב דַּבְּרוּ עַל-לֵב יְרוּשָׁלִַם, וְקִרְאוּ אֵלֶיהָ".

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

תגובה אחת

סקרים
תוצאות הצבעה חזרה לסקר
3
סקר זה פתוח למשתמשים רשומים בלבד. לכניסה או הרשמה- לחץ כאן
עליך לבחור תשובה
תשובה אחוזי הצבעה
אין מטרה אחת עליונה - .. 12%
אין מטרה רצינית לפעולו.. 2%
להגיע לזהות עם האלהים .. 12%
להיות מאושר 26%
להשיג כמה שיותר כסף 3%
להשתחרר מן הסבל / פשוט.. 8%
למצוא אהבה 7%
לעזור כמה שיותר לזולת 2%
לעזור כמה שיותר למדינה.. 1%
לעשות את רצון האלהים 22%
סה"כ מצביעים0
סקר למשתמשים רשומים בלבד
הצבעת כבר
הצבעת כבר
מבחר הופעות בתקשורת
אשכולות בפורומים
© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל zachiz אלא אם צויין אחרת