00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אהבה בימי סגלון

בלוג הצילום שלי

הוא כנראה אהב אותי, האיש הזה!

כְּמוֹ בָּלָדָה

 

אִם זֵר קוֹצִים כּוֹאֵב

זֶה מָה שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,

אֵלֵךְ אֶל הַמִּדְבָּר

וְשָׁם אֶלְמַד לִכְאֹב.

וְאִם שִׁירִים אָהַבְתְּ,

רַק שֶׁכְּתוּבִים בָּאֶבֶן –

בֵּין הַכֵּפִים אָגוּר

וּבַסְּלָעִים אֶכְתֹּב.

 

וְאָז, כְּשֶׁנִּתְכַּסֶּה

עִם הַחוֹלוֹת בַּחֹשֶךְ

וְסֵפֶר הַדְּבָרִים

בַּחֹשֶךְ יִתְכַּסֶּה,

תַּגִּידִי לִי מִלִּים

יָפוֹת מִבְּכִי וָאֹשֶר;

הוּא כַּנִּרְאֶה אָהַב

אוֹתִי, הָאִישׁ הַזֶּה.

 

 

מילים נתן יונתן /לחן גידי קורן

 

 

בערב העשירי למאי בשנה שעברה, התקשר הדובי ואמר לי שכשהוא שומע את השיר "כמו בלדה" של נתן יונתן, הוא מיד חושב עלי.

אם עד אז הכרתי את המילים, אך לא לעומקן, הלכתי לקרוא אותן ודמעתי מהתרגשות.

גם במוצ"ש, בכוכב נולד, כששמעתי את השיר דמעתי.

כשאני שומעת את השיר הזה, אני מחסירה פעימה. כל כך יפה שיר הזה בעיני, בעל משמעות מיוחדת עבורי.
 
 
 

 

על השיר כתבו נתי כבודי ועמיחי פרלמן באתר "נקודת חיבור"

כל כך יפה מה שהם כתבו...


 אַת האור שמדליק לי את האפילה

 

קרה לכם פעם שקבלתם מכתב אהבה או אולי סתם פתק עם: "תודה על עזרתך הרבה..."? זוכרים את ההרגשה?

 

יש שתי תגובות אפשריות לכך: יש הרגשה של התפדחות: "מה אני אמור לעשות עם המכתב הזה? מה אני ילד בכיתה ג´ שאוהב ילדה ואני מתבייש?". יש הרגשה אחרת של הסכמה והבנה. כלומר, כאשר אני מקבל את המכתב הזה, אני באמת מסכים ומבין את הנאמר, אני מרגיש את מה שכותב המכתב רצה שאני ארגיש. למשל, כאשר זוג של אנשים אוהבים אחד את השני, גם מילים גבוהות כמו: "את האור שתמיד מדליק לי את האפילה", יכולות לגרום למקבלת תחושה של סיפוק, כי היא מרגישה שהיא באמת כזו בשבילו.

 

זר קוצים

 

בשיר שלפנינו אפשר לחוש בו את שתי ההרגשות, אם מתייחסים אליו כמכתב אהבה:

 

אם זר קוצים כואב זה מה שאת אוהבת,

אלך אל המדבר - ושם אלמד לכאוב

ואם שירים אהבת - רק שכתובים באבן,

אז בכיפים אגור, ובסלעים אחצוב

 

ואז כשנתכסה עם החולות בחשך

וספר הדברים בחשך יתכסה

תגידי לי מילים יפות מבכי ואושר,

"והוא כנראה אהב אותי האיש הזה"

 

אם קוראים את השיר בלי שום הסבר הוא נראה כמו סינית. אם מישהו יעז לשלוח דבר כזה לחברה שלו, כמה שהיא חובבת קיטש זה לא יעזור - היא תתפדח מזה. היא תבין שהוא אוהב אותה, אבל לא יותר מזה.

 

אך השיר שכתב נתן יונתן ז"ל מכיל הרבה יותר מסתם "הוא כנראה אהב אותי, האיש הזה": במלחמת יום הכיפורים, נתן יונתן שכל את בנו ליאור. ליאור אהב מאוד את הארץ וטייל בה לאורכה ולרחבה. הוא היה מהאנשים שבאמת יכלו לעמוד מול הרים גבוהים ולחוש את היראה מהגובה העצום, את העוצמה שבהם. הוא יכל לעמוד מול השקיעה ולהתרגש בכל פעם מחדש.השיר הזה הוא בעצם שיר אהבה לאדמה ולארץ שליאור לא הספיק לכתוב, ונתן יונתן כתב אותו בשבילו.

 

מתוך ההקשר הזה, השיר מקבל משמעות הרבה יותר עמוקה: אם האדמה "אוהבת" קוצים - אז גם אני אלך למדבר. אני מוכן ללכת גם למקום הקוצים והברקנים כדי להתחבר לאדמה כשכואב. אם השירים שהאדמה שרה יוצאים מההרים הגבוהים, ומהרוח החרישית שנשברת בין הצוקים הרחבים והמחודדים, אז אני, בתור אוהב האדמה, אעקור את דירתי ואגור שם, כדי לכתוב לאהובתי את השיר שהיא אוהבת.

 

ליאור, כמו שאמרנו, נהרג. יצא שהוא "התייחד" עם אהובתו האדמה כשקברו אותו בתוכה ("עם החולות בחשך"). האדמה אז יכלה לומר לו מילים שיפות מכל ההספדים (בכי) ורגעי השמחה המשותפים ("אושר"). היא אמרה לו שעכשיו, כשהוא נתן את חייו, היא יודעת שהוא באמת אהב אותה ולא סתם עשה דאווינים בשירים וקוצים.

 

ההרגשה המתקבלת עתה היא ההרגשה השניה. הרגשה שמי שמקבל את המכתב מבין באמת את הכוונה של הכותב. לא התפדחות, אלא דבר אמיתי וכנה - הוא באמת אוהב אותי. הוא התמסר אלי בצורה מלאה, ושואף שאני אתמסר אליו גם בצורה כזו.

 

http://www.kipa.co.il/hibbur/show.asp?n=4674&cat=419

 

 

*

תודה מיוחדת לסיון שעזרה לי להכניס את השיר לרשומה

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

38 תגובות

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל ר ש פ י ם אלא אם צויין אחרת