00
עדכונים

מנוי במייל

קבלת עדכונים על רשומות חדשות ישירות לתיבת האמייל
יש להזין אימייל תקין על מנת להרשם לעדכונים
ברגעים אלו נשלח אליך אימייל לאישור/ביטול ההרשמה
*שים/י לב, מרגע עשית מנוי, כותב/ת הבלוג יוכל לראות את כתובת האמייל שלך ברשימת העוקבים.
X

אופנוען בדרכים

הזמנת האופנוען ל...

הופעות,חוגי בית,שירי האופנוען בדרכים ושירים שכולם אוהבים 0543055033

6/7/2007 מאות כלי רכב ואופנועים ירדנו לשדרות לחזק לתמוך ולהזדהות-כרוניקה -אופנוען בדרכים-מגן דהרי

 שדרות 6/7/2007 כרוניקת אופנוען בדרכים

 

האופנוע שועט בקלילות לכיוון תחנת דלק הסיירים,נקודת יציאה ואיסוף לשדרות,  "אתה הולך לרכב עם מאות מכוניות ואנשים טובים" לחשתי לו " אנשים אשר באים ממרכז הארץ לעשות קניות בשדרות ולעורר את חיי המסחר בה" למרות הציונות, האופנוע מחוייך מרגיש טוב על הכביש,החלפתי לו צמיג,גלגל שיניים,שרשרת חדשה,טיפלתי בחשמל ושמתי מצבר חדש,התגובות של האופנוע השתפרו וכאילו אינו מרגיש את משקל המגבר, רמקול וגיטרה שהעמסתי עליו,

 

בתחנת דלק סיירים, ההונדה של  אלי ממעלה אדומים בכניסה ,אלי לוגם קפה,אוהד מקרני שומרון אישתו חן והילדים פתחו שולחן, יוסי מגיע עם רועי הבן שלו ,יוצאים לדרך....
 
               
                     אוהד ואני רוכבים ביחד...


כל הדרך שיירות של רכבים מקושטי שלטים ותמיכה בשדרות.מצפצפים לנו,מסמנים תנועות ניצחון,עם ישראל במיטבו,אוהד מתחיל לצפצף לכל רכב מהשיירה,נכנסנו לחניון יד מרדכי,יוסי מצלם,החניון עמוס ברכבים של אנשים חדורי אידיאולוגיה,מביטים בהתפעלות על שלושת האופנוענים.
 
 
 
 

אני מהרהר על הסיבות שגורמות לי להגיע..העצב,העליבות של העיר מוכת הטילים,חוסר האונים של התושבים מול אזלת יד של המנהיגים,

חושב איך כאילו מתרחשת מסביבי מסיבה...צפצופים חיוכים..מתנדבים..ואולי זוהי גדולתו של העם שלנו.

 

ניגש אלי ממלא מקום ראש העיר פינחס כהן, "שלום מגן דהרי,דיברנו בטלפון,קראתי את הבלוג שלך" הוא אומר לי..."הכול מוכן"" הוא מרגיע אותי, "פרסמתי הודעתי לכולם והכנתי שתייה לך ולחבריך"

מבקש להצטלם איתי בשביל העיתון, לוחצים ידיים.אחר כך יתברר שידידי פיני לא הכין כלום! 
                   
 
 
 
             רוכבים בשיירה ענקית אל תוך שדרות,
                  עשרות צלמים ,צוותי טלביזיה,
              מנציחים את כניסת הטור הענק הזה,
 
 
 
 

אנחנו רוכבים באיטיות,אנשים יורדים לעשות קניות,אוהד רוכב לצידי,לפתע שני אופנועים גדולים בלתי מזוהים מצטרפים אלי,אני מסמן להם לרכב איתנו,"אנחנו איתך" הוא מסמן לי , אני לא מבין , מי זה? ואיך הוא איתי?

אני מיישר את האופנוע ורוכב לצידו,רואה על זרועו את הסמל , "שועלי המדבר" צעקתי

 וכך הכרתי את האחים , שאול ואלי כהן אחים בדם,שקיבלו רק הלילה הודעה סלולארית והצליחו להגיע למרות ההודעה הקצרה.
 
             שאול-שועל המדבר עם האופנוע שלו

 

 



חוזרים לחניון להתארגנות, בכניסה מקבל אותנו החיוך הידוע של צחיק שהגיע עם האופנוע במיוחד מירושלים, ולא תאמינו דרומי הגיע ,כל הכבוד לדרומי ולכל הרוכבים,אווירת חג  
                     באוויר,עשרות מכוניות,מצפצפות,
                               אנשים מחויכים,
 
 

 

אני מזמזם במיקרופון את "עד סוף העולם"

אוהד מזהה את השיר ומבקש לשיר אותו ולהקדישו לאשתו באהבה , היא מתקרבת אליו,אוהד מחבק אותה ושר לה במיקרופון " אני רוצה שתדעי זה מכאן עד הסוף בטוב וברע אני אמשיך לאהוב ,אמריא לשמיים אחצה את הים ,אלך אחרייך עד סוף העולם"

חן מתרפקת עליו,רומנטיקה במיטבה.הילדים משקיפים,

 

צבי ואבי  הגיעו מגן שמואל ,לוחצים לי יד מבקשים לפרגן,ראובן מגיע לאמר שלום,האבסורד הוא שדווקא ראובן בישיבת ההכנה במודיעין ,אמר שהוא אולי חוזר ישר הביתה אחרי הקניות,לא שירים ולא טילים,הוא בורח, ודווקא הוא בא ,להיות איתנו ,ללחוץ יד ולשיר איתי את האחים בלוז


                               אבי פרחן מצטרף..



אני מחבק אותו,אבי נשאר איתנו כל הזמן,מספר לי שהוא עומד להקים אנדרטה לזכרה של שיר-אל פרידמן שנהרגה מפגיעת קאסם, אומר לי שהוא מוקסם מהנגינה והשירה שלי ,שואל אם אהיה מוכן לבוא לשיר בטקס הפתיחה של האנדרטה, אנחנו קובעים ומתאמים מראש,

 

לאחר מספר שירים ושיחות אידיאולוגיות עם אנשים מדהימים, אנחנו עושים סיבוב בעיר המתרוקנת, הבלון הגדול שהפך את העיר לתוססת החל מאבד אויר, אנשים ממהרים ,חוזרים למרכז להכין את השבת,

שוב העיר העצובה חוזרת למלנכוליות הטבעית שעוטפת אותה בתקופה האחרונה.

 

 חבר הכנסת שי חרמש מעורב בשיחה עם חברי האופנוענים, אני מצטרף, לוחצים ידיים, "אני מכיר אותך" הוא אומר ומנסה  לדלות מזיכרונו  שמות קרובים לשמי...החברה מזכירים לו.. "אכן מגן דהרי" הוא מאשר לי שאכן אני זה אני ומספר לחברי האופנוענים שאני מוכר באזור המרכז...יפה שגם  הוא הצטרף אלינו בפרגון לשדרות,

 

בחור עם מצלמת טלביזיה מקצועית  מראיין אותי, אני מספר לו על הסיבות שגרמו לי לצאת לדרכים...על שדרות ,על החיילים החטופים על העיוותים ,חוסר השוויון ואי הצדק,שהביאו אותי לעשות מעשה,לכתוב להלחין לרגש לגעת ולהעיר את האנשים,הוא מופתע מתעניין,אני שולף את הגיטרה....שר לו את השיר על החיילים החטופים, "בזמן שחייל שוב נחטף על הגבול,בזמן שתינוק לא נרדם במקלט, כשנופלים פגזים על הציבור התמים, חייבים להישאר חזקים מבפנים".....אני רואה אותו מאחורי המצלמה מתרגש...הוא זז הצידה וממשיך לצלם,אני מסיים "ותפילה יחידה מעומק הלב ,מאימו של חייל ואביו האוהב, מצפים בבטחה,עד משבר יעבור,שבנם החייל הביתה יחזור" אני חושב שאני רואה את הצלם שלי דומע מבעד לעדשה...אבל הוא ממשיך לצלם,ואני ממשיך " גם את זה נעבור ללא פחד עוד ישוב הוא אלינו ביחד , שוב נצחק ונחייך רק את זאת נבקש שישוב הוא אלינו ביחד"....אני מסיים.הצלם לא יכול להתאפק מניח את המצלמה...קופץ עלי ומנשק אותי בהתרגשות....אוהד מביט מהצד מופתע...רואים שהשיר נגע בו מאוד...

 

אנו מתארגנים לתזוזה...אוהד רוכב לצידי....אנו נעצרים לחכות לכולם...מדברים על ה"מסע" ועל ההתפתחויות שלו....מניעים את האופנועים ומתחילים ברכיבה איטית....אוהד צועק בקול גדול שגובר על רעש המנועים את הפזמון של השיר...

"גם את זה נעבור ביחד,יש דרכים לחבק את הפחד,שוב נצחק ונחייך"

             "רק את זאת נבקש,גם את זה נעבור ביחד"

אני מחייך לאוהד בהנאה ...."נקלט לי בראש" הוא צועק אלי תוך כדי הרכיבה....אני מהרהר...אולי  כמו שהשיר הזה שנקלט בראש של אוהד...כך המסרים והשירים שלי יקלטו בלב העם שלנו...שכולם יזמזמו ישירו יצאו איתי לרחובות..וביחד נעשה את המהפכה באופן הכי תרבותי שאפשר.. במקום גיליוטינה...יש לי אופנוע וגיטרה...ובמקום סכינים וחרבות יש לי שירים ומיתרים. נזכר בשיר ששרתי לפני כשעה בשדרות...

"די נמאס כבר זה עבר את הגבול,העם הזה לא פרייר ולא בלתי שפוי"

          "מהמשבר הזה הוא עוד יצא מחוזק,ושחר של תקווה"

                                "יפציע מתוך האבק"
 
 
 
 
 

הוספת תגובה

נשארו 150 תוים
נשארו 1500 תוים

27 תגובות

קוד חופשי

© כל הזכויות לתוכן המופיע בדף זה שייכות ל מגן המקורי אלא אם צויין אחרת